Wednesday, May 9, 2018

עמוס ה כד \ בחקתי - כנות האמונה # 264

הנביא עמוס (ה כד) מעורר את עם ישראל, "ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן". משפט כוונתו ערכים המוצהרים הנגזרים מעקרונות ומדברי החומש. הצדק הוא ביסודו קבלת החלטות טובות.
זהו רעיון נפוץ בתנ"ך. החידוש כאן הוא כי הוא בא עם נזיפה על החגים, הקורבנות, ואת עצרות הציבור. זה יכלול ארוחות וכיבוד לכבוד מצווה, דרשות, ניגונים, ושירה. באופן כללי מוצגים מסירות דתית מופחת.
בפסוק הבא שואל הנביא, "הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל?" פירוש רש"י: וכי לזבחים ומנחות רצוני והלא במדבר לא דברתי את אבותיכם להקריב לי זבחים אני אמרתי אדם כי יקריב (ויקרא א) כשירצה להקריב ואומר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו (במדבר ט) מגיד שלא עשו ישראל במדבר אלא אותו פסח לבדו. פירוש מלבי"ם: מביא ראיה מעת היותם במדבר "ארבעים שנה", שלא היה להם אז בהמות הרבה לקרבנות ויינות לנסכים ועקר עבודתם היה מה שעשו משפט וצדקה. כמ"ש צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל.
התוצאה היא שהופעות, חגיגות והצגות של מסירות הן משמעותיות אך משניות. החשיבות העיקרית היא להיות ערכים מושרשים בדת ולקבל החלטות טובות על בסיס אותם. זה כמו ההודאה של יום כיפור קטן: כְּעֶבֶד מוֹרֵד עַל אֲדוֹנָיו, כְּתַלְמִיד חוֹלֵק עַל רַבּוֹ . . . אֵת אֲשֶׁר טִהַרְתָּ טִמֵּאתִי, וַאֲשֶׁר טִמֵּאתָ טִהַרְתִּי . . . אֵת אֲשֶׁר הֵקַלְתָּ הֶחֱמַרְתִּי, וַאֲשֶׁר הֶחֱמַרְתָּ הֵקַלְתִּי . . .  אֵת אֲשֶׁר קֵרַבְתָּ רִחַקְתִּי, וַאֲשֶׁר רִחַקְתָּ קֵרַבְתִּי. עניינו: מקפיד על דברים שאינם חשובים, ולא מקפיד על דברים שכן חשובים.
נראה שהנביא מציין כי התלמיד שאינו מבין את החומר עשוי לצעוק בקול רם ביותר בבית המדרש. או אדם שמזעזע כמשוגע בתפילה אולי אין לו מושג על משמעות התפילות. גרוע מכך, מי שמקפיד על הפרטים הקטנים של המצווה עלול למעשה להפר את המצווה עצמה ואולי לא מאמין כל כך. אם זקנו של אדם הוא פזור מדי, בגדים פרועים מדי, או התנהגות מוזרה מדי, זה עשוי להיות סימן לבעיה רצינית.
יהודי דתי נכון לקחת גאווה והנאה על שהוא נראה כמו יהודי דתי. גם אם לא מרגיש כל כך דתי, כדאי ללכת לבית הכנסת, ללמוד, ולהשתתף בחגים ובחגיגות, שיש תקוה שהחיצוניים ילכדו את הלב ואת המוח. עם זאת, חשוב לא ליפול למלכודת וחושב כי ההופעות הן תחליף להנהגות ואמונה כהוגן. מה שהנביא עמוס מלמד הוא שמטרתו העיקרית של האדם היא לפתח ערכים שמבוססים על רצונות המקום ולחיות על פיהם. מה פרשת בחקתי מלמד שאם באמת מקים את המצוות בתורה הקב"ה יתן שפע ברכות כמו שגשוג פיננסי, שלום בארץ, וישים את שכינתו בקרבנו.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

No comments:

Post a Comment