יד יוסף: לך לך \ הפגנות ערביות # 145

בפרשת לך לך ישמעאל בנו של אברהם, אבינו, נולד. המבט הכללי של החומש על ישמעאל הוא חיובי. ההתנגדות העיקרית שלו היא שהוא לא מתאים להיות מייסד של גוי קדוש וממלכת כהנים. יש לו פגמים ואע"פ היה הקב"ה אתו.

הסיפור של ישמעאל מתחיל כאשר אברהם ושרה ירדו למצרים. כאשר פרעה תופס את שרה, בחושבו שהיא אישה שאינה נשואה, הקב"ה מכה אותו עם כל מיני מכות נוראות. הגר היתה בת פרעה וכשראה פרעה את הנסים שנעשו לשרה אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה ולא גבירה בבית אחר, היא מקבלת ואף על פי שיש להם מאות עובדים, הגר בחרה להיות משרתת ראשית לשרה.

לאחר שנים של עקרות, שרה אומרת לאברהם לקחת את גר כפילגש, בנימוק שילד שנולד בייחוס זה יהיה תוספת מבורכת לביתה. לא היה צריך לשדל הרבה את הגר להסדר זה. כשהיא נכנסת להריון בקלות, הדברים נעשים רעים מאוד, כי הגר מנסה להחליף את שרה כאשתו העיקרית של אברהם.

שרה בתגובה הופכת אכזרית להגר ומשפילה אותה. כשהגר בורחת למדבר, יש לה מפגש עם מלאך ה'. למרות כל זה, היא עדיין מחזיקה את עצמה כמשרתת של כלפי הקב"ה וכלפי את עצמה. הקדוש ברוך הוא, אומר לגר לחזור לשרה ולסבול את הצרות שלה. הוא גם אמר לה שהיא תשא ילד והוא יקרא בשם ישמעאל, פשוטו כמשמעו, הקב"ה ישמע, כי הוא כבר שמע במרה. הילד יהיה דמות אנושית של ג'ונגל אבל יהיה מאוד חברותי, גר עם משפחתו, וידו יהיה בעניינים של כולם ויד כולם יהיה בעניינים שלו.

אברהם מקבל באופן מלא את ישמעאל ומחנך אותו ומאמן אותו במצוות. כאשר בגיל שלוש עשרה ישמעאל נימול, הוא מקבל את הכאב בגבורה. שנה לאחר מכן, שרה יולדת את יצחק. כשהיא רואה את ישמעאל מצחק, היא מתעקשת שהוא ואמו ישולחו מהבית, הסיבה היא שהוא לא יכול להשתתף במורשת המקודשת של אברהם עם יחד עם בנה יצחק.

בנקודה זאת החומש קשה, כתוב אשר אברהם יקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר והילד וישלחם ותלך ותתע במדבר באר שבע. בתמיהה רש"י "לחם וחמת מים" - ולא כסף וזהב? עוד שאלה מדוע הם התחילו נדודים במדבר, הם היו צריכים לנסוע כראוי למקום בטוח. תשובת רש"י שיצא לתרבות רעה. מוסיף הרמב"ן: מריב עם יצחק על הירושה ואומר אני בכור ויורש פי שנים ויוצאין לשדה ונוטל קשתו ויורה בו חצים כמה דתימר כמתלהלה היורה זיקים חצים ומות כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני (משלי כו יח). כאשר ישמעאל עומד למות בצמא, הוא נשפט על ידי שמים כצדיק ברגע זה ועיניה של אמו נפתחות לנווה מדבר. הוא שורד, הופך מיומן בירייה בחץ וקשת, והוא מוצלח במדבר. בכל זה אלוקים אתו.

אומר החומש "ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע . . . ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו". פרש"י: יצחק וישמעאל - (ב"ר) מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו והיא שיבה טובה שנאמר באברהם. פירוש הרמב"ן - כאן בן האמה חולק כבוד לבן הגבירה. אחרי שרה נפטרה, מתאחד אברהם עם הגר, שהיתה נאמנה כל השנים האלה. כאשר ישמעאל נפטר החומש משתמש במונח "ויגוע", פרש"י - לא נאמרה גויעה אלא בצדיקים.

יוצא מזה שישמעאל יכול להיות איש קשה, שמגיע רחוק מאוד. לא פחות הוא בן לגיטימי של אברהם אבינו ובסופו של הדבר מתברר לטוב. מכאן אנו מתחילים ללמוד כיצד העם היהודי צריך להתייחס לבני ישמעאל היום. צריך להכיר שהערבים בני דודים מאמנים חברים ולכן כדאי לקבל כבוד. בנוסף אנחנו חייבים להבין הרגשתם ואמונותיהם.

לעתים קרובות הערבים הם פראיים וזקוקים לחינוך. אחד הספרים שהם מעריצים מאוד הוא הרמב"ם "המורה הנבוכים". זאת, משום שלעתים קרובות הערבים נבוכים. הם לא צריכים שכנוע שעליהם להאמין כי אמונה באלוקים וכתבי קודש מגיעה אליהם בקלות. במקום זאת הם צריכים טיעון מדוע האמונות שלהם נכונות. זה המקום שיהודי חכם צריך להיות, בנו של גבירה שמבין את אחיו למחצה פועל הבניין ונותן לו את הטענה הנכונה.

אנחנו לא מאמינים בסיפורי סבתא כמו "כל היהודים מתו כבר מזמן ואלה שאנו רואים היום הם צאצאי הכוזרים", או שישראל של דוד המלך הייתה אי שם בחצי האי ערב כמו שארכיאולוגים טוענים. אנחנו לא מאמינים שהתנ"ך הוא זיוף ואנחנו מאמינים שזה נכון ומה שהוא מתיימר להיות. כל עוד אחרים אוהבים לקרוא דברים שבה הם לא מסכימים הונאות וזיופים, אולי הכרזת העצמאות האמריקנית ואנגלית המגנה כרטה הן הונאות. כי היום אף אחד לא ראה אותם בכתב. בנוסף יהיו פעמים שבן ישמעאל ידבר לנשמה אבודה של בן יעקב ואומר אלה הם הדברים שאנחנו מנסים לעשות ואתה יהודי אתה מאמין את אותם דברים, גם כן.

במלחמה על ארץ ישראל יש כל מיני הערבים. חלקם פראים ואויבים בהחלט, וחייבים להיות מושמדים או מגורשים. לאלה שמאמינים, חייבים לנהל את עצמנו בכבוד במלחמה. לערבים שהם בעצם חברים צריכים להיות חנונים ורחומים.