בפרק
השני של פרקי אבות אנו לומדים על חמשת תלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי. רבי יוחנן בן זכאי מפורסם מכמה סיבות. הוא היה חכם וצדיק גדול, וכשראה
שחורבן הבית היה קרוב, סיכן את
חייו כדי לדון במצב עם הגנרל הרומאי אספסיינוס הלוחם. אספסיאנוס היה ערום מאוד ורצה שרבי יוחנן בן זכאי יהיה מחויב אליו, ולכן הוא היה מוכן להעניק לו משהו בעל ערך. כתוצאה מכך הוא התיר רבי יוחנן בן זכאי להקים ישיבה ביבנה.
היו לרבי
יוחנן בן זכאי חמשה תלמידים עקרוניים. בפרק
השני של פרקי אבות, הוא
הזכיראת שמותם, מתאר את מה שהיה ראוי לשבח על כל אחד מהם ביתר שאת , מה שכל אחד מחשיב לטוב ביותר והגרוע ביותר במידות, ושלושת העקרונות המנחים שלהם. הוא קרא
לרבי אלעזר בן ערך מעין המתגבר, שהאמין
שהדרך ישרה שידבק בה האדם הוא לב טוב, והדרך
רעה שיתרחק ממנה הוא לב רע. העקרונות
המנחים שלו: א) הוי שקד ללמוד, ב)דע מה שתשיב לאפיקורוס, ג) דע לפני
מי אתה עמל, במיוחד
שהוא אמין ונאמן, והוא
ייתן לך שכר הראוי עבור העבודה שלך. בדברים
נוגעים ללב טוב או רע ריב"ז הסכים
עם ראב"ע.
יש
מחלוקת איזה מהתלמידים היה הגדול ביותר. סתם משנה
קובעת שהיה הרבי אליעזר בן הרקנוס. עם זאת
הוא גם מביא הדעת של אבא שאול שקובע שזה רבי אלעזר בן ערך. שניהם נחשבים תלמידי חכמים גדולים מאוד והרמב"ם ההערה על שניהם. מעלתו של
ר' אליעזר שהוא למד הרבה אבל עוצם כח זכרונו
שלא שכח כלום. מעלה ר' אלעזר בטוב הבנה, והיות כל
ענין עמק קל אצלו, ותבונתו
על הענין. מוסיף
הברטנורא, "לבו רחב
ומוסיף פלפול וסברות מדעתו". הגמרא
מוסיפה שהוא בקי בתורה שבגלוי ובתורה שבנסתר.
יש אגדה
באבות דרבי נתן (יד ו) ממנה משתמע כי רבי אלעזר בן ערך היה קצת שונה משאר התלמידים חבריו
והיה לו יחסים קרובים מיוחדים עם הרב שלו, רבי
יוחנן בן זכאי. בהיות
ריב"ז באבל על בנו ותלמידיו באו לנחם אותו. הרב אליעזר הגיע ראשון והסביר כי אדם הראשון הוא גם האדם הראשון שאיבד
בן. רבי יב"ז לא ניחם והשיב, "לא די לי
שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרת לי צערו של אדם הראשון". הרב יהושע בא ליד וציין כי כל ילדיו של איוב מת ביום אחד. גם הוא קיבל תשובה כמו הראשון. הרב יוסי
אחריו הזכיר את אהרון הכהן הגדול שאיבד שני בנים, אז הרב שמעון ציין כי דוד המלך איבד בן. עם זאת התשובה של ריב"ז נשארה
אותו הדבר.
אחרי
שהשבעה נגמרה, בא ראב"ע ואמר לריב"ז, תן לי לקחת אותך לעשות אמבטיה טובה. לאחר האמבטיה הוא אמר אמשול לך משל, למה הדבר דומה, לאדם
שהפקיד אצלו המלך פקדון. בכל יום
ויום היה בוכה וצועק ואומר, אוי לי, אימתי אצא מן הפיקדון הזה בשלום. אף אתה רבי, היה לך
בן. קרא תורה מקרא נביאים וכתובים משנה הלכות
ואגדות, ונפטר מן העולם בלא חטא. ויש לך לקבל עליך תנחומים שהחזרת פיקדונך שלם. אמר לו, ר' אלעזר בני נחמתני, כדרך
שבני אדם מנחמין.
הגמרה (שבת קמז:) ממשיכה
את הסיפור שכל התלמידים יצא ליבנה, אבל ראב"ע הלך למקום רוגע בגליל. הוא
קיווה להקים ישיבה, אבל לא
אף אחד בא. כשהוא
נחשב גם הולך יבנה, הוא שאל
מאשתו את דעתה בנושא. היא שאלה
אותו מה הצורך הגדול יותר? הוא אמר
שהוא היה יותר חשוב להם ממה שהם היו לו. אז היא
ענתה האם חבית של יין או כיכר לחם הולכת לעכברים? רבי אלעזר נשאר ואיעקר תלמודיה כי הדר אתא קם למיקרי בספרא. והתבלבל באותיות.
בעא למיקרא החדש הזה לכם אמר החרש היה לבם. בעו רבנן רחמי עליה והדר תלמודיה.
העניין
הכולל הוא הדבר שעושה איש להיות כמעין המתגבר. לפעמים צריך להתעסק עם אנשים קשים מאוד וזה קשה במיוחד אם הם
תלמידי חכמים. נראה
שהפתרון שהאיש צריך להיות גם חכם וגם טוב לב. גם הוא חייב להיות מאמין בקב"ה אפילו
כאשר הדברים יצאו מאוד מוזרים. זה עלול
לקחת קצת זמן וקושי אבל בסופו אדם כזה יהיה המצליחן ביהדות.
לע"נ בן דוד
שמואל בן נח ז"ל נלב"ע טו באב תשס"ט
ניתן בדואר אלקטרוני
וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il
Blogger English http://dyschreiber.blogspot.com/2015/08/ki-tatsey-ethics-of-our-fathers-chapter.html
Blogger Hebrew http://dyschreiber.blogspot.com/2015/08/137_26.html
YouTube http://youtu.be/0BBFjjrkbbE