VaYetzey - Learning to be Brotherly

The underlying theme in parshas VaYetze is dealing with people like Esau particularly those in the land of Israel. The parsha begins with Yaakov fleeing from Esav and ends with him preparing to face him after twenty years of exile.

The reason Jacob is fleeing is because he stole his father's blessing intended for his brother. The theft is successful except for the fact that Esauv is ready to kill him over it. Really Yaakov is not guilty because his mother forced him to do it plus Esav does not want to be one of the fathers of a kingdom of priests. The original sin though is Jacob's exploiting a bad moment of Esau years ago to get him to give him the rights of the first born. The reason it worked was because Esav held religious service in contempt. Nevertheless this was not a brotherly way to handle religious honors. Therefore Yaakov must go into exile to learn better.

The parsha begins with Yaakov stopping at the Temple Mount. There he has a prophetic dream. The dream has many aspects to it. In it he sees a ladder with angels ascending and descending. Rashi comments that the angels that were accompanying him in the land of Israel were being replaced by the angels for outside of Israel. This parallels the end of the parsha, when Yaakov encounters a camp of angels on his return to Israel. The central message of the dream is the words of the holy One, blessed be He, that he is giving Jacob the holy land and that he will be with him and protect him in the adventures he is about to face.

The next sections are Yaakov’s adventures in Paddan Aram. They consist of 1) the initial meetings with Rachel and Laven, 2) the birth of Jacob’s children, 3) his financial success, and 4) his departure from Laban.

The key lessons for Yaakov and the reader is how to deal with somebody like Laban. The main feature of Laban is that he is a crook consumed with greed. To complicate things greatly he is the head of the household, Yaakov’s father in law, and has some genuine feelings of affection for Yaakov.

At the beginning Yaakov does something very stupid. When asked to name his wage, he offers to work seven years for the hand of Rachel in marriage. Rachel in fact us priceless, however as a shadchan fee, this is absurd. Exploiting an opportunity, Laban matches Yaakov additionally with Leah, also priceless, for the same fee. Yaakov recognises that he has been cheated. When Yaakov is working for himself Laban tries to cheat him out of his pay. When Yaakov is leaving Laban tries to take everything he owns. However none of this works, Hakadosh Baruch Hu protects him in a variety of ways.

The lesson from heaven though is that the birthright and the blessing also are priceless, even so it is not appropriate to use underhanded tactics to obtain them. Not only that but Providence will find a way to make the rectification.

In the final confrontation Yaakov brings out the good side of Laban, even if it's only for a day. This is the deeper message of the exile. In the land of Israel there are many rock heads, cheats, and those that scorn religion. Just the same they are your brother and must be dealt with in a brotherly way. In addition a person must trust in the protection of the Almighty to deal with him fairly.

לע"נ  הדוד שמואל בן יואל לייב ז"ל נלב"ע א כסלו תשמ"ד

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

ויצא # 242 - ללמוד להיות אחים

הנושא הבסיסי בפרשת ויצא מתמודד עם אנשים כמו עשיו במיוחד אלה בארץ ישראל. הפרשה מתחילה עם יעקב בורח מעשיו ומסתיים כאשר הוא מתכונן לפגוש אותו אחרי עשרים שנות גלות.

יעקב בורח מפני שהוא גנב את ברכת אביו המיועדת לאחיו. הגניבה מוצלחת, למעט העובדה שעשיו מוכן להרוג אותו. יעקב באמת לא אשם כי אמו אילצה אותו לעשות את זה בנוסף עשיו לא רוצה להיות מן האבות שיסד ממלכת הכהנים. החטא המקורי  שיעקב מנצל רגע רע של עשיו לפני שנים כדי לגרום לו לתת לו את זכויותיו של הבכור. הסיבה שזה הצליח כי עשו נאץ את עבודת הקודש. אף על פי כן לא היתה זו דרך אחווה לטפל בכבוד דתי. לכן יעקב צריך ללכת לגלות ללמוד טוב יותר.

הסעיפים הבאים הם הרפתקאותיו של יעקב בפדן ארם. הם כוללים את 1( המפגשים הראשונים עם רחל ולבן, 2( לידת הילדים של יעקב, 3( ההצלחה הכספית שלו, 4( עזיבתו את לבן.

