Wednesday, February 10, 2016

תרומה \ תה' קכח # 161: ברכות מיראת שמים

א. שיר המעלות אשרי כל ירא ה' ההלך בדרכיו ב. יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך ג. אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך ד. הנה כי כן יברך גבר ירא ה' ה. יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך ו. וראה בנים לבניך שלום על ישראל
חייו

תהילים קכח הוא בעצם שבח לאותם יראי ה' ההולכים בדרכיו. פ' רש"י: "כל אלו תוכחות ומוסרים". מצודת דוד: "ההולך בדרכיו" – "לקיים את העשין; "ירא ה'" - מלעבור על לא תעשה. מאירי: "אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו" - ויראת ה' כוללת ההמנע מכל חטא ושוללת כל דבר מגונה. ספורנו: אשרי כל ירא ה' - בידיעת גדלו כעיון. הערות שמשון רפאל הירש: יראת ה' והתנהגות ראויה בדרכיו, די בהם כדי להבטיח אושר.

פ' הרמב"ם (ספר המצות, מצוות עשה הרביעית): היא הציווי שנצטווינו להאמין ביראתו יתעלה ובמוראו, ובל נהיה שאננים ובוטחים - אלא (נחכה) [ונחוש] לביאת עונשו ית' בכל-עת, עכ"ל. בקשר, "והלכת בדרכיו" (דברים כח, ט). הרמב"ם לומד יש מצווה להדמות בדרכיו של הקדוש ברוך הוא. בפרפרזת הספרי, הוא מסביר כשם ה' נקרא רחום, חנון, צדיקים, וחסיד; כך גם כל אחד  צריך להיות רחום, חנון, צדיק, והסיד. הרמב"ם מוסיף כי עלינו לאמץ לקנות הכינויים האציליים שבאמצעותם האלוקים מתואר.

דיון של רבי חיים ויטאל בשערי קדושה (חלק א שער ב) כיצד מדות טובות מסוגלות לגרום לאדם לקיים מצוות, נותן כמה תובנות על דרכי ה'. מובא שם שיש ד' יסודות בטבע: אש, רוח, מים, עפר.כנגד ד' יסודות של ד' מדות רעות  עיקריות: גאווה, לשון הרע,  נהנתנות, ועצבות. וכנגד הרעות ד' מדות טובות: ענווה, שתיקה, ותרנות, ושמחה. עניין הספר דרך לקנות הרעיוניים האלו בפנימיות ובחיצוניות. 

פ' מלבי"ם: חילק שלמות יראי ה' לשלשה, שלמות עצמו, שלמות ביתו, שלמות המדיני. על שלמות עצמו אמר "אשרי כל ירא ה'", אשוריו העקרים של ירא ה' הוא מה שהוא "ההולך בדרכיו", זה בעצמו מה שהוא הולך בדרכי ה' הוא עיקר אשרו הנפשי, ונגד הצלחתו הגופניית אמר, עכ"ל. אלה היו תואמים את שלוש הברכות במזמור. הראשונה היא פרנסה אשר מביאה שובע. השני הוא אישה וילדים הגונות. השלישי הוא שלום של הר ציון, ירושלים, וישראל.

פ' המאירי: -  והליכה בדרכיו כוללת רמז על כל שלימות ופרט בהם שאינו נבהל להון אבל אוכל "יגיע כפיו" בכשרון מעשים וייעד לו קבוץ ההצלחות. פ' ילקוט שמעוני: דרש מר זוטרא משמיה דרב חסדא - כל תלמיד חכם שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ורואה טרפה לעצמו, עליו הכתוב אומר: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. פ' ספורנו: ותסתפק בהכרחי.

. "אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך". פ' רש"י: בניה מרובין. פ' מאירי: נכבדת.  מצודת ציון: "בירכתי - עניינו כמו עבר וצד כירך הזה שהוא בצד האדם וכן "על ירך המזבח". מלבי"ם: שהגם שעומד בירכתי הבית יגביה ענפיו ודליותיו עד גג הבית וסוכך משם על הבית בכלל, כן היא צנועה שוכנת באהל בירכתי הבית ובכ"ז שומרת וסוככת על הבית, עכ"ל. הלשון כמו שיר השירים (ז ב), "מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן". רמז של תאווה ויופי. 

פ' מצודת דוד: "כגפן וגו'" - תהיה כגפן המגדל פירות העומד בירכתי הבית הקרוב אליו להשגיח בו לזבלו ולהשקותו בעתו שאז הפירות מרובות וטובות כן אשתך תלד לך בנים מרובים וטובים. "כשתילי זיתים" - העומדים ביפיים כל ימות השנה כן בניך לא יכהה לעולם מראית פניהם ויהיו סביב לשולחנך ולא יהיו מסובים על שולחן אחרים. פ' מאירי: ואחר הבטיחו במעלת הבנים ואמר שיהיו כשתילי זיתים ודמה אותם לזיתים . . . מפני שעלי הזית מתקיימים כל השנה קיץ וחורף. וכן הם יתעסקו כל ימי ילדותם בתורת ובחכמה. יתן כל שתיל מהם פרי ובעתו ועליהו לא יבול.

שתי השורות האחרונות של המזמור הוא ברכתו של דוד המלך אל אדם ירא שמים. זה שהקב"ה יברך אותו ציון, כלומר בית המקדש; הוא יזכה לראות את הטוב של ירושלים, נכדיו, ושלום בישראל. פ'  מלבי"ם: "ציון" - ובציון מקום הקדש ומשם יקבל הברכה. "וראה בטוב ירושלים" -  לראות בטוב ירושלים ובהצלחת הכלל, על זה יהיו מיוחדים "כל ימי חייך", שתיחד כל ימיך לטובת הכלל לראות טובם ואשרם. פ' מצודת דוד: "וראה" - ותהיה רואה בטובת ירושלים בעת בנינה. פ' ילקוט שמעוני: "יברכך ה' מציון" - כל פעולות ונחמות טובות מציון".

פ' מצודת דוד: "שלום על ישראל" - ר"ל תהי רואה בשלום ישראל כאשר ישבו על אדמתם. פ' ספורנו: "וראה בטוב ירושלים" - שתהיה מן המזומנים לה לימות המשית ."וראה בני' לבניך" - שיעמידו גם הם תלמידים  הרבה, ויראה כמו כן "שלום על ישראל" - שלא ירבו מחלוקות כמו שקרא לימים ראשונים.



לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז בניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל גם בדואר אלקטרוני וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il 


No comments:

Post a Comment