בין המצרים - העולם הבא

 בס"ד

משבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב נהוג להתאבל על חורבן בית המקדש. למעשה היו שני בתים. היהדות נוטה להדגיש את זו שנבנתה על ידי הורדוס הגדול שנהרסה בשנת 3828 לבה"ע או על פי היסטוריונים חילוניים, 70 לספירה. חורבנה קשור לגלות הנוכחית שלנו. זה החליף את בית המקדש שנבנה על ידי עזרא הנביא, כאשר היהודים חזרו מהגלות בבבל. למרות שלא מכנים אותו, המקדש הראשון היה המשכן שבנה משה רבנו לאחר יציאת מצרים. הוא היה החליף למקדש שבנה שלמה המלך.

בחומש ישנם דיווחים רבים על כך שקיבל משה נבואות במקדש הפנימי של המשכן. בית המקדש של שלמה עצמו אינו קשור באופן ספציפי לנבואה, למרות שהוא עמד בתקופתם של נביאים גדולים רבים. הנבואה הסתיימה עם מותו של עזרא. ישנן אגדות על ניסים פתוחים בבית המקדש השני, אך הם לא היו גדולים כמו הנסים שעשו הנביאים.

הרעיון המרכזי של בית המקדש היה שזה המקום בו הורגשה מאוד נוכחותו של אלוקים. מסיבה זו הוא נקרא בית אלוקים, אף על פי שאלוקים נמצא בכל מקום. בית המקדש היה המקום הטוב ביותר בו יכול אדם לחגוג למתנות שהשמים העניקו לו, להביע את מסירותו לקודוש ברוך הוא, להתוודות על חטאיו ולהצטער, ובדרך כלל לשפוך את ליבו בתפילה.

בית המקדש היה גם המקום בו ישבה הסנהדרין. הסנהדרין הייתה בעצם מערכת משפט עם סמכויות חקיקה. ברגע שהוקם על ידי הנביא, זה היה גוף שמקיים את עצמו. חברים חדשים, במידת הצורך, התקבלו על ידי חבריה הקיימים. המלך היה השליט המבצע ומונה על ידי הנביא בפקודת אלוקים. רצון העם נחשב לחשוב מאוד, אך במערכת שחומש חזה היו מעט מנגנונים דמוקרטיים רשמיים אם בכלל.

המידע בתנ"ך הוא דליל על האופן שבו אדם הפך לנביא, שהיה מקבל הודעות מה'. עבור חלקם זו הייתה תגובה ספונטנית שהם למדו כיצד לגשת כרצונם. אחרים למדו במיוחד בטכניקות המתאימות. בכל מקרה ה' היה צריך להסכים לתקשר עם הנביא. לפעמים השביל היה פתוח לרווחה בפעמים אחרות הוא נסגר.

ישנן השערות לגבי מה היו הטכניקות הללו, אך איש אינו יודע בוודאות. טקסטים קבליסטים כמו ספר יצירה ושערי קדושה מביאים טכניקות מדיטטיביות להארה. זה בעצם גרסה של אמירת האלף-בית במשך שעות רבות. ידע זה דוכא מאוד במשך מאות שנים וגם כיום הוא בדרך כלל מיואש. הרעיון היה להכניס אדם למצב חלומי באמצעותו מתקני הדמיון של הנפש יקבלו הארה משמיים או אפילו ישמעו את קול האלוקים. יש אירוע בספרי נביאי המוסיקה המשמשים. יש גם דברים אחרים והנושא יכול להיות ארוך. דברים אלה נצפים בדרך כלל באימה, למעט מספר קטן של אנשים המשגשגים עליהם.

הנביאים הוצגו כגברים בעלי אופי גבוה אך לעתים נבזים על ידי חברה מושחתת. סיפור רצח זכריה בן יהוידע במקדש מובא בגמרא גיטין ונלמד באופן קבוע בקשר לצום תשעה באב. למרבה הצער הוא לא היה היחיד שסבל גורל זה.

היהדות בימינו היא מערכת אתיקה ופרקטיקות מדברי חז"ל המבוסס על חמשת חומשי משה. חסידיו רואים את עצמם כמשרתים צנועים של דבר אלוקים וקובעים רצונו. אם מבטלים את הצניעות הכוזבת, זו בדרך כלל נתפסת כמערכת מושלמת שתמיד הייתה כאן ותמשך לנצח.

נאמר על ידי הנביא עמוס כי מגיע זמן בו יהיה רעב, אך לא רעב ללחם או צמא למים, אלא לשמוע את דברי השם. בקדרות הוא מוסיף גברים יהיו לשוטט מים עד ים ומצפון המזרח לחפש את דבר ה', אבל הם לא ימצאו אותו. עמוס אמר זאת לאחר שנאמר לו לשתוק וללכת משום שהוא מנבא אסון קרוב בגלל ריקבון חברתי. אסון אכן הגיע ואחרים בעקבותיו היו גרועים בהרבה. נראה כי בתולת ישראל תנטוש יום אחד את המיתוס הקטן והראשי של הסתמכות עצמית מוחלטת ובסופו של דבר תחשק לאהבתו של בעל נעוריה. ואנחנו מקבלים הצצה לכך בשלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com