בס"ד
הנביא יחזקאל מתאר את בנייתו מחדש של בית המקדש. לפרפראזה הוא מתחיל באומרו, אתה בן אדם, תאר לבית ישראל את בית המקדש, למען יתביישו בעוונותיהם; וימדדו את התכנית. כשהם מתביישים בכל מה שעשו, הכר להם את צורת בית המקדש ואת נושאיו החשובים, יציאותיו וכניסותיו - צורתם השלמה, ואת כל הכללים וההנחיות הנוגעים לתכנית כולה. כתוב אותו לנגד עיניהם, כדי שיוכלו לעקוב בנאמנות אחר כל התוכנית שלו לרבות תקנותיו. (ראה יחזקאל לג י יא). הוא מצמיד מיד את החרטה על החטא לבנייה בפועל. מיד להלן תיאור מילולי של המזבח שעליו מביאים קורבנות בהמה. היה לי קשה להבין את הטקסט. מכיוון שהבנתי שאני צריך דיאגרמה, עשיתי חיפוש בגוגל על הפסוקים. בתמונות היו מספר דיאגרמות המראות את המידות וברגע שהבנתי את התרשים הבנתי את הטקסט.
על פסוקים אלו מעיר הרד"ק כי יתביישו בעבירותיהם, וחלק מהמבוכה תהיה ההכרה שבין הנזקים שנגרמו מעבירות אלו היה חורבן בית המקדש. לכן, אמור להם שהמקדש שייבנה בעתיד לעולם לא ייהרס כי הם לא יעשו דברים רעים כאלה שוב.
המלבי"ם מסביר גם כי ההנחיות כיצד לבנות את בית המקדש מתייחסות לא רק לבנייה אלא גם למושגים. זה כולל רמזים רוחניים הנוגעים להשגחת ה' שאינם תלויים בכללי הטבע. אלא זה תלוי במצב ובתכולת נשמתם של הבונים המשמשים דגם בית המקדש. משמע שנפשם החיה מרוממת לשמים עד כדי כך שהקדושה מוטלת עליה. כתוצאה מכך צורת בית המקדש תלויה בצורת נפש האדם וזה יעמוד בקנה אחד עם מידות וצורת התורה.
הרעיון הבסיסי הוא שאופי ומלאכה שלובים זה בזה. אם לאדם יש אופי רע אין סיכוי שתהיה לו יכולת לבצע משימה קדושה כמו בניית בית המקדש. כדי שאדם יבנה את בית המקדש עליו לקלוט לעומק את הקדושה שיש בתורה ובעולם הגשמי. הרעיון הוא שבית המקדש הוא ביטוי לנפשם של הבונים וכל ישראל בדרגות שונות הם בוני בית המקדש. לרעיון הזה יש השלכות. זה אומר שכל עבודה היא ביטוי לנשמה של האדם המבצע אותה. המנטליות, הגישות והניסיון של העובדים חייבים להיות עקביים עם העבודה כדי שהיא תצליח. נראה שמשימה קדושה מאוד יכולה להצליח רק אם היא נעשית על ידי אנשים קדושים מאוד. הנביא אומר שיבוא היום שישראל יגיעו למרומי הקדושה הדרושים לבניית בית המקדש ושהם לעולם לא ירדו מהפסגה הזו.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל גם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment