בפרשת בו הקב"ה מכה הבכורות של כל מצרים. פרעה, עד עכשיו שהייתה
סרבן לשלח את בני ישראל, באופן מיידי ונחרץ מגרשת אותם מארצו (ראה שמות יב כט לג).
הוא אינו מנסה ללחץ אותם במשא ומתן, לשחק במשחקים משחקי יהירים, או לחזור בו מילה.
במקום זאת הוא מונה ובמיוחד מסכים לכל דרישותיו של משה רבינו ואומר לו להוציא את עמו
ולעבוד את ה 'כמו שהוא אמר. בנוסף אנשי מצרים, שגם היו קשה מאוד, לא רק קוראים לישראל
לצאת וגם נותנים להם מתנות יקרות.
בציפייה למכה זו והיציאה שלאחר מכן, קהילת ישראל מצווה לאכול ארוחה חגיגית
עם המטענם ארוזים וגם לבושת בבגדי נסיעה (שמות יב ב יא). זה יהיה לחלק מחג פסח השבעה
ימים בכל דור. גם הם מקבלים מצוות לא לאכול חמץ במהלך החג הזה, אלא לאכול רקיקים שטוחים
כלומר מצות, במקום לחם (ר' שמות יב יז כ). מצווה זו מבשרת ומזכירה את הדחיפות בעת היציאה,
במיוחד שבני ישראל יצאו ממצרים מיד. בצק, הם מחכים לעלות כדי שיוכלו לאפות אותו ל לחם,
הושלך לתוך שקיות הנסיעה שלהם כפי שהיה. מאוחר יותר, כאשר הם אפו את זה, זה יצא כמו
קיקים שטוחים שהם מצות.
החומש מסכם את הקטע הזה עם חשבון מסתורית שמשך הזמן שבני ישראל ישבו במצרים
היה 430 שנים (ראה שמות 12:40). רש"י מסביר שאי אפשר לומר ששהות ישראל במצרים
הייתה למעשה 430 שנים ובוחנת את היחוס מלוי, שהגיע ממש עד מצרים מכנען, למשה, ומציין
כי זה היה רק ארבעה דורות. הוא מסביר שיצחק נולד בדיוק 400 שנים לפני היציאה ואברהם
היה 100 באותו זמן. החומש רושם שאברהם היה 75 כשעזב חרן (ראה בראשית יב ד), לכן התחלת
ה 430 שנים היה חמש שנים לפני זה. הרב אריה קפלן מבין 430 שנים כמשך הזמן שהאורח החיים
שישראל בילתה במצרים נמשך. לכאורה זה היה מתחיל מתישהו במהלך חייו של אברהם, היהודי
הראשון.
לאחר גירושם של בני ישראל, מצרים משנה את דעתם ורודפת אותם בים סוף. כאשר
ישראל מגיבה בפחד, "ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר
יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תסיפו לראתם עוד עד עולם",
(שמות יד יג).
·
רש"י: כי אשר ראיתם את מצרים וגו' - מה שראיתם אותם אינו אלא היום, היום הוא שראיתם אותם ולא תוסיפו
עוד.
·
פ' ירושלמי - היך כמא דחמיתון ית מצראי יומא דין ל א תוספון למחמי יתהון עוד עד עלמא בשיעבוד.
·
אור החיים - כוונת מאמר זה אפשר שנתכוון להסיר מהם הפחד על זה
הדרך באומרו הלא מה שראיתם את מצרים היום הוא לצד שלא תוסיפו לראותם עוד עד עולם
לטעם זה הוא שהביאם ה' והראה ה' אותם לכם כדי שלא ישאר לכם שום מיחוש מהם לעולם.
·
רמב"ן - "וראו את ישועת ה"' שיושיע אתכם היום מידם ואל תשובו
לעבודתם, כי מצרים אשר ראיתם אותם היום הקב''ה מצוה אתכם עוד שלא תוסיפו
ברצונכם לראותם מעתה ועד עולם.
אבן עזרא – "התיצבו וראו את ישועת ה'": כי אתם לא תעשו
מלחמה רק תראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום. יש לתמוה איך יירא מחנה גדולה של
שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם. ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם. התשובה כי
המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים
ונפשו שפלה. ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו. והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים
למלחמה. הלא תראה כי עמלק בא בעם מועט ולולי תפלת משה היה חולש את ישראל. והשם
לבדו שהוא עושה גדולות. ולו נתכנו עלילות. סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים. כי
אין כח בהם להלחם בכנענים עד שקם דור אחר דור המדבר שלא ראו גלות. והיתה להם נפש
גבוהה כאשר הזכרתי בדברי משה בפרשת ואלה שמות.
בהתבסס על הפרשה הרב שלמה קרליבך
דרש פרשה זו והסביר שיהודי צריך לדעת איך לשנות ההילוכים פתאום ולבצע שינויים קיצוניים
כאשר הסביבה משתנה. ל430 שנים היינו עבדים, החל מהיום אנחנו אנשים חופשיים וצריכים
להתנהג בהתאם. בין ההודעות של לא מחכה לבצק לעלות הוא שהזדמנויות מסוימות צריכים לתפסו
ברגע שהם מזומינים ואפשר שאירועים ידחופו את האדם בכיוון זה.
Acknowledgements to websites:
תורת אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/,
http://www.chabad.org/
לע"נ,
הדוד שלי ,אליעזר בן אהרן ז"ל נלב"ע
ר"ח שבט תשס"ד
Blogger English
http://dyschreiber.blogspot.com/2014/01/bo-new-world.html
Blogger Hebrew
http://dyschreiber.blogspot.com/2014/01/51.htm
YouTube
No comments:
Post a Comment