Key Points: יתרו, Yithro

 PARSHA

1.  Yithro and his pyramid
2. Prologue to ten commandments
3. Ten commandments
4. Epilogue to 10 commandments

HAFTARAH

Isaiah 6 and 7

1. I saw the Lord sitting על כסא רם ונשא
2. אחז war
3. פלא יועץ

פרשת בשלח - עוזרים אחד לשני # 399

 בס"ד

כשהייתי בישיבה סיפר הרב סיפור משל פופולרי. הוא שאל שאלה מה ההבדל בין גן עדן לגיהנום? הוא ענה בגיהנום האנשים הושיבו סביב שולחן מלא באוכל טעים שהם יכלו לאכול רק עם כף. אולם הכפות היו ארוכות מאוד ואי אפשר היה להביא את האוכל אל הפה. כתוצאה מכך הם היו עצובים מאוד. בגן עדן הם היו באותה מסיבה אבל האנשים האכילו זה את זה בכפות הארוכות מאוד. כתוצאה מכך כולם שמחו מאוד.

כשבני ישראל עזבו את מצרים ואת עבדותה הם מצאו עצמם נרדפים על ידי מרכבות פרעה וחוסמים על ידי ים סוף. באותו רגע אמרו למשה,"הֲמִבְּלִי אֵין־קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם", (שמות יד יא). דברי ישראל היו קשים מאוד, בכל זאת משה נתן להם תשובה טובה והקדוש ברוך הוא עשה נס. ים סוף התפצל כדי שישראל תוכל לעבור בבטחה, וכאשר מצרים באה בעקבותיה, היא חזרה למסלולה הטבעי והטביעה אותם.

במדבר האומה מצאה את עצמה ללא מים. בגלל זה העם התחיל לקטר על משה. שוב התגובה משמים הייתה חביבה ומים הפכו זמינים. פירוש רש"י, "לעם וראה קשי ערפן שלא נמלכו במשה בלשון יפה בקש עלינו רחמים שיהי' לנו מים לשתות אלא נתלוננו", (ראה שמות טו כה).

כעבור חודשיים וחצי האנשים רטנו שוב על משה כי לא היו מרוצים מהאוכל. ה' שלח להם את המן מהשמים אבל הפעם הם נזפו בהתנהגותם. בשלב זה ניתן להבחין בדפוס התנהגות כללי.

כעבור זמן מה בספר במדבר התלונן האנשים על ה' ומשה אמרו, "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ־הָעָם בַּדָּרֶךְ. וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל", (במדבר כא ד ה). למעשה המן היה בסדר, האנשים פשוט הפכו להיות סוררים. הפעם אמנם התגובה הייתה חמורה ואלוקים שלח נחשים להכיש את האנשים. לזכותם ייאמר שהם הכירו בטעותם והתנצלו אז משה התפלל עבורם. הנחשים נלקחו ורבים מהם נרפאו כראוי.

הנקודה היא שבעולם הזה אנשים לא מקבלים אוטומטית את כל הדברים שהם צריכים או רוצים. עם זאת, הרבה פעמים דברים זמינים לפי בקשה. לפעמים יש צורך להסתדר בלי. פעמים אחרות זה דורש עבודה וסיוע של אחרים. זו אפילו יכולה להיות ברכה. לעתים קרובות התוצאות הטובות ביותר מתקבלות כאשר אנשים משתפים פעולה ועוזרים זה לזה. למעשה זו אחת הברכות שנאמרות לאחר האכילה, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת. בו אנו מודים לאלוקים על יצירת סוגים רבים ושונים של נשמות וכן על הדברים שחסרים להם. לעתים קרובות זה יוצר עולם שבו אנשים מתרכזים בדברים שהם הכי אוהבים ועושים טוב יותר מאחרים. הם יכולים אפילו להחליף או לעזור עם זה. אחרים בתורם יחזרו ויעזרו גם להם כשהם צריכים את זה והעולם יהיה מקום מאושר יותר.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם

ספר דניאל - נבוכדנצר - השפיות שלי חזרה

 בס"ד

ההפטרות לתחילת ספר שמות עוסקות בנבוכדנצר בגלל כיבוש מצרים. ההרס שהוא גרם להם הופך לחבר מועיל לעשר המכות ולקריעת ים סוף. הספרות הדתית עליו עומדת בסתירה קשה. עבור התלמוד והפרשנויות המודרניות זו שנאה פנימית להרס בית המקדש. באופן מוזר, אלפי שנים מאוחר יותר הוא עדיין מטיל פחד בלבבות העם היהודי.

ספר ירמיהו הציג את נבוכדנצר כמטה של הקדוש ברוך הוא נגד העמים החוטאים, ובמיוחד ממלכת יהודה, כובש אכזרי, ושליט העולם הממונה על ידי אלוהים. הוא היה הרבה יותר דמים ממלכי יהודה וישראל. אף על פי כן, דניאל הנביא היה חבר בולט בחצרו ופירוש החלומות שלו חשוב במיוחד. זאת בניגוד לצידקיהו מלך יהודה, שלא רק שלא קיבל את נבואות ירמיהו, אלא גם השליך אותו לכלא. חטאו של נבוכדנצר היה גאווה בעצמו שעליה חזר בתשובה רבה, ולאחר ניסיון קשה, הוא התגאה בכך שקלט את הכלל, העמוק, המקיף את ה', העליון.

ספר דניאל עוסק בפירוש חלק מחלומותיו של נבוכדנצר. בראשון (דניאל ב) הוא מוטרד קשות. הוא אינו מסוגל להיזכר בחלום, ודורש מהמיסטיקנים שלו לא רק לפרש אותו, אלא לומר לו מה היה החלום מלכתחילה. כשהם עונים שדבר כזה הוא בלתי אפשרי, המלך מחליט להוציא את כולם להורג. הסוד מתגלה לדניאל בחיזיון לילה.

החלום הוא על פסל שנפגע מאבן שנחצבה ממנו וגורמת לו להתפורר. לאחר מכן, האבן הופכת להר שממלא את העולם. לפסל ארבעה חלקים. הראש זהב וכפות הרגליים מעורבות ברזל וחמר. אלה מייצגים את ארבע האימפריות הבסיסיות. האבן היא מלכות חמישית שהיא מלכות השמים על הארץ. ראש הזהב מייצג את ממלכת נבוכדנצר שהיא ראש כל האימפריות.

נבוכדנצר חולם עוד חלום נבואי מפחיד שאת סיפורו הוא מספר במכתב לעולם. תוכן החלום הוא סמלי. דניאל מפרש את זה באומר שלמלך יהיה ניסיון נורא שאחריו יידע באמת שהעליון שולט במלכות בני האדם ונותן אותו למי שירצה (ראה כב). כמו כן שהנסיון יסתיים וממלכתו תהפוך לממלכת מתמשכת, כאשר הוא יודע שהשמים אכן שולטים (ראה כג).

שנים עשר חודשים לאחר מכן מתגאה נבוכדנצר באומרו, "האין זו בבל הגדולה שבניתי כמעון המלכותי, בכוחי האדיר ולתפארת הוד מלכותי?", (ראה כז). באותו שלב נבוכדנצר איבד את דעתו. "הוא הורחק מאנשים ואכל עשב כמו שור. גופו היה ספוג טל השמים עד שצמחו שערו כנוצות נשר וציפורניו כציפורני ציפור”, (ראה ל).

בתום שבע שנים, "אני, נבוכדנצר, נשאתי את עיני לשמים, ושפיותי הושבה לי. ברכתי את עליון, והללתי והללתי את חיי עולם, אשר שלטונו שלטון עולם ומלכותו עומדת לאורך הדורות. כל יושבי הארץ אינם מוערכים. הוא עושה כרצונו עם צבא השמים ועם יושבי הארץ. אין מי שיעצור את ידו או יגיד לו 'מה עשית?' שם ואז הושבה לי שכלי, והוד והדר הושבו לי לתפארת מלכותי. חבריי ואצילי חיפשו אותי, והוקמתי מחדש על מלכותי, וניתנה לי גדלות נוספת. אז עכשיו אני, נבוכדנצר, משבח, מרומם ומפאר את מלך השמים, שכל מעשיו צודקים ודרכיו נכונות, והוא מסוגל להפיל את המתנהגים ביוהרה" (ראה לא לה).

