תצוה \
תה' קל: מחכה ליום החדש
א. שיר
המעלות ממעמקים קראתיך ה' ב. אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני ג.
אם עונות תשמר קה אדני מי יעמד ד. כי עמך הסליחה למען תורא ה. קויתי ה' קותה נפשי
ולדברו הוחלתי ו. נפשי לאדני משמרים לבקר שמרים לבקר ז. יחל ישראל אל ה. כי עם ה.
החסד והרבה עמו פדות ח. והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו.
הרב
שמשון רפאל הירש מתאר את תהילים מזמור ק"ל, "הדרכים שבהן הרוח היהודית
יכול לקום אפילו מעומק של הסבל העמוק ביותר של הכל, אסון בשילוב עם עול
האשמה". ספורנו מעיר על קריאת "ממעמקים" - של גלות. נראה כי המזמור
הוא תפילתו של מי שהסיר בכוונה את הדת מחייו. כתוצאת מכל קרהו צרות גדולות, האיש
פונה כעת כלפי שמים לעזרה ורוצה לחזור אל האמונה. זה יכול להיות גלות פיזית מארץ
הקודש וכן ניכור אישי גדול.
השיר
שואל את הקב"ה רטורית, אם אתה מחזיק בחטאים מי יכול לעמוד? זה בא כהקדמה
לרעיון כי המעתיר מחפש יום חדש. החוטא משתמש בעובדה שכולם עברות מעת לעת כדי
להתמודד עם כישלונותיו ולאפשר לו למלא את הרצון שלו להשתנות.
כמה
רעיונות בפסוק, "כי עמך הסליחה למען תורא". הראשון, שבתחילה צריך להתעסק
עם ה' ולא עם אחר כדאי לקבל מחילה. זה כמו הימים נוראים אשר בראש השנה מכריזים
שהקב"ה הבורא והמלך. אחרי זה ביום הכיפור יש לבקש סליחה. הרעיון הבא שמחילה
מביאה יראת ה'. הספורנו מבין את זה דרך שני פסוקים: "הכרתי גוים . . . אמרתי
אך תיראי אותי תקחי מוסר", (צפניה ג ו ז) ו "וירא ישראל את היד הגדולה
אשר עשה ה' במצרים ויראו העם את ה'", (שמות יד לא). זה בחינת יראת הרוממות.
יסוד היראה לא בגלל איזה עונש אלא גדלותו ורוממותו. העניין שראיית חכמה וצדקות
גדולה מביאה פחד. הדרך להכרת המידות
הנעלות
האלו יכול להיות רחמים ומחילה.
הרבה
פירושים מבינים, "נפשי ולדברו הוחלתי", כמו להתגעגע לגאולה מובטחת. אבל
אפשר גם להבין אותו כמו חידושים וחיזוק מן השמים. והם יתנו היכולות לפתור או
להסתדר עם יסורים קשים. המזמור ממשיך, "נפשי לאדני משמרים לבקר שמרים
לבקר". פ' רש"י: הריני מן המצפים לגאולה . . . מצפין וחוזרין ומצפין קץ
אחר קץ. פ' ספורנו: ועם זה ראוי שתושיעני ותנקם מרודפי כי אמנם קויתי ה' צפיתי
לישועה, עכ"ל. מזה יש ג' חלקים של תשובה: לקוות להיות נסלח, געגוע לידע של
הדת, ותשוקה לעולם כפוף לעקרונות התורה.
המזמור
מסיים, "והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו". פ' מלבי"ם:
"ועי"ז תסור חשכת הלילה גם בטרם בקר ויגאלם לפני עלות השחר, עכ"ל.
חושך ולילה משולים לעמי הארצות וחטא. בוקר משל לתקופה חדשה של חכמה וצדקות. פ'
ספורנו: מכל עונותיו - שעשה מכח הגלות וזה שלא יוסיף עוד להכשל בם בצאתו מתוכם,
עכ"ל. ההסבר שהכי ברור של, "והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו", הוא
שהקב"ה יעזור ישראל לעשות תשובה. זה כמו אגדה בגמ' שבת קד. על אות קו"ף
שמצא בסיפור אותיות אלפבית:
קו"ף קדוש
רי"ש רשע מאי טעמא מהדר אפיה דקו"ף מרי"ש אמר הקב"ה אין אני
יכול להסתכל ברשע ומאי טעמא מהדרה תגיה דקו"ף לגבי רי"ש אמר הקב"ה
אם חוזר בו אני קושר לו כתר כמותי ומ"ט כרעיה דקו"ף תלויה דאי הדר ביה
ליעייל וליעול בהך מסייע ליה לריש לקיש דאמר ר"ל מ"ד אם ללצים הוא יליץ
ולענוים יתן חן בא ליטמא פותחין לו בא ליטהר מסייעים אותו.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז בניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל גם בדואר אלקטרוני וגם
באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il
Blogger English http://dyschreiber.blogspot.com/2016/02/tetsaveh-psalm-130.html
Blogger Hebrew http://dyschreiber.blogspot.com/2016/02/162.html
YouTube https://youtu.be/XanoraddIRU
No comments:
Post a Comment