השיעורים המרכזיים  ליעקב והקורא אלו איך להתמודד עם מישהו כמו לבן. התכונה העיקרית של לבן היא שהוא רמאי ושקוע בתאוות כסף. כדי לבלבל את המצב מאוד הוא הבעל הבית, חותנו של יעקב, ויש לו רגשות חיבות אמיתות כלפי יעקב.

בהתחלה יעקב עושה משהו מאוד מטופש. כאשר מתבקש שם שכר שלו, הוא מציע לעבוד שבע שנים על ידה של רחל בנישואין. רחל, למעשה, לא יסולא בפז. ניצול הזדמנות, לבן להתאים את יעקב גם עם לאה, גם לא יסולא בפז, עבור אותה עמלה. יעקב מכיר בכך שהוא כבר מרומה. כאשר יעקב עובד לעצמו לבן מנסה לרמות אותו משכרו. כאשר יעקב עוזב, לבן מנסה לקחת את כל מה שיש לו. אף על פי כן, אף אחד מהם לא מצליח, הקדוש ברוך הוא מגן עליו במגוון דרכים.

הלקח מן השמים הוא שהבכורה והברכה גם הם לא יסולא בפז, אף על פי כן לא ראוי לרמות כדי להשיג אותם. לא רק זה אלא השגחת פרטית תמצא דרך לעשות את תיקון.

בעימות הסופי יעקב מביא את הצד הטוב של לבן, אע"פ זה רק יום אחד, זה המסר העמוק יותר של הגלות, בארץ ישראל יש הרבה ראשי סלעים, רמאים, ומזלזלים בדת. אבל הם אחיך וחייב להתנהג בהם בדרך אחווה. ובנוסף לכך, אדם צריך לסמוך על הגנתו של הקב"ה כדי להתמודד איתו באופן הוגן.

לע"נ  הדוד מאיר בן חיים ז"ל נלב"ע כה תשרי תשנ" ב

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Toldos - Keeping the Tradition

Parshas Toldos is basically the story of our patriarch Yitzhak. His story is in fact quite short, much shorter than the stories of Abraham, Jacob, and Joseph. It begins in parshas Chayay Sarah with him being brought as a human sacrifice and with the story of the stolen blessing in Toldos being a transition to the story of Yaakov our patriarch.

The story of Isaac is very similar to the story of his father Avraham. Both of them only had one woman who really played a major role in their life. This is unlike Jacob who had two wives of importance. Both men were uncomfortably barren for many years. Both had a righteous son who was a pillar of the faith as well as a difficult son who really didn’t keep it. Both had conflicts with kings brought on by the beauty of their wives. Both contended over water with Avimelech and the Plishtim and subsequently made a shotgun peace with him at Beer Sheva. Both were rich and preached in the name of G-d. The story of Abraham begins with the test of being commanding to leave his native land. The story of Isaac begins with the test of being brought as a burnt offering. Both in the end are buried by their two sons in Machpela Cave.

G-d’s blessings to all three of the patriarchs are similar. Specifically they will have many descendants, who are compared to stars, dust or both, possess the holy land, and be a blessing to all humanity. Yitzhak differs from his father in that he is not a traveller rather he stays put in the land of Israel. His exclusive connection to the land of Israel gives him a special greatness among the other patriarchs who spent significant periods of time outside the holy land.

However the true greatness of Yitzchak was that he carried on the traditions of Avraham and developed them. When the holy One, blessed be He, tells Isaac not to ever leave Israel, He tells him that he will receive many big blessings because of his father. Abraham is praised with four languages of subservience, “that he kept My precepts (משמרתי), commandments (מצותי), laws (חקותי), and instructions (תורתי).

These describe four ways of keeping the tradition. Precepts are the guiding principles in a person’s heart and mind that he uses to lead his life. Commandments are things that one is ordered to do by a formal superior, like in the army. Laws not only include the laws of the land but also popular social practices. Instructions and education are things learned in school. It is through these four things that we attach ourselves not only to the giants of the Jewish people but to Hakadosh Baruch Hu as well. In addition it is through excellence and devotion to them that we obtain greatness and glory too.

לע"נ  הדוד שמואל בן יואל לייב ז"ל נלב"ע א כסלו תשמ"ד

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

תולדות # 241 - שמירת המסורת

פרשת תולדות הוא בעיקרו סיפורו של יצחק אבינו. הסיפור שלו הוא די קצר, הרבה יותר קצר מסיפורי אברהם, יעקב, ויוסף. תחילתו בפרשת חיי שרה שהוא על המזבח, וממשיך לסיפור של הברכות בתולדות, ומעבר לסיפור יעקב אבינו.

סיפורו של יצחק דומה מאוד לסיפור של אביו אברהם. לשניהם היתה רק אישה אחת. זה לא כמו יעקב שהיו לו שתי נשים חשובות. שניהם לא נפקדו בבנים שנים רבות. לשניהם היה בן צדיק שהיה עמוד האמונה ובן קשה שלא באמת שמר על הדת. לשניהם היו קשים עם מלכים שנגרמו על ידי נשותיהם. שניהם התווכחו על המים עם אבימלך והפלשתים ולאחר מכן קבל אותו עם שר צבאו לעשות שלום בבאר שבע. שניהם היו עשירים והטיפו מוסר בשם ה'. סיפורו של אברהם מתחיל בנסיון של מצות ה' לעזוב את ארצו. סיפורו של יצחק מתחיל בנסיון להיות קרבן עולה. שניהם מתו ונקברו על ידי שני בניהם במערת המכפלה.

הברכות של הקב"ה לכל שלושת האבות דומים. באופן ספציפי יהיו להם צאצאים רבים, המשווים לכוכבים, לאבק או לשניהם, בעלי ארץ הקודש, ויהיו ברכה לכל האנושות. יצחק שונה מאביו בכך שהוא אינו נוסע אלא נשאר בארץ ישראל. החיבור הבלעדי שלו לארץ הקודש מעניק לו גדלות מיוחדת בין האבות האחרים שהתגוררו בתקופות זמן משמעותיות מחוץ לארץ.

עם זאת גדולתו של יצחק היה כי הוא נשא על מסורות אברהם ופיתח אותם. כאשר הקדוש ברוך הוא, אומר יצחק לא לעזוב את ישראל, הוא אומר לו שהוא יקבל ברכות גדולות רבות בגלל אביו. אברהם זוכה לשבחים בארבע שפות, "וישמר משמרתי, מצותי, חוקי, ותורתי".

אלה מתארים ארבע דרכים לשמור על המסורת. משמרתי הם העקרונות המנחים בלב ובמוח של האדם, שבהם הוא משתמש כדי לנהל את חייו. המצוות הן דברים שאדם מצווה עליהם לעשות על-ידי ממונה רשמי, כמו בצבא. חוקים הם כמו דיני המדינה אבל גם כולל מנהגי הציבור. תורת זה הוראות וחינוך שנלמדו בבית הספר. באמצעות ארבעת הדברים אלו אנו מצטרפים לא רק לגדולי העם היהודי אלא גם להקדוש ברוך הוא. בנוסף על ידי מצוינות ומסירות יש לקבל גם כבוד וגדלות.

לע"נ  הדוד מאיר בן חיים ז"ל נלב"ע כה תשרי תשנ" ב

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Chayay Sarah - How it Looks

Parshas Chayay Sarah deals with the concluding adventures of the days of Abraham. He is in fact not greatly old. When Sarah passes away he has lived 137 of his 175 years or over ¾ of his life. Nevertheless 38 years is a substantial amount of time.

The beginning of the end is the death of his wife Sarah. The Chumash spends a noticeable number of words dealing with the purchase of Machpela (מכפלה - double) Cave as a family cemetery. The point is made that even after Avraham departs from this world his descendants are going to be permanently connected to the Holy Land.

Abraham’s next project is marrying off his son Isaac. Looking towards the future of the nation he is fathering, he requires a woman who will be happy to live in the land of Israel. The story is lengthy with three parts: 1) the instructions to the shadchun, 2) meeting the successful candidate, 3) meeting the girl’s family. At this point Abraham is described as an elder, advanced in years, and blessed with everything. He is generally considered to be wealthy.

After that Abraham remarries and has six sons. Seven grandsons are mentioned and three great grandsons for a total of sixteen descendants. However he sends them all away. The parsha ends with Ishmael. First it mentions that with Yitzchak he buried Avraham, it then recounts his glory as a the founder of a major nation, and finally says he died with honor.