נראה שזו המסקנה לא רק לגבי נבוכדנצר אלא הניסיון של עם ישראל מהתקופה שהחלה בכיבוש ישראל תחת יהושע ועד מעט לאחר חורבן בית המקדש הראשון. בעצם, הם באמת לא קיבלו את זה שצריך לקחת ברצינות את דברי הנביאים, במיוחד הביקורת החברתית ואיומי ההרס כשהגאווה היא רעל יסודי.  

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Parshat BeShalach - Helping Each Other

 בס"ד

When I was in yeshiva the rabbi told a popular metaphoric story. He asked  rhetorically what is the difference between heaven and hell? He answered in hell the people were seated around a table filled with tasty food which they could only eat with a spoon. However the spoons were very long and it was impossible to bring the food to the mouth. Consequently they were very sad. In heaven they were at the same party but the people were feeding each other with the very long spoons. As a result they were all very happy.

When the children of Israel left Egypt and its slavery they found themselves being persued by the chariots of Pharaoh and blocked by the Red Sea. At that point they said to Moses, “Was it for a lack of graves in Egypt that you brought us to die in the wilderness? What have you done to us, taking us out of Egypt?” (Exodus 14:11). The words of Israel were very harsh, nevertheless Moshe gave them a kind answer and HaKadosh Baruch Hu performed a miracle. The Red Sea split so Israel could pass through in safety and, when Egypt followed, it returned to its natural course, drowning them.

Once in the desert the nation found itself without water. Because of this the nation started grumbling against Moshe. Again the response from heaven was basically kind and water became available. Rashi comments that they should have enquired of Moshe using pleasant language saying, “Ask that we should be shown mercy and that water should be given to us”. 

Two and a half months later the people grumbled against Moshe again because they were dissatisfied with the food. G-d sent them manna from heaven but this time they were chided about their behavior. At this point though a general pattern of behavior can be discerned. 

Sometime later in the book of Numbers the people complained about Hashem and Moshe saying, ““Why did you make us leave Egypt to die in the wilderness? There is no bread and no water, and we have come to loathe this miserable food”, (Numbers 21:4-5). In fact the manna was fine, the people simply had become restive. This time though the response was stern and G-d sent snakes to bite the people. To their credit they recognized their mistake and apologized so Moshe prayed for them. The snakes were taken away and many of them properly healed. 

The point is that in this world people do not automatically get all the things they need or want. However many times things are available on request. Sometimes it's necessary to do without. Other times it requires the work and assistance of others. This can even be a blessing. Often the best results are obtained when people cooperate and help each other. In fact this is one of the blessings said after eating,        בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת. In it we thank G-d for creating many different types of souls as well as the things that they lack. Often this makes for a world where people concentrate on the things they like the most and do better than others. They can even exchange or help with this. Others in turn will reciprocate and help them too when they need it and the world will be a happier place.    

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Key Points: BeShalach בשלח in sending

PARSHA

1. Parting of the Red  Sea 
2. Song of the Sea אז ישיר
3. Manna
4. Shabbat
5. Water from the Rock
6. Amalek

HAFTORA

Song of Devora

Judges 4:4 - 5:31

A. Story

1.  Devora
2.  Barak: Zevulon & Naphtali
3.  Sisera
4.  Yael

B. Balad

1. Praise, Sinai
2. Highways deserted
3. Call to arms
4. War
5. Victory

Book of Daniel: Nebuchadnezzar - My Sanity Returned

בס"ד

The haftorahs for the beginning of the book of Exodus deal with Nebuchadnezzar because of his conquest of Egypt. The havoc that he raked on them makes a useful companion to the Ten Plagues and the parting of the Red Sea. The religious literature about him is in severe contradiction. For the Talmud and modern commentaries it is visceral hatred for destroying the Temple. Curiously, thousands of years later he still strikes fear in the hearts of the Jewish people. 

    

The Book of Jeremiah paints Nebuchadnezzar as the rod of HaKadosh Baruch Hu against the sinful nations, especially the Kingdom of Judah, a cruel conqueror, and God's appointed ruler of the world. Curiously, thousands of years later he still strikes fear in the hearts of the Jewish people. He was far bloodier than the kings of Judah and Israel. Nevertheless the prophet Daniel was a prominent member of his court and his interpretation of dreams particularly important. This is in contrast to Tzidkiyahu, King of Judah, who not only did not accept the prophecies of Jeremiah, but threw him in jail as well. The sin of Nebuchadnezzar was pride for which he greatly repented, and after a severe ordeal, he was proud to have perceived the pervasive, deep, omnipotence of G-d, the most high. 

The book of Daniel deals with the interpretation of some of Nebuchadnezzar's dreams. In the first one (Daniel 2) he is severely troubled. He is not able to recall the dream, and demands that his mystics not only interpret it, but tell him what the dream was to begin with. When they reply that such a thing is impossible, the king then resolves to execute them all. The secret is then revealed to Daniel in a night vision. 

The dream is of a statue that is struck by a stone hewn from it that causes it to crumble. The stone then becomes a mountain that fills the world. The statue has four parts. The head is gold and the feet are iron and clay mixed. These represent the four fundamental empires. The stone is a fifth kingdom which is the kingdom of heaven on earth. The golden head represents the kingdom of Nebuchadnezzar which is the head of all the empires. 

Nebuchadnezzar has another frightening prophetic dream whose story he recounts in a letter to the world. The content of the dream is symbolic. Daniel interprets it saying the king will have a terrible ordeal after which he will truly know that the Most High rules in the kingdom of men and gives it to whomever He pleases (ibid 22). Also that the ordeal will end and his kingdom will become an enduring one, when he knows that the heavens do in fact rule (ibid 23).   

 

Twelve months later Nebuchadnezzar takes pride saying, “Is not this the great Babylon I have built as the royal residence, by my mighty power and for the glory of my majesty?”, (ibid 27). At that point Nebuchadnezzar lost his mind. “He was driven away from people and ate grass like an ox. His body was drenched with the dew of heaven until his hair grew like the feathers of an eagle and his nails like the claws of a bird”, (ibid 30). 

At the end of seven years, “I, Nebuchadnezzar, lifted my eyes to heaven, and my sanity was restored to me. I blessed the Most High, and praised and glorified the Ever-Living One, Whose dominion is an everlasting dominion And whose kingdom endures throughout the generations. All the inhabitants of the earth are of no account. He does as He wishes with the host of heaven, And with the inhabitants of the earth. There is none to stay His hand Or say to Him, ‘What have You done?’ There and then my reason was restored to me, and my majesty and splendor were restored to me for the glory of my kingdom. My companions and nobles sought me out, and I was reestablished over my kingdom, and added greatness was given me. So now I, Nebuchadnezzar, praise, exalt, and glorify the King of Heaven, all of whose works are just and whose ways are right, and who is able to bring down those who behave arrogantly”,(ibid 31-35).

This seems to be the conclusion not only concerning Nebuchadnezzar but the experience of the nation of Israel from the period starting with the conquest of Israel under Joshua until slightly after the destruction of the first Temple. In essence they really did not accept that the words of the prophets had to be taken seriously especially the social criticism and threats of destruction with pride being a fundamental poison.

 

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Key points: Bo בא Come

 PARSHA:

1. Two plagues

2. Death of the first born מכה בכורות 

3. Exodus

4. Redemption of the first born פגיון הבן

HAFTORAH: Jeremiah 46:13- 28

1. Egypt is being delivered to Nebuchadnezzar

2. Israel should not fear

     a. they will return from exile and dwell securely in the holy land.

     b.  end to the nations they were driven to

     c. Israel will be punished for its transgressions