בפרשת פנחס הכנות נעשות בפעם השנייה לרכישת בארץ הקודש. בקשר
זה הגברים רשומים לשירות צבאי. אלה מפורטים יקבלו חלקת אדמה שתהפוך להחזקת אבות
משפחה. כששמע את חמש בנות של צלפחד מחאות. "למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי
אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו?" הן שואלו, ולבקש שהן, בנותיו, לקבל
חלק מהארץ יחד עם אחיו של אביהם (במדבר כז ד). כדי להצדיק את תביעתם הם יציינו
שאביהם מת בחטאו שלו ולא היה בין אלה שמרדו עם קורח. החומש בהחדרת בנות צלפחד מיחס
השושלת שלהם ליוסף. עתירתם היא מובן מאליו, אבל זה בתנאי שהם להתחתן רק משבט מנשה,
שהם למעשה להגשים.
השקפה הדתית שנשים בראשונה הרחבות של בעליהן ומעט הרחבות של
אבותיהם. ראש המשימה של אישה יהודית שמירה על בית וגידול ילדים. ראש משימתו של אדם
יהודי היא החיפוש אחר חוכמה של צדקות,וגם להעיד על ערכים דתיים. בקשר זה אשתו עזר
העיקר בדברים גשמים. המשנה מפרט עבודה שונות שאישה מחויבת לעשות לבעלה בינם בישול,
טיפול בילדים, עבודות הבית, ועשית הבגדים (כתובות ה:ה). משנה הקודמת מלמדת שכל מה
אישה נשואה מרוויחה מגיע תחת שליטתו של בעלה. בנוסף אדם הזהיר מפני נותן יותר מדי
מעבודתה של אשתו לשפחות שהבטלה מביאה לידי שעמום או גרוע מזה.
אדם האיץ מאוד להקדיש את חייו ללימוד תורה. באיזו מידה יש
שקלא וטריא בגמרא ברכות לה:. רבי שמעון לוקח את הצד הקיצונית שזה להיות מסירות
בלעדיות, כמו שכתוב:
ר"ש בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת
זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה אלא בזמן
שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים שנא' (ישעיהו סא, ה)
ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית
ע"י עצמן שנא' (דברים יא, יד) ואספת דגנך ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על
ידן שנא' (דברים כח, מח) ועבדת את אויביך וגו'
אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כר' שמעון בן יוחי
ולא עלתה בידן
בפרק האחרון משלי שבח של אשת החייל. היא עקרת בית חרוצה, ואישה עסקים
מצוין, ומיומן בעבודות יד. היא חכמה, טובה לב, ונאמן. בנוגע לבעלה, הוא ידוע
ומכובד ולהתחשב עם זקני הארץ. נראה את השיר הזה להביע מופת.
נראה שיש רעיון של ירושה והעברה של תפקיד ושל מדות. בזמנים
התנ"ך רואה קו אבות להיות אותו האדם. בנות צלפחד מיוחסות ליוסף. בגלל זה
הפירושים אומרים שהם ירשו את אהבת ארץ ישראל שלו. הם גם אומרים שהאבא שלהם מת
בחטאו "ולא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח," (במדבר כז ג). כאשר
קורח ועדה שלו נהרסו לא רק שהם נבלעים באדמה, אלא בתיהם גם כן. לדברי אבן עזרא "ואת בתיהם - שם
כלל לנשיהם ובניהם וטפם". הרעיון הוא שלא רק חבריה של קורח היה רעה, אבל גם
כן חלק מצאצאיהם. בתהילים קט ח אחת מהקללות, "פקדתו יקח אחר". נראה שבנות
צלפחד אומרות שהם לא ירשו הרע של אביהם רק הטוב. לכן שמו צריך להישאר והן צריכות
להיות המנציחות אותו. בנוסף זה דומה ללויים שלקחו על עצמם את התפקיד של הבכורים בעקבות
שהאהבה שלהם של הקדוש ברוך הוא מעולה.
לפעמים האישה היא הנשאית של המסורת. הביטוי בין בני אדם הוא
שמאחורי כל איש גדול עומדת אישה. רבי נחמן מברסלב הוא נינו של הבעל שם טוב בדרכה
של אמו וסבתו. יש להרב משה טנדלר הרבה של השכל ומדות של חותנו, הגדול ההדור הרב
משה פיינשטיין. בקו של האדמו"ר מחב"ד יש פעמים הועבר הנהגת לחתן שהיה גם קרוב. לפעמים יש
לראות את הרבנית ישבה בשורה הקדמית של בית הכנסת, ואת בעלה, הרב, מנהג את הקהל
בדיוק כמו שהיא אוהבת. נראה כי בזמנים שיש לבת הזכות אבותיה תלמצא איש שהיא יכולה
לעצב לדמותו של אביה, במיוחד אם הוא היה אדם גדול.
אזכור
הכבוד של תורמים ליד יוסף
אבי מורי פיליפ שרייבר, יוחנן הולצברג, אברהם שמרלר
לע"נ
לייב הערש בן אהרן ז"ל יז תמוז
תשל"ב לתרומות והנצחות:
08/9791824