בפרשת יתרו הבני ישראל נסוע להר ה', כלומר ההר שבו
הקב"ה הופיע למשה בסנה. זהו גם ההר שאליו ה' ציווה את משה להביא את בני ישראל
ממצרים כדי לחגוג אליו שם. במתקרבים להר ה' אומר לאומה, "אתם ראיתם אשר עשיתי
למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי. ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את
בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים . . . ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", (שמות
יט ד ו). ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה", (שמות יט ח).

עניין דומה לברית עם האבות שבו ה' אומר שהוא יהיה
אלוק לצאצאיו של אברהם (ראה בראשית יז ח) ושבו יעקב נשבע שאם שמים שמחזיק ומגן עליו,
ואז ה' תהיה האלוקים שלו (ראה בראשית כג כא). יש הבדל שבמעמד ההר סיני נעשה עם העם
בניגוד לאדם יחיד.
כאשר האומה מצהירה, "כל אשר דבר ה' נעשה",
הכוונה לקבל את עול התורה (ראה שפתי חכמים, שמות יט ה). הפסוק משמעו כפשוטו הוא
העשר דברות. העמק דבר מדייק "שמוע תשמעו", ומסביר הלשון הכפול שהוא נופל
על פרטי ההלכה בפרשת משפטים. זאגט ד מיכלתא, "ויענו כל העם יחדו - לא ענו בחנופה
ולא קבלו זה מזה אלא השוו כלם לב אחד ואמרו: כל אשר דבר ה' נעשה.
פ' הרמב"ן "בחדש
השלישי". היה ראוי שיאמר הכתוב ויסעו מרפידים ויחנו
במדבר סיני בחדש השלישי לצאתם מארץ מצרים, כמו שנאמר למעלה (טז א) במדבר סין, אבל
בעבור היות ביאתם במדבר סיני שמחה להם ויום טוב, ומעת צאתם ממצרים נכספים אליו,
כי ידעו ששם יקבלו את התורה, כי משה הגיד להם מה שנאמר לו תעבדון את האלקים על ההר הזה (לעיל
ג יב), וגם לפרעה אמר נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלקינו
(שם ה ג).
פ' אור החיים – "ויסעו
מרפידים" (שמות יט ב)
- קשה
למה איחר המוקדם כי פסוק זה היה לו להקדים קודם פסוק שלפניו שאמר באו מדבר סיני, ואולי
שהוא על דרך אומרם (סנהדרין ק''ה:) אהבה מקלקלת השורה להקדים המאוחר, שלהיות
כי הוא זה יום המקווה לבורא לתורה לעולם לעליונים ולתחתונים ומיום הבריאה והם
יושבים ומצפים מתי יבואו בני ישראל מדבר סיני, לזה כשהגיעו שמה לא עצרו כח
לספר סדר הדבר ותכף קדמה ההודעה באומרו ביום הזה באו וגו' הגיע חשוק ונחשק
לחושק וחשוק ושמחו שמים וארץ כי זה הוא תכלית הבריאה ותקותה ואחר כך חזר
הכתוב להודיע פרטן של דברים:
עוד ירצה בהעיר עוד אומרו ויבואו מדבר סיני והלא כבר אמר בכתוב שלפניו באו מדבר סיני. עוד צריך לדעת למה הוצרך לומר ויחנו במדבר הלא מובן הוא הדבר כי במקום ביאתם חנו:
עוד ירצה בהעיר עוד אומרו ויבואו מדבר סיני והלא כבר אמר בכתוב שלפניו באו מדבר סיני. עוד צריך לדעת למה הוצרך לומר ויחנו במדבר הלא מובן הוא הדבר כי במקום ביאתם חנו:
אכן כוונת
הכתוב הוא להקדים ג' ענינים הם עקרי ההכנה לקבלת התורה שבאמצעותם נתרצה ה' להנחילם
נחלת שקי היא תורתנו הנעימה:
הא' הוא התגברות והתעצמות בעסק התורה כי העצלות הוא עשב המפסיד השגתה, ולזה תמצא כי כל מקום שיזכירנה ה' לתורה ידקדק לומר לשון חוזק ואומץ עד גדר שימית עצמו עליה דכתיב (במדבר יט יד) זאת התורה אדם כי ימות וגו' . . . ותראה כי לא תושג ההשגה אלא בהתעצמות גדול, וכנגד זו אמר הכתוב ויסעו מרפידים, לא בא להודיע מקום שממנו נסעו שאם כן היה לו להקדימו קודם תחנותם, אלא נתכוין לומר שנסעו מבחינת רפיון ידים כמו שמצינו שדרשו כן רבותינו ז''ל (סנהדרין ק''ו.) בפסוק (לעיל י''ז ח') וילחם עם ישראל ברפידים ברפיון ידים עד כאן. והן עתה נסעו מבחינה זו והכינו עצמם לעבוד עבודת משא בנועם ה', והוא אומרו ויבואו מדבר סיני:
וענין ב' הוא השפלות והענוה כי אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשפיל עצמו ומשים עצמו כמדבר, וכנגד זה אמר ויחנו במדבר פירוש לשון שפלות וענוה כמדבר שהכל דורכים עליו:
וענין ג' הוא בחינת ייעוד חכמים בהתחברות בלב שלם ותמים לא שיהיו בד בבד . . . אלא יתועדו יחד ויחדדו זה לזה ויסבירו פנים זה לזה, וכנגד זה אמר ויחן שם ישראל לשון יחיד שנעשו כולן יחד כאיש אחד, והן עתה הם ראוים לקבלת התורה:
הא' הוא התגברות והתעצמות בעסק התורה כי העצלות הוא עשב המפסיד השגתה, ולזה תמצא כי כל מקום שיזכירנה ה' לתורה ידקדק לומר לשון חוזק ואומץ עד גדר שימית עצמו עליה דכתיב (במדבר יט יד) זאת התורה אדם כי ימות וגו' . . . ותראה כי לא תושג ההשגה אלא בהתעצמות גדול, וכנגד זו אמר הכתוב ויסעו מרפידים, לא בא להודיע מקום שממנו נסעו שאם כן היה לו להקדימו קודם תחנותם, אלא נתכוין לומר שנסעו מבחינת רפיון ידים כמו שמצינו שדרשו כן רבותינו ז''ל (סנהדרין ק''ו.) בפסוק (לעיל י''ז ח') וילחם עם ישראל ברפידים ברפיון ידים עד כאן. והן עתה נסעו מבחינה זו והכינו עצמם לעבוד עבודת משא בנועם ה', והוא אומרו ויבואו מדבר סיני:
וענין ב' הוא השפלות והענוה כי אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשפיל עצמו ומשים עצמו כמדבר, וכנגד זה אמר ויחנו במדבר פירוש לשון שפלות וענוה כמדבר שהכל דורכים עליו:
וענין ג' הוא בחינת ייעוד חכמים בהתחברות בלב שלם ותמים לא שיהיו בד בבד . . . אלא יתועדו יחד ויחדדו זה לזה ויסבירו פנים זה לזה, וכנגד זה אמר ויחן שם ישראל לשון יחיד שנעשו כולן יחד כאיש אחד, והן עתה הם ראוים לקבלת התורה:
פ' הכלי יקר "ויסעו מרפידים ויבאו מדבר
סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר" - ראה כמה כפלים נכתבו כאן ומה היה
המקרא חסר אם היה אומר ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני נגד ההר, ולמה אמר תחילה
ויחנו ואח"כ ויחן, . . . ונראה שכל זה ראיה שלא היו ישראל ראוין לקבלת
התורה עד אשר יהיה שלום ביניהם . . . כי מתוך פירוד הלבבות זה אוסר וזה מתיר
ונמצא התורה כשתי תורות, זה"ש בחדש השלישי וגו' ביום הזה באו מדבר סיני. הורה
שחודש זה שמזלו תאומים המורה על הדיבוק והאהבה שיחדיו יהיו תמים כתאומים זה לזה ואז
יהיה שלום רב לאוהבי התורה, ויש בזה רמז ג"כ לב' הלוחות שהיו כתאומים
יחדיו חמשה מול חמשה.
Acknowledgements
to websites: תורת
אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/,
http://hebrewbooks.org/,
Blogger English
Blogger Hebrew
YouTube
No comments:
Post a Comment