Shabbos HaGadol - Free at Last

The most important aspect of the holiday of Passover is the retelling of the story of the Exodus from Egypt. The setting is the family dinner table and it includes songs, a festive meal, and selections from the liturgy. The Seder is in a jumbled form. This allows unpopular ideas to be overlooked by those that would find them distasteful while at the same time allowing them to be grasped by the scholarly, who would find them meaningful. As a result the a family with diverse opinions can get together for an enjoyable evening.

The underlying theme is the overwhelming importance of freedom and the exodus of Israel from Egypt as its fundamental human archetype. The text is multi-dimensional and at times surreal. It captures the feeling of the first seder that was held in Egypt in anticipation of immediate departure; the feeling of bringing a sacrifice in the second Temple; and the feeling of Jewish education through the ages, whose antecedents probably stretch back to Adam the first man.

The narrative itself starts with a short preface. There is a short pilpul (פִּלְפּוּל - petty Talmudic discussion) about the choice of the evening of the 15th of Nissan as the time of the Seder. This is followed by a paragraph of the humble beginnings of the nation of Israel and how they were chosen to receive to receive the privilege of divine service. It concludes that this is a dangerous occupation because in every generation somebody will want to kill all the Jews, but HaKadosh Baruch Hu will protect them.

The story has two parts. The first part is how Israel wound up in Egypt and how they were persecuted. The vehicle is a literary exposition of the declaration made when bringing the first fruits to the Temple. This segues into a lengthy discussion of the Ten Plagues. The idea is that everyone should remember that God struck Egypt with ten horrible plagues in order to help the Jewish people.

Shortly afterwards a nice meal is served. The Seder concludes with liturgical poetry. It is a mitzvah to drink four cups of wine. The idea is to acquire an uplifted spirit and a feeling of comradery. Some people advocate taking LSD or magic mushrooms, reasoning that through the psychedelic state a person can more truly re-experience the exodus. I've never done it, but maybe next year in Amsterdam. The truth is that the Seder should be a pleasant experience so that we should associate joy with freedom.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

פר' החֹדֶש - לעשות שימוש טוב עם העולם # 307

שבת החודש הוא שבת מיוחדת שמקורה מחכמינו ז"ל להתכונן לפסח. משמעות החודש פירושה חודשי השנה וירח חדשה. גם הוא לשון חָדָש.ב

טרם יציאת מצרים הקב"ה צוה לישראל, "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה", (שמות יב ב). פירוש רש"י, "הֶרְאָהוּ לְבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ וְאָמַר לוֹ כְּשֶׁהַיָּרֵחַ מִתְחַדֵּשׁ יִהְיֶה לְךָ רֹאשׁ חֹדֶשׁ (מכילתא). וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ, עַל חֹדֶשׁ נִיסָן אָמַר לוֹ, זֶה יִהְיֶה רֹאשׁ לְסֵדֶר מִנְיַן הֶחֳדָשִׁים, שֶׁיְּהֵא אִיָּר קָרוּי שֵׁנִי, סִיוָן שְׁלִישִׁי".

מאוחר יותר חומש מזהה את ניסן כחודש האביב (ראה שמות יג ד). המשמעות היא שיש להתאים את היומן היהודי הן לירח והן לעונות השנה. חישוב ותצפית נדרשים על מנת לקבל את תוצאות נכון. הדקויות כוללות את הרעיון כי תיקון לוח השנה צריך להפוך את החיים לקלים יותר עבור אנשים. כתוצאה מכך ימים מעטים מתווספים כך שצום של יום כיפור לא יפול ליד שבת.

בגלל אלה, הידע של האסטרונומיה ואת לוח השנה נחשבים מעלות. גמ' שבת ה., "אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב עליו הכתוב אומר ואת פעל ה׳ לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות". הביטוי הדתי של זה הוא ברכה מיוחדת אמר על השמש כאשר יש לו את היישור האסטרונומי עם לוח השנה זה היה כאשר הוא נוצר. בנוסף יש ברכות אחרות על תופעות טבע כגון נפילה כוכבים, שביטים, ברק, ורעם.

חומש אומר להשתמש כוכבים כמו סימנים. במצרים העתיקה את הופעתו מחדש של כוכב מבריק סיריוס סימן את תחילת הצפה השנתית של נהר הנילוס. בשבילי זה היה בולט בשמי הערב כשעליתי לארץ. למעשה לוח השנה הוא כלי שלא יסולא בפז ואת הטקסטים העתיקים ביותר של האנושות להתמקד בו. ספר רזיאל לימד את האדם הראשון על שבעת ימי השבוע ועל שנים עשר חודשי השנה, וקשר אותם עם כוכבי הלכת וקבוצות הכוכבים. כוכבי הלכת יכולים לתת לנו תובנות לגבי העתיד. בזמן יציאת מצרים ציין פרעה את כוכב הלכת האדום מאדים בשמים. כי זה קשור בדם, הוא התגרה בעם ישראל אומר שהם ייהרגו במדבר. עם זאת, זה הפך למצוות הדם של הברית, כאשר העם עשה מילה המונית לפני הכניסה לארץ הקודש.

באמצעות השימוש בלוח השנה מתמקדת במוחנו ביציאת העבר ממצרים, באהבתנו הנוכחית לחופש, וממורשת עתידה של עמנו בארץ ישראל. אלה המסרים הרוחניים של חודש ניסן. בנוסף אנו מקבלים הצצה של נצחיות של הקב"ה וללמוד כיצד לאלף את הטבע לטובת האדם.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

Parshat HaChodesh - Make Good Use of the World

Shabbos HaChodesh is a special Shabbos that was originated by our sages of blessed memory to prepare for Passover. Hodesh חֹדֶש means means month and new moon in lashon hakodesh. It is a variation of the word חָדָש new.

In anticipation of the exodus from Egypt HaKadosh Baruch Hu commands Israel, “This month shall be to you the head of the months; to you it shall be the first of the months of the year”, (Exodus 12:2). Rashi explains, “He [God] showed him [Moses] the moon in its renewal and said to him, “When the moon renews itself, you will have a new month” (Mechilta). Nevertheless, [despite this rendering,] a biblical verse does not lose its simple meaning (Shab. 63a). Concerning the month of Nissan, He said to him, “This shall be the first of the order of the number of the months, so Iyar shall be called the second [month], and Sivan the third [month]”.

In fact the first of Tishre is considered the date the world was created, because it is the date that Adam the first man was created. This is even though the first day of creation on which light was created was 25 Elul. The idea is that the first of the year has practical significance and also can be used as a way of giving honor or focusing attention. There are many examples of this. The Talmud lists 15 Shevat, the coldest day of the year, as the new year of trees. Chabad proclaimed, 19 Kislev, the day that Rabbi Shneor from Liadi was released from jail, as the new year of Hasidus.

Later on the Chumash identifies that Nissan as the month of spring (see Exodus 13:4). The implication is that the Jewish calendar must be aligned with both the moon and the seasons. Calculation and observation are needed in order to get it right. Subtleties include the idea that fixing the calendar should make life easier for people. As a result leap days are added so that the fast of Yom Kippur does not inconveniently fall next to Shabbos.

Because of these, knowledge of astronomy and the calendar are considered virtues. The Talmud states one who can appreciate the stars and their movements but does not do so has failed to keep a mitzvah. In addition he is guilty of ignoring the works of God's hands and the wisdom of the Jews in the eyes of the nations (see Gemara Shabbos 75a on Deuteronomy 4:6). Religious expression of this would be the special blessing said on the sun when it has the astronomical alignment with the calendar it had when it was created. In addition there are other blessings said on natural phenomena such as meteors, comets, lightening, and thunder.

The Chumash says to use the stars as signs. In ancient Egypt the reappearance of the bright star Sirius signalled the onset of the annual flooding of the Nile River. For me it was prominent in the evening sky when I made aliyah. In fact the calendar is an invaluable tool and the oldest texts of humanity focus on it. Sefer Raziel taught Adam the first man about the seven day week and the twelve month year and associated them with the planets and constellations. The planets can give us insights into the future. At the time of the exodus Pharaoh noted the red planet Mars in the sky. Because it is associated with blood, he taunted the people of Israel saying they would be killed in the desert. However, it became the mitzvah of the blood of the covenant, when the nation underwent mass circumcision before entering the holy land.

