מקץ: המסר של המנורה # 103

בהפטרה שנקראת בחג החנוכה, זכריה הנביא נותן חזון על המנורה. היא מתוארת כמנורה עם שבעה קנים. לכל קנה נר עליו יש כוס, שמן זית, ופתיל. שמן מסופק לכל כוס באמצעות צינור מאחת משתי קערות גדולות שהם מימין ומשמאל למנורה. ליד כל קערה יש עץ זית שממלא אותו כל הזמן.

לפני זה הוא רואה בחזון את הכהן הגדול יהושע אשר נאמר לו להחליף את בגדיו המטונפים וללבוש בגדים נקיים ויפים. לאחר מכן הוא מיהר ללכת בדרכיו של הקב"ה. אם הוא עושה ככה הקב"ה ישלח את משרתו ששמו צמח (פירוש לנבוט, לגדול). גם הקב"ה מציב לפניו אבן שיש לו שבע "עיניים". הנבואה עוסקת בעיקר בענין הגאולה ומסכמת באומרה, "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות", (זכריה ו ד).

הקשר הברור בין ההפטרה והחנוכה הוא המנורה. חנוכייה, שמן זית, ואור כולם סימנים של חכמה וחינוך. החנוכה והמנורה משויכות לתורה שבעל פה בניגוד לתורה שבכתב שמסומלת על ידי הארון בבית המקדש המכיל את שני לוחות הברית שעליו עשרת הדיברות חקוקים. תורה שבכתב היא בעצם ידיעה שיש לנו שהתקבלה מהקדוש ברוך הוא. התורה שבעל פה היא בעצם ידיעה שהיהודים כעם רכשו בכוחות עצמם.

הלקח של החזון של המנורה הוא שלאורך זמן אנחנו צוברים חוכמה וזה בפני עצמו יביא את הגאולה. זהו הרעיון של משרתו של הקב"ה, "צמח" . הזיתים הולכים לגדול ולהיות שמן ולאחר מכן יאיר אור. כאשר יהיה מספיק אור הגאולה תבא.

ישנן שתי דרכים עקרוניות להבין את הרעיון של האבן עם שבע עיניים. העין היא משל של התנ"ך להיבט מסוים. לכן יש לאבן שלפני הכהן הגדול שבעה היבטים. שבעה הוא לעתים קרובות ביטוי לאיזה מספר גדול. פירוש שדרך הריבוי של דעת תורה, החטא יוסר ויבוא שלום במקומו.

"שבעה" יכולים להיות גם משמעויות ספציפיות לדוגמא שהקב"ה ברא את העולם בשישה ימים ונח ביום השביעי. רד"ק מביא דרשה של ספר היצירה של שלושה זוגות זה נגד זה, ומרכז המאחד את כולם. כמו כן ה' מאחד את הכוחות המנוגדים ביקום. זה מרמז שיש שיעורים ספציפיים שצריך ללמוד.

חנוכה היא לזכר נצחון צבאי. ניתן להבין לא נכון את המסר, ולהאמין שהנצחון הולך תמיד למי שחזק יותר. אנו חוגגים את הנס הגלוי שהכמות של יום אחד של שמן הספיקה לשמונה ימים. אנחנו גם מחשיבים את הנצחון הצבאי כנס אם כי כקצת נסתר. הסיבה לכך הוא שהנצחון הגיע לחלשים ומעטים ולא לגיבורים ורבים.

כמו כן, אנו מזכירים במפורש את הגורמים שנחשבים בדרך כלל כלא רלוונטיים לכוח צבאי כמו הטמא נמסר ביד הטהור, הרשע ביד הצדיק, וזדים ביד עוסקי תורתך, כאילו אלו באמת עשו את ההבדל. עם זאת, המסר  של הנביא הוא כי אלו הם סיבות אמיתיות שבגללם היהודים ניצחו. בנוסף אנחנו לא נבנה את בית המקדש וננצח במלחמה שתסיים את כל המלחמות בחיל או בכוח. אלא אנחנו ננצח כי למדנו את התורה וחיינו על פי הפקודות שלה.

לע"נ, הסבא ,אהרן בן יוסף ז"ל נלב"ע כז טבת תשכ"ו

Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסטdictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,

וגם בדואר אלקטרוני    ניתן באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English      http://dyschreiber.blogspot.com/2014/12/message-of-menorah.html

Blogger Hebrew     http://dyschreiber.blogspot.com/2014/12/103.html

YouTube               http://youtu.be/jvNddFIp7GQ

Message of the Menorah

In the haftorah that is read on Hanukah, the prophet Zechariah is given a vision of the menorah.  It is described as a candelabrum with seven branches. Each branch has a candle on it comprised of a cup of olive oil with a wick. Oil is supplied to each cup via a pipe from one of two large bowls which are to the right and left of the menorah. Beside each bowl is an olive tree which constantly replenishes it.

Before that he sees in the vision the high priest Yehoshua being told to change out of his filthy clothes and put on beautiful clean clothes. He is then admonished to walk in the ways of G-d. If he does that G-d will send His servant whose name is Tsemach (sprout, grow – צֶמַח). Also G-d is placing before him a stone that has seven “eyes” on it. The prophesy is generally one of redemption and concludes by saying, “Not by force nor by power, but by my spirit says the Lord of Hosts” (Zechariah 4:6).

The obvious connection between the haftorah and Hanukah is the menorah. The menorah, olive oil, and light are all symbols of wisdom and education. Both Hanukah and the menorah are associated with the oral law as opposed to the written law which is symbolized by the chest in the Temple containing the tablets on which the Ten Commandments are engraved. The written law is basically knowledge that we have obtained from the Holy One, blessed be He. The oral law is basically knowledge that the Jews as a people have acquired on their own.

The lesson of the vision of the menorah is that over time we accumulate wisdom and this in and of itself is what will bring the redemption. This is the idea of the G-d’s servant, “Sprout”. The olives are going to grow and will be refined into oil and then produce light. When there is enough light the redemption will occur.

There are two principle ways to understand the idea of the stone with seven eyes. Eye is a biblical idiom for aspect. Therefore the stone placed before the high priest has seven aspects. Seven is often an expression for a large unspecified number. Therefore it is saying that through the multiplying of religious knowledge, sin will be removed and peace will come in its place.

Seven can also have specific meanings for example that G-d created the world in six days and rested on the seventh. The Redak brings a homily from the Sefer Yetzira of three doubles opposite each other and a center which unites them all. Likewise Hashem unites the opposite forces in the universe. This hints that there are specific lessons that we must learn.

Hanukah is a commemoration of a military victory. It is possible to misunderstand its message and believe that victory basically goes to the stronger. We celebrate the open miracle that one day’s supply of oil lasted for eight days. We also reckon the military victory as a miracle albeit as one that is a little bit concealed. This is because victory came to the weak and few rather than to the mighty and many.

We also mention factors that generally are considered irrelevant to military power specifically that the dirty were delivered into the hand of the pure, the evil into the hand of the righteous, and the wanton into the hand of those that were immersed in Torah, as if these really made a difference. However, the message of the prophet is that these are the real reasons that the Jews prevailed. In addition we will not build the Temple and triumph in the war to end all wars through force or power. Rather we will win because we have studied the Torah and lived according to its precepts.

לע"נ, הסבא ,אהרן בן יוסף ז"ל נלב"ע כז טבת תשכ"ו

Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסטdictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,

וגם בדואר אלקטרוני    ניתן באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English      http://dyschreiber.blogspot.com/2014/12/message-of-menorah.html

Blogger Hebrew     http://dyschreiber.blogspot.com/2014/12/103.html

YouTube               http://youtu.be/jvNddFIp7GQ

ויצא / חנוכה - כיבוד הנס # 102

אומרת הגמרא (שבת כא:) מאי חנוכה? דתנו רבנן בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול. ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.

נושא מרכזי של חג החנוכה הוא לפרסם את הנס. לכן כמו שהנס התרחש אז באמצעות נרות אנו מדליקים נרות היום, ואם אנחנו מדליקים  אותם בשמן זית, כמו השמן זית שהיה בבית המקדש, הרי זה משובח. אבל המצווה היא להציג אותם למשפחה, חברים, שכנים, וכל מי שעבר בדרך.

להמחיש את הנס שמדליקין בלילה הראשון נר אחד, ובשני, שני נרות, וכן מוסיפין, עד שבליל שמיני מדליק שמונה. הקיצור שולחן ערוך (קלט) מסביר לא ידליק במקום שמדליקים נרות כל שנה כדי שיהיה הכר שהם נרות חנוכה. גם כן שתהיה לו מנורה נאה של מיני מתכת. ומי שידו משגת, יקנה מנורה של כסף להדור מצוה.

במשך יותר מ -120 שנים אנשים כבר משתמשים בנורות חשמליות לאור ולא נרות פשוטות. כתוצאה מכך כל הדלקת נר הוא יוצא דופן. לעתים קרובות עצם החנוכייה מגלה שהנרות לשם חנוכה ולא למשהו אחר. אבל בימי הגמרא הנר הונח ליד הפתח של הבית, שפתוח לרחוב, כדי לפרסם את הנס.  כדי שאחרים ידעו שזה לא היה לתאורה רגילה, חכמים קבעו את מקומה בין עשרה סנטימטרים וארבעים סנטימטרים מהקרקע, יוצא דופן במקצת, וזה ההלכה היום.

הקיצור שולחן ערוך אומר שמצוי להדליק בבית שהוא דר בו. בכל אופן אם יש לו חלון לרשות הרבים, ידליקם שם. פסק השולחן ערוך (הלכות חנוכה תרעא ה) שיש לעשות ככה רק אם אין פתח לרשות הרבים. הרעיון העקרוני שאחרים יראו את הנרות לחנוכה.

במצב יוצא דופן שאי אפשר לעוברי הדרך לראות את הנרות, הכלל נראה להניח את הנרות אצל הפתח,לזכר המנהג מימי קדם. עם זאת, אינו קובע במפורש כי הוא צריך להיות מחוץ הדירה שמאפשרים העמדה כי הנרות יכולים להיות בפנים כך לפחות בעל הבית יכול להתענג מהם. השולחן הערוך גם מורה בשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה [בגלל אנטישמיות], מניחו על שולחנו ודיו.

כשנתבונן בהלכה הזאת וגם מה אנשים עושים למעשה, נראה כי צד נוסף התווסף לחג החנוכה. אנחנו רוצים לא רק לפרסם את הנס, אלא לכבד אותו גם כן. לא מספיק שהעולם רואה את נרות החנוכה שלנו; אנחנו רוצים לראות אותם בעצמנו. אנחנו גם רוצים להציג אותם בצורה מפוארת  על ידי חנוכיית כסף גדולה ומהודרת. אפילו אם העולם לא יכול לראותם, אפילו אם העולם נגדנו, אנחנו עדיין רוצים לראות אותם בבתים שלנו. הסיבה משום שאנו אוהבים להזכיר, יש  בורא לעולם ומדי פעם הוא עושה ניסים נאמנים ליידע אותנו שהוא נמצא.

לע"נ, הסבא ,אהרן בן יוסף ז"ל נלב"ע כז טבת תשכ"ו

Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסטdictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,

וגם בדואר אלקטרוני    ניתן באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il

Honoring the Miracle

The Gemara (Shabbos 21b) asks what is Hanukkah? The rabbis explain that the 25^th of Kislev starts the eight days of Hanukka. It recalls how the Greeks entered the sanctuary and defiled all of its oil. When the Hashmonean dynasty overpowered them and defeated them, they only found one cruse of pure olive oil which was enough only for one day. A miracle occurred and they lit from it for eight days. In the following year this time were fixed as a holiday for which we give praise and thanksgiving.

A major theme of Hanukkah is to publicize the miracle. Therefore just as the miracle then occurred through candles we light candles today, and if we fuel them with olive oil just like olive oil that was used in the Holy Temple, it is splendid. The mitzvah though is to display them to our family, friends, neighbors, and anybody who may be passing by.

To dramatize the miracle one candle is lit on the first night, two on the second night, and one candle is added each evening until eight candles are lit. The Kitzur Shulchan Aruch (139) explains that they should not be put in a place where candles are not lit during the rest of the year so that they should be recognizable as Hanukkah candles. It also says that if one can afford it a silver menorah should be used in order to beautify the mitzvah.

For over 120 years now people have been using electric bulbs for light rather than candles. As a result lighting any candle is unusual. Often the menorah tells people that these are Hanukkah lights rather than something else. In the days of the Gemara, though, the candle was placed by the door of the house, leading to the street, so as to publicize the miracle. In order that people should know that it was not for ordinary lighting the rabbis set its place as between twelve inches and forty inches from the ground, somewhat unusual, and that is the halacha today.

The Kitzur Shulchan Aruch does say that it is common for people to light the candles in their home, but adds that if this is done they should be placed in a window facing the street. The Shulchan Aruch (Practice of Hanukkah 571:5) rules that one should only do this if he does not have a doorway that faces an oft traveled street. The basic idea is that others should see the Hanukkah candles.

In the unusual situation where it is impossible for those outside the building to see the candles, the rule seems to be to place the candles by the door, recalling the way it was done in ancient times. However it does not specifically state that it should be outside the residence allowing one to take the position that the candles can be inside so at least the home owner can appreciate them. The Shulchan Aruch also instructs that when it would be dangerous, say due to anti-Semitism, to publicly display Hanukkah candles, one should place them on the table, and that is enough.

When pondering the halacha as well as what people actually do, it seems that another dimension has been added to the holiday of Hanukkah. Not only do we want to publicize the miracle but we want honor it as well. It’s not enough that the world sees our Hanukkah candles; we want to see them ourselves. Not only that we want them displayed in a grand way by using large ornate silver menorah. Even if the world cannot see them, even if the world is against us, we still want to see them in our homes. The reason is because we like to be reminded that the world has a Creator and He even occasionally gives the faithful miracles to let us know that He is there.

לע"נ, הסבא ,אהרן בן יוסף ז"ל נלב"ע כז טבת תשכ"ו

Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסטdictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,

וגם בדואר אלקטרוני    ניתן באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il

וישלח: נלך ביחד #101

בפרשת וישלח יעקב אבינו פוגש את אחיו עשו אחרי עשרים שנה של פרידה. יעקב מודאג מאוד מתגובתו של עשו בגלל הבכורה והברכות שהוא לקח. לכן הוא כותב מכתב פיוס שבו הוא רומז כי הברכות לא התגשמו ולכן עשו לא צריך לכעוס עליו.

הפגישה אכן חמה ונעימה, עשו מאושר לראות את אחיו ושמח במשפחתו של יעקב. עשו מציע כי שני האחים יסעו ביחד או לפחות יהיו מיוצגים במחנה האחד של השני. יעקב מסרב מחשש שמערכת יחסים קבועה לא תצליח. הוא מסביר שהוא חייב לנסוע לאט, כי הילדים הם עדינים ולכן הוא חייב להתקדם בקצב שלהם. עם זאת, בסופו של דבר הוא הגיע למקומו של עשו בשעיר.

לאחר מכן יצחק, אביהם, נפטר. עשו לוקח את התפקיד הראשי לקבור אותו, מצביע על כך שהוא לא לקח את מכירת הבכורה ברצינות לגמרי. לאחר מכן, אם כי, הפרשה אומרת שעשו עזב את ארץ הקודש כי לא היו שטחי מרעה מספיקים לשני האחים, החומש ממשיך שעזב גם בגלל שהוא רצה להתרחק מיעקב. רש"י מסביר כי עשו הבין שכדי לרכוש את ארץ הקודש צאצאיו יצטרכו לעבור תקופה של עבדות והוא לא רצה את החובה והיה מוכן לוותר על ארץ כנען בגלל זה. סיבה שנייה שהוא התבייש בגלל מכירת הבכורה.

ההפטרה עוסקת גם ביחסים בין עשו ויעקב. זה חזון של הרס וגאולה מספר עובדיה. אדום, העם שאביו הוא עשו, מצטייר כמוכשר ומוצלח. הם גם תוארו כחצופים וכעוינים כלפי ישראל.מוזכר שם יום שמד לעם ישראל. אדום צוחק על הסבל שלהם ומשתף פעולה עם אויביהם. אבל, זה לא בגלל שישראל מקבלים עונש ראוי בגלל חטאיהם ופושעים הרבים, אלא אדום חוגג את חורבנו של הצדיק. הפשע של אדום הוא עוד יותר מתועב כי ישראל הם אחיהם ולכן הם צריכים לרחם עליהם ביום מצוקתם. הנביא גם מזכיר כי יחד עם העמים האחרים אדום שתתה על ההר הקדוש. הרעיון הוא שהם הפכו להיות שיכורים על ידי ההרס של דת ממלכת שמים על הארץ.

הנבואה ממשיכה שלמרות המצב הנמוך של עם ישראל תהיה שיבת ציון לארץ הקודש ובית יוסף יהיה כמו להבה שתשרוף את בית עשו. יוסף מסמל כל מה שטוב בישראל וזה הלהבה שתשרוף אדום לגמרי. אומרת הגמרא (עבודה זרה י:) לא יהיה שריד לבית עשו בעושה מעשה עשו תניא נמי הכי לא יהיה שריד לבית עשו יכול לכל ת"ל לבית עשו בעושה מעשה עשות עכ"ל. זה מרמז שהשריד של אדום ששורד יהיה חכם וצדיק כמו אנטונינוס.

