י"ז בתמוז הוא אחד מארבעת התעניות האבל על חורבן בית המקדש. מעת לעת הוא נופל בשבת כפי שהוא השנה. כאשר זה קורה ההלכה היא לדחות אותו ליום ראשון, ביום שלמחרת. העובדה
שאנחנו אוכלים, שותים, וחוגגים ב -יז בתמוז
מרמזת על דרך שהיום צריך להיות ובעתיד, תישמר.
כאשר
היהודים חזרו מגלות בבבל הם שאלו את זכריה
הנביא אם הם צריכים לצום בתשעה באב על חורבן בית המקדש הראשון כפי שהם היו עושים
בעבר (ראו זכריה ז ג). הנביא נותן תשובה ארוכה במקצת, אשר
מסיימת ברעיון שהצום הוא לא להתאבל עולם שהלך לאיבוד ולא יחזור. אלא הוא לעורר את לבנו לתשובה על ידי שנזכור את המעשים הרעים של
אבותינו שהם כמו המעשים הרעים שלנו, וגורם
לאומללות הרבה שלנו היום (השווה ר' שלמה גאנצפריד, קיצור
שלחן ערוך קכא א).הנביא
בעצם מסכם באומרו כי ארבעת ימי הצום מציינים שיום חורבן בית המקדש יהיה חג כמו
פסטיבלים שמחים כאשר האנשים אוהבים את האמת ושלום שנ', " כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי
יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו", (זכריה ח
יט).
הגמרא (ראש השנה יח) מביאה
דיון בין החכמים על פסוק זה ואומרים, " קרי להו
צום וקרי להו ששון ושמחה". אמר ר"ש חסידא בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, אין שלום צום. אמר רב
פפא הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות – צום. אין גזרת
המלכות ואין שלום; אם רצו
מתענין, אם לא רצו אין מתענין.
הרבי מליובאוויטש, הרבי מנחם מענדל שניאורסון זצ"ל ובהסביר כי שבת
דוחפת את הצום, מציין כי הרגשות של אבל לא צריכים להכניע את הרגשות של גאולה (ליקוטי
שיחות פרשיות, כרך לה, חוקת-בלק ח). הוא מוסיף כי האכילה והשתייה בשבת במקום התענית
של י"ז בתמוז מרמזים על הסעודה בבשר של הלווייתן שהקדוש ברוך הוא יכין לצדיקים
בימיו של המשיח.
הסיבה
שאנחנו נחגוג בשמחה יום של כאב היא בגלל שלמדנו ממנו משהו. לפעמים המסע שלנו בדרך ישרה וכנה מתחיל במכה קשה. זמן לא רב לאחר מלחמת העולם השנייה היו הרבה סרטים שנעשו על זה. זה היה מצוי לעשות סצינה עם חייל בפאניקה צורח בהיסטריה. מפקדו היה מתקרב אליו וסוטר לו בפרצוף. החייל היה מייד הופך לרגוע ועם טון אחראי בקולו אומר, "תודה סרג'נט, הייתי צריך את זה". דוד המלך
הביע הרעיון העמוק כשהוא התפלל שלבו לא יתפתה לדרך רעה של חיים שנ' "יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם", פרש"י - "יהלמני צדיק חסד ויוכיחני" - טוב לי שיוכיחני
וייסרני נביא אמת וצדק שכל מהלומותיו ותוכחתו חסד.
הגמרא
מלמדת שבית המקדש הראשון נחרב בגלל שפיכות דמים, ג"ע, וע"ז ובית
המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם. אלה
דברים שאין אדם הגון אינטליגנטי שהיה רוצה בהם חלק . להיפך אנחנו צריכים לצרף את עצמנו לשלושת עמודי התווך של העולם - מרדף של ידע, שםל את
לבנו במקום הנכון, ומעניק
חסד אחד על השני (ראה פרקי
אבות א ב). אם אנחנו
לא למדנו את הלקחים האלה אנחנו באמת צריכים להיות בעצב הצום בימים אלה. אם למדנו את הלקחים האלה, ביום
שלמדנו אותם צריך להיות חגיגה.
לע"נ האמא
מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן
תשנ"ח.
ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il וגם בדואר אלקטרוני
Blogger Hebrew http://dyschreiber.blogspot.com/2015/07/130.html
YouTube http://youtu.be/TbjcsSj7AFc
No comments:
Post a Comment