At times it seems to the reader of the Chumash that Avraham was a man with many travails but that life was not kind to him. When the holy One, blessed be He, tells him that his descendants will be as numerous as the stars, it adds that Avraham believed it but this was reckoned as charity. So to speak there was enough in the recesses of his knowledge, experience, and intellect to accept this promise but even so it was not entirely rational. It's as if to say he gave charity to G-d by believing this. HaKadosh Baruch Hu lets him know that justice can take time when he says that the nation of Israel will be enslaved but will leave fully compensated.

When Jacob went to Egypt with a family of seventy, it was clear that he would be a nation. Abraham did see the birth of Yaakov and Esau but that really is not enough. However with a family of sixteen from Katura, and great wealth, it's possible to see that Avraham’s prayers were answered and he was justly compensated for his labors. In addition Ishmael was a proper son in the end. However the essential glory of Avraham avinu was being the founder of a kingdom priests, but it may take some mental exertion at this point in the narrative to see that.

What we see is that appearances can be important. It is not enough to be an honest gabbai of tsadaka, one also needs to keep proper records documenting this honesty. It is not enough to be religious in thought and deed, but the proper clothes and haircut must be displayed. This is so glory that may be hidden can be seen by all.

לע"נ  הדוד מאיר בן חיים ז"ל נלב"ע כה תשרי תשנ" ב

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

וירא - מראת עין # 240

פרשת חיי שרה עוסקת בסיום ימי חייו של אברהם אבינו. למעשה הוא  לא זקן מאוד. כאשר שרה נפטרה הוא היה בגיל 137 מתוך 175 שנותיו או מעל שלושה רבעים מחייו. עם זאת 38 שנים הוא כמות משמעותית של זמן.

בתחילת הפרשה מסופר על מותה של שרה אשתו. בתורה יש אריכות על סיפור רכישת מערת המכפלה כבית קברות משפחתי. הנקודה היא כי גם אחרי שאברהם הולך לעולמו צאצאיו יהיו קשורים באופן קבוע לארץ הקודש.

הפרויקט הבא של אברהם הוא מחתן את בנו יצחק. במבט לעתיד האומה - הוא זקוק לאשה שתתרצה לגור בארץ ישראל. הסיפור ארוך עם שלושה חלקים: 1) הוראות לשדכן, 2) פגישה למועמדת המצליחה, 3) פגישה עם משפחת הנערה. בנקודה זו, אברהם מתואר כזקן, מתקדם בשנים, ומבורך בכל. הוא נחשב בדרך כלל להיות עשיר.1

לאחר שאברהם התחתן מחדש ואשתו יולדת שישה בנים. שבעה נכדים מוזכרים ושלושה נינים וזה סך של 16 צאצאים. עם זאת הוא שולח את כולם. הפרשה מסתיימת עם ישמעאל. כתוב,"ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו", פירש"י, "יצחק וישמעאל" - (ב"ר) מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו והיא שיבה טובה שנאמר באברהם. ואז הוא מספר את התהילה שלו כמייסד של אומה גדולה, ולבסוף אומר שהוא מת בכבוד.

לפעמים נדמה לקורא החומש שאברהם אבינו היה אדם עם הרבה תלאות אבל החיים לא היו טובים אליו. כאשר הקדוש ברוך הוא, אומר לו כי צאצאיו יהיו רבים כמו הכוכבים, זה מוסיף כי אברהם האמין זה אבל זה נחשב כמו צדקה. אם אפשר לומר, היה די בפינות חוכמתו, ניסיונו ושכלו לקבל את ההבטחה הזאת, אך גם אם לא היה זה הגיוני לחלוטין. זה כאילו לומר שהוא נתן צדקה לה' על ידי האמונה בכך. הקדוש ברוך הוא הודיע ​​לו כי הצדק יכול לקחת זמן כאשר הוא אומר כי עם ישראל יהיה משועבד אבל תצא עם פיצוי מלא.