הרמז של הנביא הוא שאע"פ שהכישרונות של אדום גדולים מאוד, בסופו של דבר יהיו מותשים, וזה יהיה נחוץ להם כדי לגשת לכוחות של דת. כמו כן, כמה שעם ישראל עלול לסור מן הדרך, בסוף הם יחזרו לתורת משה. זוהי המשמעות של הפסוק, "ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה", (עובדיה א כא). זה גם התקיימות הפסוק בחומש שגם יעקב בסופו של דבר יגיע לעשיו בשעיר, ביתו, וכי בסופו של הדבר שני האחים ייסעו ביחד, (ראה בראשית לג יב יד).

  

לע"נ, הסבא ,אהרן בן יוסף ז"ל נלב"ע כז טבת תשכ"ו

Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסטdictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,

וגם בדואר אלקטרוני    ניתן באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English      http://dyschreiber.blogspot.com/2014/12/vayishlach-let-us-walk-together.html

Blogger Hebrew     http://dyschreiber.blogspot.com/2014/12/101.html

YouTube               http://youtu.be/EXDKz_w5Cxg

VaYishlach - Let Us Walk Together

In parshas VaYishlach Ya’akov avinu meets his brother Esau after twenty years of separation. Jacob is greatly concerned about Esav’s reaction because of the stolen birthright and blessings. Therefore he writes a conciliatory letter in which he intimates that the blessings were not fulfilled therefore Esav should not be angry with him.

The meeting in fact goes quite well, Esau is overjoyed to see his brother and charmed by Yaakov’s family. Esav suggests that the two brothers travel together or at least be represented in each other’s camp. Yaakov declines fearing that a permanent relationship will not go well. He explains that he must travel slowly because the children are delicate therefore he must progress at their pace. However, he will eventually come to Esav’s home in Seir.

Later on Yitzchak, their father, passes away. Esau takes the leading role in burying him suggesting that he did not take the sale of the rights of the first born entirely seriously. Later on, though, the parsha states that Esav left the holy land because there was not sufficient pastureland for the two brothers. The Chumash continues that Esav was also leaving because he wanted to get away from Ya’akov his brother. Rashi explains that Esav understood that to acquire the holy land his descendants would have to undergo a period of slavery and he did not want the obligation and was willing to forfeit the land of Canaan because of it. A second reason is given specifically that he was embarrassed because of the sale of the birthright.

The haftorah also deals with the relationship between Esav and Ya’akov. It’s a vision of destruction and redemption from the book of Ovadia. Edom, the nation fathered by Esav, is portrayed as talented and successful. They are also described as insolent and inimical towards Israel. Israel’s day of destruction is recalled. Edom gloats over their misery and collaborates with their enemies. However, it is not because Israel is getting just recompense because of their many sins and violations, rather Edom is celebrating the ruin of a tsadik. The crime of Edom is even more heinous because Israel is their brother therefore they should be sympathetic to them on the day of their distress. The prophet also recalls that along with the other nations Edom has drank on G-d’s holy mountain. The idea is that they have become intoxicated by the destruction of religion and G-d’s dominion on earth.

The prophesy continues that despite Israel’s low state there will be a return of the exiles to the Holy Land and the house of Joseph will be like a flame that will consume the house of Esau. Yoseph symbolizes all that is good in Israel and this is flame that will entirely consume Edom. The Talmud (Avoda Zara 10b) discusses this idea and draws the conclusion that it does not mean the physical destruction of Edom rather it applies only to those whose evil deeds are like Esau. It hints that the remnant of Edom which survives will be as wise and righteous as Marcus Aurelius.

The hint of the prophet is that as great as the talents of Edom are, they will eventually be exhausted, and it will be necessary for them to access the powers of religion. Also, as much as Israel may meander, they will eventually return to the Torah of Moshe. This is the meaning of the verse, “saviors shall ascend Mount Zion to judge the mount Esau, and the Lord shall have dominion”. It is also the fulfillment of the verses in the Chumash that Jacob eventually will come to Esau in Seir, his home, and that in the end the two brothers will travel side by side, (see Genesis 33:12, 14).

לע"נ, הסבא ,אהרן בן יוסף ז"ל נלב"ע כז טבת תשכ"ו

Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסטdictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,

וגם בדואר אלקטרוני    ניתן באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English      http://youtu.be/EXDKz_w5Cxg

Blogger Hebrew     http://dyschreiber.blogspot.com/2014/12/101.html

YouTube               http://youtu.be/EXDKz_w5Cxg