תצוה / זכור: מותה של אומה # 112

בפרשת זכור זוכרים מעשה עמלק. העם עמלק ההפך מעם ישראל. . הוא חל בשבת שלפני הפורים כי הנבל של פורים, המן, היה מעמלק והנושא שלה הוא המלחמה בין עמלק וישראל.

אביו של עמלק, שנושא את אותו שם, היה בנו הממזר של עשיו. מהותו הייתה הדחייה של עשיו של דת אז מתלבשת בפראות של הכנענים. לעתים קרובות כל מה שהיהודים עושים עמלק עושה את ההפך. עמלק הוא בדרך כלל רע, אולם אם ישראל מתנהג רע, עמלק עשוי להתנהג היטב.

עמלק מוזכר שלוש פעמים בחומש. בפעם הראשונה היא בחמישים ימים שבין יציאת מצרים ומתן עשר הדברות. בעודם במדבר מזדמן עמלק על ישראל ובלי פרובוקציה מתקיף. זה גם קרב רוחני ופיזי עם משה רבינו שעומד על הר עם הידיים מורמות ללכד את העם ויהושע בשטח המלחמה. ישראל ינצח, אבל הקדוש ברוך הוא, נשבע על ידי ממשלתו שתהיה מלחמה עם עמלק לכל דור ודור, עד שהשם של עמלק ימחק. כדי להוסיף דגש המילה כס כתובה חסר (ראה שמות יז ח טז).

בפעם השנייה עמלק מוזכר בנבואתו האחרונה של בלעם. עמלק מתואר כאומה הראשונה שיוצאת למלחמה נגד ישראל ושימשיך להיות יריב עד שיהרס לחלוטין על ידי המשיח במלחמה שתסיים את כל המלחמות.

בפעם השלישית עמלק מוזכר בסוף פרשת כי תצא שבה משה רבינו מזהיר את העם לא לשכוח את ההתקפה של עמלק. הוא מזכיר שזה היה כאשר עמלק במקרה על ישראל, הוא תקף את אלו ש"זינבו" מאחורי, ושזה נעשה בלי יראת שמים. כשמסביר את הקטע, רש"י רואה רמזים לדחיית ברית מילה, שפיכת זרע לבטלה, ומשכב זכור.

התמונה של עמלק היא של אומה שאוהבת אלימות אקראית ואין לה עניין בתוצאותיה. זהו רמז בסיפור של אסתר כאשר המן הפיל פור כדי לקבוע את היום שהוא יהרוג את כל היהודים. כדי להבין את המנטליות הזאת ניתן להיעזר במושג הגרלה. כאשר הסכומים הם גבוהים מאוד למשל יותר ממאה מיליון דולרים הדבר הופך להיות די מגוחך לחשוב שהכדורים הקטנים האלה עם המספרים עליהם יקבעו מי יקבל את סכום עצום של כסף.

בימי קדם היו חיילים מפיקים הנאה אכזרית על ידי החלטה להרוג או לא להרוג אסיר המבוססת על הטלת מטבע. להמן הרעיון של רצח עם על בסיס פור אולי היה מצחיק מאוד. אפשר להאריך את המושג לשוד אקראי ופשעים הרבה יותר מתועבים. האנשים שעושים דברים נוראים אלה בדרך כלל הם לגמרי אדישים לכל עונשי העתיד, לעתים קרובות הם אנשים שאינם מן הישוב, והם בדרך כלל טמאים. אדם הגון, יהיה רחוק מאוד ממנטליות פלילית והתנהגות כזו נראית לו כחסרת טעם ומוזרה.

בקרב יהודים דתיים הגרלות משמשות כגיוס כספים. עם זאת, רוב האנשים לא קונים כרטיס כי הם מקווים לזכות בפרס הגדול; אלא שהוא נותן צורה נעימה לתרום לצדקה. אנשים מהמרים עם סביבון בחנוכה, אבל שום דבר לא שווה יותר מחפיסת השוקולד שנתקבלה כזכייה. בנוסף יש כמה אנשים שנוקטים גישה שכדאי לאבד דולר בשבוע שלא אומר כלום, כדי לזכות במיליון דולרים שישנו את חייהם. למרות שהערך הסטטיסטי של הכרטיס הוא אפסי, לחלום לפחות יש ערך בידורי.

האקראיות אם כי יש ניצוץ של קדושה גבוהה מאוד במיוחד תכשיטי אותיות של האורים ותומים בחושן של הכהן הגדול. בכל הקשור למלחמה כדי להרחיב את גבולותיה של ארץ ישראל, שנדרש להיוועץ בהם. אף על פי כן, זה היה רק כדי לאשר רגש קיים למלחמה כזאת. במילים אחרות, אם פעולות כאלה לא מצאו חן בעיני שמים, מנגנון אקראי, השלכתית זה היה הרכב כדי לחשוף את רצונו של המקום.

האורים והתומים (אור ויושר תרתי משמע) היו יעילים רק לכהן גדול בעל לב טהור מאוד. יש אגדה שעלי כהן שאל בהם בקשר לחנה, אמו של שמואל הנביא, וראה את האותיות כ"ף ר"ש ש"ן ה"א. הוא טעה ופירש "שכרה", כאשר הוא היה צריך לקרוא אותן "כשרה".

יוצא שבחומש יש עונש מוות לעמים לפשע של קלות דעת לעשות מלחמה רצינית. אם זה, פראי, אומה טמאה שלא תשתנה, היא חייבת להיהרס. יש קושי גדול בגמרא עם המצווה להשמיד את עמלק. באופן ספציפי, כי כתוב שצאצאיהם של המן, שמעיה ואבטליון, לימדו תורה בבני ברק. אם יש להשמיד את העם, איך יכול להיות שיש ניצולים? נראה כי המסר הוא שיש קצת טוב בנפשם של כל הגברים ושלא משנה כמה רע שושלתו של אדם עשויה להיות, הוא יכול להתעלות מעל זה.

לע"נ הדוד אליהו בן יואל לייב ז"ל נלב"ע ו ניסן תשמ"א

וגם בדואר אלקטרוני    ניתן באתר   http://dyschreiber.blogspot.co.il