מצורע \ עח # 170: תמימות וחינוך

פסק הגר"א מעשה רב קצד: שיר של יום לימי הפסח. יום א׳ י קי״ד בצאת ישראל. ב׳ ע״ח משכיל לאסף. ג׳ פ׳ רעה ישראל. ד׳ ק״ה הודו לה׳ קראו. ה׳ קל׳׳ה הללו את שם. ו׳ ס״ו הריעו לאלהים. כל המזמורים הללו אם חל שבת בא׳ מהם נדחית מפני שיר של שבת ולמחרת השבת מתחיל משיר שפסק ואומר בכל יום כסדר הנ׳׳ל והאחרון נדחה. שביעי של פסח י״ח למנצח לעבד. אחרון של פסח קל״ו הודו לה׳ כי טוב, עכ"ל. אעפ"כ בזה יש הרבה מנהגים וכל קהל לפי מנהגו.

תה' קיד כולל הלל וקוראים אותו בסדר פסח. בעיקר הוא פיוט הרננה על יציאת עבדות מצרים. אומרים תה' יח ביום ז' שהוא האחרון לפי התורה. הוא פיוט של דוד המלך שבו מדובר על הצלתו משאול וכל אויביו. עיקר הנושא דומה להצלת ישראל מפרעה ומצרים ע"י קריעת ים סוף שאירע ביום השביעי של פסח.

יש אומרים תה' קה ביום א' של פסח. הוא שיר היסטורי ארוך של הודיה, אשר בין היתר מפרט את המכות במצרים. תהילים עח גם מפרט את המכות במצרים במתכונת של שיר היסטורי ארוך אשר במובנים רבים מחקה את נושאי ליל הסדר. זהו בעצם הדרשה של דוד המלך.

המזמור מתחיל בכך שקורא לעם ישראל לשים לב לשיעור שלו ולהטות את אוזניהם על מה הוא מדבר. הלקח יכיל משלים ודון באירועים המורכבים של ימי קדם. פ' המלבי"ם:

תיקון קלקול הדורות שלפניו, ותכלית ואחרית ותקוה לדורות הבאים עד עת קץ . . . כי בשיר הזה יספר קורות האבות כפשוטם, אמנם ספורי קורות ישראל נבדלו מאד מקורות יתר העמים, כי כל המוצאות לעם ה' היה בהשגחה פרטית ובנסי ה' ופליאותיו, עד שידיעת קורות ישראל בימי קדם היא עצמה תורה ואמונה, כי בם נודע מציאות ה' יכלתו והשגחתו שכרו וענשו, עכ"ל.

המזמור ממשיך כמו שלמדנו לקחים אלה מאבותינו, שומה עלינו ללמד אותם לילדינו, כולל ילדים שטרם נולדו, עד סוף כל הדורות. העם מוזהר שלא להיות מושחת ומרדני כמו הדורות הקודמים. אלא צריך להדריך בלב שלם להיות נאמנים לאלוקים. מטרת החינוך הזה היא שהאומה תציב את תקוותה וציפיותיה בדת ובידי שמים. במילים אחרות, בסופו של דבר דברים טובים קורים להם כי הם היו אנשים טובים.

המזמור מפרט את החסדים שהקדוש ברוך הוא גמל על ישראל. אלה כוללים נסים גלויים כמו קריעת ים סוף, המן, מכות מצרים, ומים מסהלע. יש מתנות אחרות כמו ארץ הקודש והמקדש. התגובה של בני ישראל, לעומת זאת, בדרך כלל היא מְשׁוּבָה. הם ירימו קולם לאלוקים ביום הצרה שלהם אבל מתעלמים מהגאולה והנסים לאחר זמן קצר.

סיום המזמור הוא שהמתנה הסופית הוא דוד המלך עצמו, וזה קשור לדחיית אהל יוסף. שגשוג חומר קשור ליוסף, אולם המזמור מצביע ששביעות בשפע תוביל לניוון. יוסף קשור גם לחלומות וחוכמה. גישה זו נדחית במקומו פשטות, וכנות ,והכשרה מחוכמת.

לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז בנוסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English    http://dyschreiber.blogspot.com/2016/04/metsorah-psalm-78-sincerity-and.html

Blogger Hebrew   http://dyschreiber.blogspot.com/2016/04/170.html

YouTube              https://youtu.be/12YgvRh3ZJ4

  

Metsorah \ Psalm 78 - Sincerity and Schooling

The Vilna Gaon poskins in the “Works of the Rav”, laws of Pesach (section 194): The song of the day for the days of Passover are on the first day Psalm 114 “When Israel Left”, the second day Psalm 78 “Lesson of Asaph”, the third day Psalm 80 “Shepherd of Israel”, the fourth day Psalm 105 “Give Thanks to G-d Call to Him”, the fifth day Psalm 135 “Praise the Name”, the sixth day Psalm 56 “Shout to G-d”. . . the last day of Passover Psalm 18 “To the Conductor for the Servant”, and for the additional day [of the Diaspora] Psalm 136 “Give thanks to Hashem for He is Good”. Different communities have variations of this practice.

Psalm 114 is included in Hallel, a group of Psalms, said during the Passover Seder. It’s basically a poem of jubilation for leaving the slavery in Egypt. Psalm 18, said on the seventh and last Biblical day of Pesach, is King David’s poem in which he rejoices for being rescued from King Saul and his enemies. The theme is conceptually similar to Israel being rescued from Pharaoh and Egypt, by the parting of the Red Sea, which occurred on the seventh day of Pesach.

Some say Psalm 105 on the first day of Passover. It is basically a long historical poem of thanksgiving, which among other things details the plagues in Egypt. Psalm 78 also details the plagues in Egypt in the format of a long historical poem which in many ways mimics the themes of the Passover Seder. It is basically a sermon by King David.

The psalm opens by calling the people of Israel to pay attention to his lesson and incline their ears to what he is saying. The lesson will contain allegories and discuss the complex events of ancient times. The Malbim explains that his intention is to correct the errors of earlier generations and to give a sense of purpose, destiny and hope to future generations until the day of redemption. This song will recount the historical events as they occurred, however the stories of Israel are very different from that of the other nations. This is because Israel is the nation of Hashem; therefore every situation is about divine providence and miracles. The point is to know that the history of Israel is in essence lessons in morality and faith, as well as the existence of G-d, His abilities, providence, rewards, and punishments.

The psalm continues that just like we have learned these lessons from our fathers, it is incumbent upon us to teach them to our children, including children yet to be born, until the final generations. The nation is cautioned not to be depraved and rebellious as were previous generations. Rather they should tutor their hearts and spirits to be faithful to G-d. The objective of this indoctrination is that the nation will place their hopes and expectations in religion and the hand of heaven. In other words that in the final analysis good things happen to them because they were good people.

The psalm then goes through a long list of kindnesses that the Holy One Blessed be He extended to Israel. These include open miracles like the splitting the Red Sea, the manna, the plagues in Egypt, and water from a rock. There are other gifts like the holy land and the Temple. The reaction of the children of Israel, though, typically is backsliding. They will call out to G-d on their day of trouble but disregard the deliverance and the miracles shortly after.

The wrap up of the psalm is that the final gift is King David himself, which is tied to the rejection of the tent of Yosef. Material prosperity is associated with Yosef, however the psalm points to abundant satisfaction as a vehicle for decadence. Yosef is also associated with dreams and wisdom. That approach is rejected in favor unsophistication, sincerity and skillful training.

  

לע"נ ה אמה מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז בנוסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English    http://dyschreiber.blogspot.com/2016/04/metsorah-psalm-78-sincerity-and.html

Blogger Hebrew  http://dyschreiber.blogspot.com/2016/04/170.html

YouTube              https://youtu.be/12YgvRh3ZJ4

תזריע \ חודש # 169: בהרמוניה עם הטבע

לשבת שלפני חודש ניסן קוראים "שבת החודש". כל שבת שלפני ראש חודש נקראת שבת מברכים. ברכה לשון של תקווה והזמנה.

ירח חדש שמתחיל בניסן יש לו כבוד מיוחד כי זה החודש של יציאת מצרים. בעקבות החשיבות של האירוע הגדול הזה הקדוש ברוך הוא ציווה לעם ישראל להחשיב את זה כמו ראש כל החדשים וראשון לחדשי השנה (ר' שמות יב ב). פסק המשנה קורין בה "החדש הזה לכם" (משנה מגילה ג ד). מסביר המשנה בורה (תרפה א): הרביעית, פרשת החודש בשבת הסמוך לר"ח ניסן כדי לקדש חודש ניסן דכתיב בתורה החודש הזה לכם ראש חדשים אבל אין זה עיקר הקידוש כי עיקר הקידוש הוא בעת ראית הלבנה שמקדשין אותו הב"ד ואין הקריאה הזאת אלא מדרבנן, עכ"ל.

המשנה  למעשה מזכירה ארבעה ראשי שנים. באחד בניסן, ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול, ראש השנה למעשר בהמה, באחד בתשרי, ראש השנה לשנים, בע"ו בשבט, ראש השנה לאילן (ר' ראש השנה א א).

במשנה זאת יש מחלוקת בגמרא (ר"ה י:). תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם . . . בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל. ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם . . . בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל תניא, עכ"ל.

שניהם מביאים ראיות מקראיות והגיוניות. רבי יהושע טוען שהעצים בעת הבריאה היו כמו ניצני עצים באביב. רבי אליעזר טוען כי העצים בעת הבריאה היו כמו העצים עם פרות של הסתיו. הגמרא מביאה אסמכתא מהפסוק שהעצים נבראו במלוא תהילתם, ובכך מחזקת את שיטת רבי אליעזר.

ראש השנה שנופל בראשון של תשרי מזוהה עם השנה לפי העונות והטבע. מצד שני הלוח הירחי קשור לנסים בגלל הנסים של פסח שחל בניסן. מבחינת לוח השנה הטרופי העונות מתחילות באותו תאריך מדי שנה. גם הזריחה והשקיעה תמיד בתאריך זהה. כתוצאה מכך זה מאוד עוזר בקביעת הזמנים לזרוע ולקצור. לוח השנה היהודי מועיל בזה, אבל זה מדויק ורק בתוך חודש אחד, ולכן לוח השנה הטרופי עדיף. לוח השנה היהודי במדויק אומר כמה אור הלבנה יהיה ביום מסוים, אשר היה מאוד מועיל לפני פנסי הרחוב. לוח השנה שהוקם על ידי יוליוס קיסר אינו מנסה להיות מתאים עם הירח.

למעשה הלוח היוליאני מחייב התאמה תקופתית. אחת לארבע שנים יש קפיצה ביום כדי לשמור על דיוקו. עם זאת, זה לא היה מספיק ובסוף  1582 למספרם תחילת אביב היה תאריך ב -31 במרץ, ולא ל -21 במרץ. לתקן את המצב האפיפיור גרגורי ניכה עשרה ימים מתוך לוח השנה, בתוספת אמר יום הדילוג צריך להיות אחת למאה שנים. אבל כל ה400 שנים זה יהיה כלול. אעפ"כ זה עדיין שגוי ב 26 שניות בשנה וגם זה משנה. כתוצאה מכך מעת לעת המודיעין מזג האוויר האמריקני מוסיף חלק זעיר של שנייה ללוח זמנים כדי לשמור על הפעילות של הGPS מערכת ניווט.

שני לוחות השנה דורשים חישוב וראית עיניים. יש לחשבן תאריכים של תחילת העונות. אבל בגלל חוסר הדיוק וחוסר הידע של המדע צריך ראית עיניים מעל לעת לשמור שיהיה נכון. לפני המבול הקדמונים בנו חדרים עם חלונות צרים מאוד כדי שהשמש תזרח בהם רק לתקופות. יש בעיות כזה לחשבן המולד לכן בימי הסנהדרין נצטרך עדים להעיד שראו לילה בלא ירח. למעשה  שני לוחות השנה אינן נכונים כאשר מדובר על מצב הכוכבים.  לדוגמא תקופת תמוז עכשיו מתרחש כאשר השמש נמצאת במזל תאומים, לא סרטן כפי שהיה לפני 2000 שנה.

לוח השנה היהודי צריך יותר התעסקות. כל קצת פחות משלוש שנים נוסף חודש העיבור. בנוסף כדי להקל על היהודים, נכון להוסיף או למחוק יום אחד ששבת לא יהיה סמוך ליום כפור או תשעה באב. בימי בית הראשון חזקיהו מלך יהודה הזמין את האומה להקריב את קרבן הפסח בירושלים. זה היה פעם ראשונה אחרי שנים רבות שמישהו נתן השראה לעם. כדי לתת זמן לכהנים להיטהר ולבני ישראל זמן לעשות את המסע, הוא עיבר את חודש ניסן, בניסן השני שמרו פסח. אבל בזה החכמים לא הודו לו.

הלקח של שבת החודש הוא שצריך לחיות בהרמוניה עם הטבע אבל לא להשתעבד אליו. לפעמים ראוי להיות קצת בלתי מדעי לעשות החיים נעימים יותר ורוחניים יותר. זה גם ככה ביחס לסביבה, הקב"ה, ובני אדם.

לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז בנוסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English    http://dyschreiber.blogspot.com/2016/04/tazria-hodesh-in-harmony-with-nature.html

Blogger Hebrew   http://dyschreiber.blogspot.com/2016/04/169.html

YouTube              https://youtu.be/HJNCnd8_mZ0