It is through use of the calendar our mind is focused on the past exodus from Egypt, our present love of freedom, and the future of our nation in the land of Israel. These are the spiritual messages of the month of Nissan. In addition we get a glimpse of the timelessness of the Almighty and learn how to harness nature for the benefit of man.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

שבת פרה - יופי, שכל, חן #306

שבת פרה הוא שבת מיוחדת שמקורם על ידי חכמינו ז"ל להתכונן לפסח. פָרָה פירושו פרה האדומה ששימשה לטהר אנשים שנטמאו באמצעות מגע עם מת. זה קורה כשמתעסקים לקבור את המתים ואת החיילים בקרב. החומש אוסר את הטמאים ללכת לבית המקדש או לאכול מן הקרבן כלל קורבן פסח. להיות טָמֵא לא מאוד לעכב פעילויות רגילות. כתוצאה מכך רבים יחכו לעבור את טקס הטיהור עד התקרב הפסח. היום הכינוי הזה מעניק לנו מצב רוח לפסח, הוא תזכורת לתהילת העבר ולתקווה לעתיד.

ישנם מספר סוגים של טומאה, מלבד מוות. הם כוללים אכילת מזון לא כשר, נגיעה בחיות מתות מגעילות כמו לטאה או חולדה, צרעת, ועוד. הדבר המשותף הוא שלכל אחד מהם יש היבט של סלידה. יש טקסי טיהור שונים. כולם מעורבים במים, ורחצה היא נפוצה. טומאה יש גם משמעות של קדושה, האדם המנהג בכיעור נקרא טמא. מבט של התנ"ך טמא לשון מגונה מאוד וטָהֳרָה לשון שבח גבוה, ואת ישראל הוא להוט להיות מומחים להבדיל בין שניהם.

לא מפתיע נושא ההפטרה לפרשת פרה הוא טומאה וטיהור. זה מתחיל באומרו שישראל הטמאה את הארץ הקדוש במעשיהם ודרכיהם. הם מושווים לנידה במיוחד לגבי הדת. פשעים ספציפיים הם שפיכת דם תמימים ועבודת אלילים. על כך הם נשפטים, גולים, מפוזרים בין העמים. זה נחשב חילול ה', כי הגויים אומרים, "עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ", (יחזקאל לו כ). בגלל זה הקדוש ברוך הוא אומר שהוא יאסף אותם, לא למענם, אלא למענו. לכן הוא יזרק אליהם מים לטהר אותם, להחליף את לב האבן שלהם עם לב של בשר, לתת להם רוח חדשה, ויתן להם לשמור על האמונה. אחרי זה הם לשכון בשגשוג בארץ אבותיהם. זה יגרום לעם ישראל להצטער על חטאיו ומעשי גועל שלהם. ולבסוף, ארץ ישראל תשתנה מחורבן לגן עדן.

בין הלקחים של פסח הוא  העזיבת את הגלות לארץ ישראל. אם האדם הוא מלוכלך הוא יהיה מרוחק מנותק מן החג. ההפטרה קצת שונה בכך שהיא מתחילה עם עם ישראל בארצם, ואיך הם מאבדים אותה. התהליך מתחיל עם אנשים עושים דברים שהם גסים, טיפשים, ומכוערים. דבר זה עולה בקנה אחד עם דחייה של המורשת היהודית והערכים הדתיים. התורה והקשר לאבות הם מקור כוחה של ישראל. בלעדיה הנטייה הלאומית היא לפנות לעוצמה צבאית ולכוח משטרתי, אשר מתדרדר לרצח. בשלב מסוים האנשים הופכים להיות מזוהמים לחלוטין וכל דבר שהם נוגעים בו נעשה מזוהם במיוחד את ארץ ישראל. בשלב זה הקדוש ברוך הוא לא יכול לסבול להסתכל בהם ואת הבלגן שלהם, אז הוא זורק אותם מארץ שלו. הרמז של מצרים הוא כי טומאה היא חלק מן היצר הרע היהודי לכן יש לשמר ממנו.

המעבר מתחיל על ידי טהור מבחינה פיזית ורוחנית. אחרי זה יש שינוי של בלב במיוחד להיות רגיש ולא קשה. השלב האחרון הוא קבלת התורה כמדריך וחרטה על מעשים הרעים. המאפיינים הנכונים לשמירת פסח הם יופי, שכל, וחן. עם אלה אדם הופך להיות כלי לקבל שפע ברכות מלמעלה.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

Parshat Parah - Beauty, Intelligence, and Charm

Shabbos Parah is a special Shabbos that was originated by our sages of blessed memory to prepare for Passover. Parah פָרָה means cow in loshen hakodesh and it refers to the red cow that was used to purify (טהר) people who had become defiled (טמא) through contact with a dead body. Its normal application would be for things like burying the dead and soldiers in combat. The Chumash forbids the ritually impure from going to the Temple or eating from a sacrifice including the Passover sacrifice. Being tumei (טָמֵא) did not greatly hinder ordinary activities. As a result many would wait to undergo the purification ritual until the approach of Pesach. Today this designation gets us in the mood for Passover, is a reminder of past glory, and a hope for the future.

There are a number of types of defilement, other than death. They include eating eating unkosher food like pork and shellfish, touching disgusting dead animals like a lizard or a rat, masturbation, and venereal disease, and leprosy. Normal activities like ordinary coition and menstruation also impart impurity. The shared element is that they all seem to have an element of disgust in them. There are different purification rituals. All of them involve water and bathing and is common. Purity also has sexual connotations. A person who has only had relations within the framework of marriage is considered pure, outside of marriage impure. From the standpoint of the Tanakh tumah (טֻמְאַה defilement) is a strong pejorative and taharah (טָהֳרָה - purity) is high praise and Israel is exhorted to become experts in distinguishing between the two of them.

The subject of the haftorah for parshas Parah unsurprisingly is defilement and its purification. It starts by saying that Israel defiled the holy land through their exploits and their ways. They are compared to a woman during her period especially in regards to religion. Specific crimes are the shedding of innocent blood and idolatry. For this they are judged, exiled, and scattered among the nations. This is considered a desecration of God's name because the gentiles say, “this is the nation of Hashem and from His land they have departed”, (Ezekiel 36:20). Because of this HaKadosh Baruch Hu says He will gather them, no for their sake, rather His own. Therefore He will sprinkle them with water to purify them, replace their heart of stone with a heart of flesh, give them a new spirit, and have them keep the faith. After that they will dwell prosperously in the land of their fathers. This will cause the people of Israel to regret their sins and disgusting deeds. Finally the land of Israel will change from a desolation to a paradise.

Among the messages of Passover is leaving the exile for the land of Israel. If a person is dirty they will be distant and cut off from the holiday. The haftorah is a little different in that it starts with the people of Israel in their own land and how they lose it. The process starts with the people doing things that are rude, dumb, and ugly. This coincides with a rejection of Jewish heritage and religious values. Torah and the connection to the patriarchs is the source of Israel's strength. Without it the national tendency is to turn to military might and police power, which degenerates into murder. At some point the people become totally sleazy and make everything they come in contact with sleazy especially the land of Israel. At that point HaKadosh Baruch Hu can’t stand the sight of them and their mess, so he throws them out of his land. The hint of Egypt is that tumah is part of the Jewish inclination towards evil and therefore must be guarded against.

The transition starts with becoming both physically and spiritually pure. After that there is a change of heart specifically becoming sensitive and not hard. The final step is accepting the Torah as a guide and regretting past misdeeds. The ideal characteristics to observe Pesach are beauty, intelligence, and charm. With these a person becomes fit to receive a flow of blessings from above.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

פורים - הַסְתֵּר אַסְתִּיר # 305

הנושא של פורים הוא ההתקפה של עמלק על העם היהודי. ההיבט המיוחד של עמלק הוא שיש להם בדם יחס רצחני ליהודים. לעתים קרובות היחס הוא סמוי אבל הוא הביא על ידי אירוע מסוים. בסיפור אסתר, המן מחליט להרוג את כל היהודים כאשר מרדכי מסרב להשתחוות לו.

הסגנון של התנ"ך הוא שכאשר האויב תוקף את ישראל, זה לתת סיבה. בדרך כלל זה בגלל שעם ישראל פנה מעם ה' ומתורתו. בספר אסתר לא ניתנת שום סיבה מפורשת למשבר עם המן. פירושים רבים אומרים כי הסיבה היתה התבוללות, אבל יכול רק להביא רמזים מן המקור.

עוד צוין, כי ספר אסתר הוא יוצא דופן בכך ששמו של אלוקים אינו מוזכר כלל.הרעיון הוא שיש הסתרה גדולה על נוכחותו של הקדוש ברוך הוא. הפסוק ,"וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהים אֲחֵרִים", (דברים לא יח), מובא על ידי פרשנויות כמו רמז לסיפור של אסתר. זה בגלל הביטוי "הַסְתֵּר אַסְתִּיר" הוא גרסה של השם אסתר. החזרה על המילה רומזת גם על הסתתרותו הגדולה של אלוקים בסיפור של אסתר.

בסגנון של ספרות דתית לפעמים לתת חומר שצריך לדרוש לעמק, ולהתבונן, וזה נראה המצב כאן. ניתן לומר כי עמלק מגיע כתגובה לרע המסתתר ביהודים, בייחוד מבחינת היחס לאמונה. עם ישראל זה אין יראת שמים. כלומר, הם הרגישו שהם יכולים להפר את התורה ללא השלכות שליליות. עם שאול המלך זה היה אפילו יותר גרוע, בנוסף הוא לפעמים חשב שהדבר ה' הוא מאוס. הרמז הוא שכאשר היהודים שונאים את הדת ומחזיקים אותה בבוז, התגובה בעולם להעלות שונאי ישראל בהחלית.

משמע שבספר אסתר שכל זמן עמדות אלה קיימות, לא ניתן לגבור על עמלק לא בדיון ולא בכוח. המפתח לניצחון הוא חיפוש נשמות ושינוי. לאחר מכן ניתן לפנות למורשת הדתית היהודית, למנהיגי התורה ולאלוהי ישראל בתפילה. עם זאת יום של אבדון ישתנה ליום של שמחה, מתנות, חגיגה.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

Purim - Very Concealed

The theme of Purim is the attack of Amalek on the Jewish people. The unique aspect of Amalek is that they have a murderous attitude the Jews that is in the blood. Often the attitude is latent but is brought out by a specific incident. In the story of Esther, Haman resolves to kill all of the Jews when Mordechai refuses to bow to him.

The style of the Tanakh is that when an enemy attacks Israel, is to give a reason. Usually it is because Israel has turned away from Hashem and His Torah. In the book of Esther no reason is explicitly given for the crisis with Haman. Many commentaries say that the reason was assimilation, but can only bring hints from the text.

It is also noted that the book of Esther is unusual in that the name of God is not mentioned at all. The idea is that there is a great concealment of the presence of HaKadosh Baruch Hu. The verse, “I will surely hide my face on that day because of all the evil that they have done, because they have turned to other gods”, (Deuteronomy 31:18), is brought by the commentaries as containing a hint of the story of Esther. This is because the phrase, “I will surely hide”, is written “הַסְתֵּר אַסְתִּיר” which is a variant of the name Esther אֶסְתֵּר. The repetition of the word also hints at the great concealment of God in the story of Esther.

It is the style of religious literature at times to give material that is supposed to be pondered, and that seems to be the case here. It is possible to say that Amalek comes as a reaction to the evil that is hidden in the Jews, particularly in terms of attitude toward the faith. With Israel it was no fear of heaven. This means that they felt they could violate the Torah without adverse consequences. With King Saul it was even worse, in addition he at times viewed the word of God with disgust. The hint is that when the Jews hate religion and hold it in contempt the reaction in the world is dyed in the wool anti Semites become powerful.

The suggestion in the book of Esther is that as long as these attitudes are present it will be impossible to prevail over Amalek by words or by force. The key to victory is through soul searching and change. After that it is possible to turn to Jewish religious heritage, Torah leaders , and to the God of Israel in prayer. With that a day of doom will be changed into a day of joy, gifts, and celebration.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com