פרשת פרה בערך חודש לפני פסח. זוהי תזכורת לצורך לעבור טיהור לקראת חג הפסח. חומש קורא לעם ישראל להתכנס במקדש לחג זה. מביאים, שוחטים בעלי חיים שונים ושופך דמם על המזבח כמנחה לה'. לאחר מכן הבשר נאכל על ידי הבעלים ואורחיו כארוחה חגיגית. במשתה זה מבוצעת מצוות התורה הקדושה לספר את יציאת מצרים וזה התפתח לסדר הפסח של ימינו.
המקדש הוא מקום קדוש והקורבנות שהובאו לשם הם גם קדושים. כתוצאה מכך נדרשת טהרה. מרבית המקרים של טומאה תורני מתקנים על ידי רחצה בדרך המיועדת על ידי הרבנים. גם כן הטומאה עשויה להישאר עד השקיעה או יותר. נגיעה בגוף מת מקנה סוג חמור של טומא. הטיהור שלו מורכב מטומאת שבעה ימים והזאת אפר של פרה אדומה ומכאן השם פרשת פרה.
טָמֵא הוא שלילי אך הוא לא מעכב מאוד את פעילותו של אדם. כתוצאה מכך אנשים שזוהמו במוות, למשל החברה קדישה, נוֹשֵׂא מִטָה, רופאים וחיילים עשויים שלא לעבור מיד טיהור. לכן כאשר עמד בית המקדש נערכה טיהור המוני כחודש לפני פסח. הרעיון נשמר בתפילה של ימינו.
הרעיון של טומאה הוא שתודעתו של האדם וגישתו התלכלכו באמצעות מגע עם משהו מגעיל. כמו אמבטיה מנקה את הגוף כך מקווה מטהר את הרוח. מכיוון שחווית המוות כה חזקה יש צורך בטקס מורחב יותר. טוהר, רוחני ופיזי כאחד הנושאים של חג הפסח.
רעיון הניקיון הפיזי משתמע במשפט הפתיחה של מסכת התלמוד העוסק בחג הפסח. זה מפרט את הנהלים בחיפוש אחר חמץ. אחת ההגדרות של המילה חמץ היא תסיסה והיא מתייחסת למוצרי תבואה שעלו בגלל התסיסה, לרוב לחם ועוגה. החומש דורש שהחמץ לא יימצא או ייראה. כתוצאה מכך, יהודי צריך לחפש כראוי בביתו ולהיפטר מכל המזון החמצני. כעניין מעשי יש צורך בניקוי קפדני של כל פינה ופינה. יש אפילו מנהג להשתמש בנוצה לבדיקת הסדקים בין אריחי הרצפה.
עם זאת הוא עמוק יותר מאשר פשוט השלכת לחם ועוגה. פירוש המילה חמץ הוא גם "מעופש". המשמעות היא שיש לזרוק את כל הדברים שהפכו מעופשים יחד עם הפיצוחים העוגנים. זה יכלול תבלינים שלא רק שאיבדו את טעמם, אלא יש עליהם סרט לכלוך על המיכל, יחד עם תרופות שתאריך התפוגה שלהם חלף. בנוסף יש לנקות מקררים וארונות במיוחד מהכתמים והשפכים הישנים. יש להזיז את המקרר והתנור פעם בשנה כדי לנקות את שכבת האבק ומי יודע מה זה מתחתיהם. אם לא עכשיו אימתי? יתכן שיידרש קצת אומץ לעבור את ערימת הניירות החשובים כדי לראות אילו מהם עדיין חשובים באמת. אפילו קבצי מחשב יכולים להיות מעופשים.
הרב שלמה קרליבך דן ביציאת מצרים באומרו שיהודי צריך לדעת לשנות. הוא הסביר שיום אחד ישראל עבדים ולמחרת הם היו חופשיים. כתוצאה מכך היה עליהם לשנות את המנטליות. אם אפשר לומר שכשפסח מתקרב זה גם הזמן למחוק רעיונות וגישות מעופשים, במיוחד כאלה שנרכשים באמצעות מגע עם טומאה.
אם אדם מבצע ניקוי פסח גדול מדי שנה הבית שלו לא רק יהיה מסודר ונקי, אלא שהוא גם יידע היכן למצוא את רוב הדברים כולל המאמר המשומש לעתים רחוקות. נס קורה גם לא רק שהבית נחמד ורענן לחג, אלא מי שעושה את המצווה הגדולה הזו יהיה טרי כל השנה ואפילו בגיל מבוגר ויהיה מלאי חיוניות, מכריזים שה' ישר, הסלע שלי, עם אין אי צדק בו.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment