תהלים פרק ו מתחיל בהקדמה מוזיקלית קצרה ומיד עובר להתחנן "ה' אַל־בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל־בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי". וממשיך ואומר שהוא מבועת לחלוטין ובמצב אומלל. כמעשה חן וחסד הוא מבקש להירפא ממחלותיו. באופן ספציפי עיניו התעמעמו בגלל כעס והתיישנו בגלל ייסורים. אין אזכור על עבירה מסוימת. בבקשה מחזרתו אל האלוקים והצלתו אך משתמע שזהו חזרה בתשובה כלשהי, כלומר הדת חסרה בחייו והוא זקוק להגנתו.
במזמור לח הנושא זהה ועושה שימוש בשפה כמעט זהה, "ה' אַל־בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי". החטא מוזכר במפורש ונחשב כמקור לבריאות לקויה כמו גם לסערת רגשות ויחסי אנוש רעים. הדובר מקונן כי אין גופו נקודה לא נפגעת (מְתֹם), האור בעיניו נעלם והוא נוטה לצלוע. תחילה רואים בכך גמול ישיר מאלוקים נעלב ובהמשך כתוצאה טבעית של איוולת.
המונח "מְתֹם" כפי שהוא מתייחס לגוף משמש רק שלשה פעמים בתנ"ך,"מִכַּף־רֶגֶל וְעַד־רֹאשׁ אֵין־בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא־זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן", (ישעיה א ו). כאן הוא דברי מוסר של הנביא. זה כולל מצב בו ארץ ישראל הפכה לשממה. כל זה נובע מחטאי האומה ועונשים שלאחר מכן. האנשים ננזפים על נטישת האמונה באלוהים חי ובזלזול בדת באופן כללי. נראה שחלק מהעונש הוא חוסר יכולת לנקוט בצעדים הרגילים לריפוי הפצעים. לאחר מכן ישעיהו מרתיע מפגני ראווה של אדיקות חלולה. במקום זאת עליהם להיות עם לב ותודעה הרודפים אחר טוב ומטפלים בעצמם במערכת משפט נכונה, ספציפית כזו המסייעת לאנשים שנעשה להם עוול, ובמיוחד לחלשים.
הרעיון הבסיסי הוא שהתנהלות לא ראויה עושה דברים רעים לאדם ולחברה. כתוצאה מכך אם אדם חולה, מוזר או שנוא; עליהם לשקול אם הם עשו משהו רע בפעולה או אפילו בשיטה. יכול להיות ששינוי בגישה יתקן את מה שמזיק להם. לעיתים ניתן למצוא הדרכה בספרי הקודש כפי שמובא פרקי אבות ו ז: גְּדוֹלָה תוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד) כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא. וְאוֹמֵר (שם ג) רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ. וְאוֹמֵר (שם ג) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment