המצוות לגבי השנה השביעית ניתנות בפרשת בהר. זה לשון הכתוב "שבתה הארץ" כי הקרקע בשנה זו היא עזובה ולא עבודה. 'שבת' הכוונה לקחת הפסקה. בעיקרון ניצול מסחרי של הקרקע אסורה. זה כולל שתילה, חריש, וגיזום עצים. אנשים מעודדים לקחת מה שגדל לבדו לשימוש מיידי, אבל קציר מקצועי אסור. אפשר רק לטפל בדברים שאם יתעכב יגרם נזק חמור. החוקים הנוגעים לקניין הפרטי מושעים, בעיקר נגד כניסה בלתי חוקית, וכל מה שגדל הוא כמו פירות הבר במקום הפקר. הבעלים והעובדים, עשירים ועניים, חיות בית וחיות בר כולם חופשיים להשתתף בו. המקור העיקרי של המזון הוא מה שגדל בשנה השישית או קודם לכן.
השנה השביעית נקראת גם שמיטה שמשמעותה שחרור מחובות כספיות. כוונת המצווה היא לא לבטל את האשראי שניתן במהלך העסקים הרגיל או הלוואות עבור מכשירים יקרים, מכוניות, או בתים. זה סוג של פשיטת רגל עבור אלה ללא המשאבים לשלם במיוחד לעניים. גם סכסוכים כספיים יבוטלו. אבל אם אחרי כך יהיה לחיוב מספיק כסף לשלם, נקרא חסיד אם הוא משלם אע"פ שאין חיוב.
עבדים יהודים, משוחררים בשנת השמיטה. הם לא כמו עבדים "כנעניים" עיקרן הוא - חיים בפיקוח עם חוזה עבודה ארוך טווח. חלק מהעבדים היהודים הם חסרי כול. האנשים שעושים את זה בדרך כלל הם גנבים ופושטי רגל העושים זאת כדי לשלם חובות. שחרור העבדים האלה הוא סוג של מחילת חובות.
היובל בא אחרי השמיטה השביעית בשנת החמישים. זה נחשב שבת של שבתות. כל החוקים הנוגעים לשביעית חלים. בנוסף שדות ובתים בערים לחזור לבעלים אבותיהם. גם אלה צריך להיות מושכר ולא נמכר לצמיתות.
החומש עונה על השאלה הצפויה. לגבי השנה השביעית, אתה יכול לשאול, מה נאכל? לא נטענו ולא אספנו יבולים. אני אכוון לכם את ברכתי בשנה השישית, והארץ תביא די תוצרת לשלוש שנים. כאשר אתה זורע את השנה השמינית, אתה תאכול את היבול הישן שלך עד מתבשל היבולים של השנה התשיעית, (ראה ויקרא כה כ כד). פרשנויות יש הבנות שונות של זה. יש אומרים כי זה מתייחס לשנה השביעית לבד ומסיבות שונות היובל לא צריך להיות מיד אחרי שנה שבע. אחרים אומרים שזה מתייחס לשתי שנים רצופות שבהן הקרקע נותרה פראית.
במצוות אלה יש היבט של אחריותו של העם היהודי לטפל כראוי באדמת ארץ ישראל. הסיבה לכך היא כי הקרקע שמעובדת תמידי הופך מותש אלא אם כן הוא נח מעת לעת.
רש"י כאן משווה את מצוות מנוחה על השנה השביעית למצוה של מנוחה ביום השביעי. כמה גרסאות של רש"י (chabad .org) מוסיפים את שפתי חכמים ואת תורת כהנים (ז כה) כי זה לא למען הארץ, בכדי שהוא צריך להרוויח פוריות על ידי מנוחה בשנה. אלא כמו כל יום השביעי הוא יום שבת קודש כדי לשבח כי הקב"ה עצמו נח ביום השביעי. בכך לשבח כי הקב"ה הוא הבורא העליון של כל הקיום, כמו כן, האדם צריך לנוח מעבודת האדמה בשנה השביעית, לשם ה'.
רש"י כאן משווה את מצוות מנוחה על השנה השביעית למצוה של מנוחה ביום השביעי. כמה גרסאות של רש"י (chabad .org) מוסיפים את שפתי חכמים ואת תורת כהנים (ז כה) כי זה לא למען הארץ, בכדי שהוא צריך להרוויח פוריות על ידי מנוחה בשנה. אלא כמו כל יום השביעי הוא יום שבת קודש כדי לשבח כי הקב"ה עצמו נח ביום השביעי. בכך לשבח כי הקב"ה הוא הבורא העליון של כל הקיום, כמו כן, האדם צריך לנוח מעבודת האדמה בשנה השביעית, לשם ה'.
אחרים אומרים כי המצוות כולל שבת הם גם לטובת האדם. במילים אחרות, כמו טוב לגבר לנוח יום אחד בשבוע וליהנות מהדברים שיש לו, כן טוב לדלג שנה אחד מתוך שבעה מן התוכנית הרגילה שלו. בנוסף, כמו שיש חגים השנה, כאשר זו מצווה לנוח, כך פעם אחת בחיים, טוב להמריא שנתיים ברציפות.
אדם שעובד שנה אחר שנה, קצת אחר מעט, נשרף, לפעמים בלי לדעת את זה. אולי הוא צריך שנה כדי לחשוב על המצב ואפילו להתכונן לשינוי מקצוע. גם זה יכול להיות הזמן לעשות סיור אמיתי, ללמוד חוכמה חדשה, או לעשות עבודה התנדבותית. עם שנתיים חינם אדם יכול לכתוב ספר.
עם קצת שקט ושלווה ניתן לראות כי העולם לה', כי האיש הוא רק עובר. השטח לא יושמד אם הוא פתוח לציבור שנה אחת וחיות בר אולי יהיו קצת ידידותים. גם אדם יכול לראות שהוא לא מקבל שום דבר על ידי שקר, רמאות, וגניבה, חוץ מן הרצון הרע של אדם.
זוהי מצווה מפורשת בחומש. מעט מאוד אנשים שיכול לבא לזה בעצמם. מי מאמין שאפשר לדלג שנה מעבודה. לכן התורה בוודאי מן השמים הריבונו של עולם בוודאי חכם, נדיב, ולמעלה מן הטבע.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment