בפרשת חקת הקדוש ברוך הוא גוזר שמשה ואהרון לא יכנסו לארץ
הקודש עם בני ישראל. זו בישרה על ידי מותו של מרים שהתרחש מעט קודם. מההתחלה של
יציאת מצרים ועד הזמן הזה האומה היתה בראשות מרים, אהרון ומשה. אהרן ומרים דומים לשמואל
ודבורה, לעומת זאת גדולתם מאפילה בעקבות מעמדו הגבוה מאוד של משה.
הגזירה נעשית בריב בני ישראל עם משה כי אין להם מים. "אנו
מאחלים שמתנו מותו של אחינו לפני ה 'למה אתה לוקח אותנו ממצרים להביא אותנו אל
המקום הרע הזה (אל מקום הרע הזה). "לו גוענו בגוע אחינו לפני ה'. . . . ולמה
העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה",(במדבר כ ג-ה)
הם צרחו. זה מזכיר האירוע ארבעים שנה קודם לכן, כאשר לאחר
שעזבו את מצרים, הם מצאו את עצמם ללא מים. אז הם צווחו, "למה זה העליתנו
ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא", (בשלך, שמות יז ג). הגישה עדיין
נוראה, אעפ"כ משופרת. לכן אמר ה', "קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן
אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו", (במדבר כ ח). זוהי התגובה מתון
יותר מלפני ארבעים שנה כאשר ה' אמר למשה להכות הסלע ממש. הסלע הוא סמל לבני ישראל.
הפעם משה צריך רק לאיים להכות אותם עם שרביטו, אבל לא ממש עושה את זה.
בתגובה מאוד לא אופייני, משה בארס מכנה את העם מורים ומכה את
הסלע פעמיים. אהרי כן, "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני
לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם", (במדבר כ
יב). הסתומה מסתיים באומרו כי אף על פי באומרו למרות שבני ישראל רבו עם הקב"ה
רבים עם הקב"ה, אפילו הכי הוא ייקדש. בנוסף הפסוק בלשון "ויאמר"
נחשבת חביבה בניגוד "דבר" שנחשב חזק או קשה. הדבר מרמז על היעדר כעס
מהאלוקים.
יש מניעות להבנת הקטע הזה. אחת שהחוש הצדק שלנו נראה מופר.יש
שאומרים כן משה שובב, אבל העונש הוא מוגזם. קושי עדין יותר הוא ויתרנות מהרצון של
מנהיגות. איך מישהו יכול להפסיק להיות הגביר, שהוא נותן את ההוראות והתמונה שלו
בעיתון? למעשה מי שבאמת ובתמים היו עסוק עם הצרכים של הציבור יודע שבדרך כלל זה
כרוך בעבודה ועוגמת נפש רבות. תפיסתו של משה של ארץ ישראל היא בית המקדש והר הבית
בשלמותם. לצערנו חלום שלא התגשם במשך זמן רב מאוד, ולפני שהוא בא יהיה יסורים סבל
הרבה יותר וגלות.
בנאומים האחרונות לאומה, גלה משה שהוא התחנן בפני ה' לתת לו להיכנס
לארץ הקודש אך בקשתו נדחתה למען העם ("למענכם" - דברים ג כו). רש"י
– " 'למענכם' - בשבילכם אתם
גרמתם לי וכן הוא אומר (תהלים קו לב) ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם".
התהלים ממשיך,"כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו" (שם לג). אפשר להבין את זה
שנצברו העגמת נפש ונגרם שינוי ומרות נפש למשה. כתוצאה מכך הוא הפך למריר ולא התנהג
כשורה. כתוצאה מכך הוא לא היה מסוגל לעורר את בני ישראל ולקח את המשימה החשובה של
כיבוש והתישבות בארץ ישראל. זה כמו המפרשים המסבירים יעקב אבינו אמרו שנותיו היו "מעט
ורעים" (בראשית מז ט) בגלל שהוא לא רוצה להתעסיק עם רשע כפרעה, וכתוצאה מכך
חייו התקצרו ב 23 שנים. זה גם דומה לחכמי התלמוד כאשר הוא מתמודד עם צרות, שעבורו יקבל
שכר, אמר לא רוצה הצער, ולא רוצה השכר.
יש אגדה בש"ס בבלי הרב חסדא גניחות כשהוא רואה את ביתו
של צדיק גדול בהריסות. חברו עולא מסביר הבאת ציטוט מהרבי יוחנן שמהיום שחרב בית
המקדש היה גזירה שבתיהם של הצדיקים יהיו בהריסות.
כאשר החבר שלו לא ניחם, הוא ממשיך שזה מתאים שמצבו של העבד להיות כמו הרב (ברכות
נח). מצד מעשה מרקבה הסיפור הגיוני, מצד צדק קשה.
יש סיפור אחר מתקופת התלמוד על רבי אלעזר בן ערך. הוא העריך
כמו גאון ומעיין שמתגבר. לאחר חורבן בית המקדש השני, הוא עבר למקום נעים בגליל
ולהקים ישיבה, לעומת זאת, אין תלמידים הגיעו אי פעם. כשהוא נחשב למעבר ביבנה שהפך
למרכז החדש של תורה, אשתו שאלה את מי שזקוק לזה יותר אותך או את התלמידים? הוא ענה
שהם צריכים אותי יותר. אז היא השיבה לו אין החבית של יין (ויש אומרים לחם) ללכת
לחולדות? הרב אלעזר אז נשאר במקום ושכח כל חכמתו. כשנקרא לתורה בראש חודש, הוא
טעה, "החודש הזה לכם" כמו "החרש זה היה לבם".הרמז הוא שמצב של
שכלו בלבם של היהודים הייתה האילם חירש שלא יכול לקרא שעוצד לפניהם. הגמרא הטרידה
את הסיפור הזה וממשיכה, אולי מפוקפק, שהעם התפלל למענו וחוכמתו שוחזרה.
הרמז בנוגע למשה במי מריבה היה כי התנהגותו הארסית וההשתולל שהוא
המצב של התורה בעם ישראל, והוא פעל על פי הציפיות שלהם. וכמו משה נשאר במדבר כן התורה
נשאר במדבר. אחת מהדרכים לקדוש השם הוא על ידי רואה כמה יפה הוא לשמור על ציווי
דתי. דרך נוספת הוא הוא על ידי רואה כמה מכוערת זה להפר של מצווה דתית.
במידה מסוימת האומה הפכה להתמודדות עם משה באופן קנטרני
ועקשן. כתוצאה מכך הקדוש ברוך הוא עשה למשה להתנהג כמוהם, כדי להדגים עד כמה הם
היו רעים. זה לא הדרך שה' רוצה את עם ישראל להיות מונהג. הוא רוצה להיות מנהיג חשד
ודוגמה. בגלל זה יהושע הפך למנהיג החדש.
אזכור
הכבוד של תורמים ליד יוסף
אבי מורי פיליפ שרייבר, יוחנן הולצברג, אברהם שמרלר
לע"נ
לייב הערש בן אהרן ז"ל יז תמוז
תשל"ב לתרומות
והנצחות: 08/9791824
A discussion of how at times good leaders can conform to our
negative expectations
No comments:
Post a Comment