א. שיר
המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר
ב. שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא ג. הנה נחלת
ה' בנים שכר פרי הבטן ד. כחצים ביד גבור כן בני הנעורים ה. אשרי הגבר אשר מלא את
אשפתו מהם לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער
חייו של
דוד המלך היו מלאים במסירות ואהבת ה'. הוא גם אהב מאוד את אשתו בת שבע ואת שלמה
בנו. בנוסף הוא התגאה שהוא היה אבי שלשלת מלכי ישראל. שלמה, בנו, מלא וגדוש עם
מתנות ואמונה. כמו כל אבא טוב דוד מכיר מוקדם הפגמים של בנו, וניסה לתקן אותם.
שלמה היה רק בן שתים עשרה כאשר הוא עלה למלוך, כך יוצא שמזמור זה נכתב כששלמה היה
עדיין ילד. תהילים קכז הוא בעצם שיחה מלב אל לב, שיחה שהמלך דוד נתן לבנו שלמה,
נסיך הכתר, ושזר בו נושאים של נשים, דת, וצאצאים. בגלל צעירתו של הבן ודאגה
לצרכיו.
פירוש
רש"י: שיר המעלות לשלמה - שיר זה אמר
דוד על שלמה בנו שצפה ברוח הקודש שעתיד לבנות בית המקדש ובו ביום ישא שלמה את בת
פרעה ועל זה נאמר (ירמיהו לב לא) "כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן
היום אשר בנו אותה" לכך אמר המזמור הזה למה לך בני לבנות בית ולסור מאחרי
המקום מאחר שאינו חפץ בה לשוא עמלו בוניו בו, עכ"ל. אומר גמ' סנהדרין כא.:
רבי יצחק בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה שירטון ועליו
נבנה כרך גדול שברומי. פירוש בגמרא סונסינו: לפי זה, החולשה המוסרית שלו, הניח את
יסודותיו של עולם עוין, מסומל על ידי התלמוד כמו רומא, אשר הפיל ישראל.
המלכים משושלת הדוד נטו להיות מלכים טובים; אף על פי כן הם טעו מרוב לב
טוב. שלמה המלך האמין כי להתחתן עם בנות מלכים זרים, לא רק יגרום לשלום, וגם כן
יגרום לרבים ללמוד בספר משלי. זה לא היה מוצלח. כאשר שלמה היה זקן, נשיו הפנו את
לבו כלפי אלים אחרים ולא הלך בשלמות אחר ה' כפי שעשה דוד אביו (ראה מלכים א פרק
יא). בספר קהלת (ז כו) הוא מקונן, " וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת
הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב
לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ".
פי מאירי: כשראה דוד השתדלותו בבנין הבית ולא עלה בידו והגיעהו מאמר נתן
הנביא שלא יבנהו הוא אלא בנו אמר דרך עצה ומוסר לבני אדם שבעת השתדלותם בקנינם
אע"פ שההשתדלות טוב. מ"מ לא ישים בטחונו בהשתדלותו ולא יחשוב בהשיגו
חפצו, כי יד השתדלותו עמדה לו. אבל הכל מאת הקל ית' והוא העירו בהשתדלות והוא
הביאו להשיג חפצו וכבר הזהיר זה בתורה באמרו "ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה
לי את החיל הזה וידעת כי ה' אלקיך הוא הנותן לך כח לעשות חיל" (דברים ח יז
ויח). ואם' על זה דרך כלל אם ה' לא יבנה בית ר"ל אם לא יהא ההשתדלות מצדו
ומהשגחתו "שוא עמלו בוניו בו.
המזמור מכן משתמש בעבודה שהאדם עושה לקבל פרנסתו כדוגמא. בעיקרון זה אומר
כי אדם יכול לקום מוקדם בבוקר ולעבוד עד מאוחר והרווח היחיד יהיה לחם מריר. לאחר
מכן הוא ממשיך הקב"ה כן יתן לידידו שנא. פי רש"י: כן יתן הקב"ה
פרנסה למי שמנדד שנת מעיניו בשביל לעסוק בתורה, עכ"ל. הרעיון הבסיסי הוא כי
עבודה קשה לבד עלולה רק לגרום להחמרה, אבל העושה את רצונו של אלוקים לעתים קרובות
נותן סיפוק.
יש רמז
שכל זה הוא כמו להוליד ילדים למשל, יתכן שמאמצים רבים יעלו חרס ומאמצים מעטים יתנו
פרי. הוא גם שבח בני אלוקים וכמה יקר הם יכולים להיות, ורמזו כי זה צריך להיות
חשוב לו. סיפור מילקוט שמעוני: ר' יהודה נשיאה שלח ר' חייא ור' יוסא ור' אמי מעבוד
קריתא דארעא דישראל מתקנא להון סופרין ומתניין להון. בחד אתר לא אשכח תמן לא סופר ולא מתניין, אמר
להון: אייתו לן נטורי קרתא. אייתו ליה,
אמר לון: אלין נטורי קרתא? לית אלין אלא מחריבי קרתא. ומאן אינון נטורי קרתא? ספריין ומתניין, הדא הוא דכתיב: "אם ה' לא
ישמר עיר שוא שקד שומר", עכ"ל. פ' רש"י: "כן בני
הנעורים" - התלמידים שאדם מעמיד מנעוריו; "לא יבושו כי ידברו את אויבים
בשער" - תלמידי חכמים שמנצחין זה את זה בהלכה ונראים כאויבים זה לזה
(תוספות).
הלקח
נראה שכאשר אדם הוא מעניין בעיסוק ראוי, ומעשיהם הוא הגוף של הצלחה ואת הרצון של
המקום הוא הנשמה של ההצלחה. אם מעשיו של האדם לא מוצאים חן בעיני השמים, הם צפויים
להביא תוצאה פגומה. בעניני שדוכים מותר לשקול דברים כמו פוליטיקה והשפעה חיובית על
אחרים, אך האישה עצמה חייבת להיות משמים. היא צריכה לחזק את בעלה לבחור בדרך טובה
ובוודאי לא ההפך. בנוסף הילדים יולדים צריכים להיות אנשים מוסריים אשר רודפים אחר
חכמה.
לע"נ הסבא אהרן בן יוסף ז"ל נלב"ע כז בטבת תשכ"ו
העלון ניתן לקבל גם בדואר אלקטרוני וגם
באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il
Blogger Hebrew http://dyschreiber.blogspot.com/2016/02/160.html
YouTube https://youtu.be/2oxvbkNHzEg
No comments:
Post a Comment