כאשר יעקב הלך למצרים עם משפחה של שבעים, היה ברור שהוא יהיה אומה. אברהם אכן ראה את לידתו של יעקב ועשיו, אבל זה לא מספיק. עם זאת, עם משפחה של שש עשרה מקטורה ועושר רב, אפשר לראות את התפילות של אברהם נענו והוא שילם בצדק על עבודתו. בנוסף, ישמעאל היה בן נכון בסופו. אולם התהילה המהותית של אברהם אבינו שהוא היה אב של ממלכת כהנים. אבל זה עלול לקחת קצת מאמץ נפשי כדי לראות את זה בשלב זה בסיפור.

לכן אנו רואים כי ההופעה היא חשובה. לא מספיק להיות גבאי ישר של צדקה, גם צריך לשמור תיעוד תקין המתעד את הכנות. אינו מספיק להיות דתי במחשבה ובמעשה, גם הבגדים ואת התספורת הנכון חייב להיות מוצג. זה בכדי שהפאר שאולי מוסתר יכול להיראות לכולם.  

לע"נ  הדוד מאיר בן חיים ז"ל נלב"ע כה תשרי תשנ" העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.comפ

וירא: יראת-שמים

יראת שמים מובא הרבה בפרשת וירא. הקב"ה  הוא בעל חסד, אוהב, ורחום. אך אין זה סותר לגבורתו וחזקתו, מקפיד כחוט השעיר, ומסוגל להיות קשה מאוד. אדם טוב כמו אברהם אבינו יכיר בקלות את חסדי ה'. בכדי להגיע ליראת שמים עלול לקחת זמן מלווה בהרבה ניסיונות.

הפרשה פותחת עם שלושה נוסעים המקבלים את ההצעה של אברהם לאירוח. המפרשים מסבירים כי ישמעאל השתתף בהכנת הארוחה, אך הוא אינו נקרא בשמו ופשוט מכונה "הנער". זה רומז שהוא לא יהיה חלק של עם הקודש ישראל.

הנוסעים מתגלים כמלאכים ומבשרים את לידתו הקרובה של יצחק. בתגובה שרה צוחקת בשקט. למרות שיש סיבה מספקת לתגובה מאופקת זו, היא מתביישת על חוסר האמונה שלה.

אחרי זה מובא הסיפור עם רוע סדום. הדיון עם אברהם רומז כי יש בהחלט לא יותר מעשרה צדיקים בסדום ואם אין אפילו עשר, צריך להשמיד את הכל. המפגש שם עם לוט מאשר את החשדות הגרועים ביותר והערים נהרסות. החלטתו של לוט לא לחזור לאברהם גורמת להרס רוחני שלו.

אברהם מתחיל להתגורר בין הפלשתים. במעשה אבימלך מסביר אברהם כי הוא ראה כי אין יראת אלוקים במקום הזה, והם מסוגלים להרוג אותו כדי לקחת את אשתו. אבימלך נותן פיצויים, ומאוחר יותר, בליווי הגנרל, מבקש מאברהם הסכם שלום. דיונים קוצניים דיון ואברהם מסכים.

שרה יולדת יצחק. ישמעאל מתנהג בצורה חשודה. בגלל זה הוא נשלח אל המדבר, שם הוא כמעט מת צמא. הקדוש ברוך הוא שומע את בכיו, מציל אותו, הוא איתו, ועושה אותו לעם גדול.

מאוחר יותר ה' אומר לאברהם לשחוט יצחק כקרבן. אברהם מסכים לעשות זאת. ברגע האחרון ה' אומר לו להפסיק ומסביר כי כל זה היה רק נסיון לראות שיש לו יראת אלוקים. אז הקב"ה מברך את אברהם מאוד. הפרשה מסתיימת בחדשות שרבקה, בת זוגו של יצחק נולדה.

האנשים בסיפורים אלה נע בין טוב מאוד לרע מאוד. נראה שהנקודה היא שיש להתייחס ברצינות להחלטות בנוגע לטוב ולרע. דברים איומים מתרחשים בעולם הזה והם יכולים לקרות אפילו אחד שחסרנו העיקרי הוא כישלון לפתח את יכולותיו. אדם יכול אפילו להיות מושפל או נבדק קשות רק כדי לתת להם לדעת עם הדברים האלה באמת קיימים. עם זאת אדם עם פחד הגבור יקבל ברכה גדולה.

לע"נ  הדוד מאיר בן חיים ז"ל נלב"ע כה תשרי תשנ" ב

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

VaYerah - Fear of Heaven

Fear of heaven is a common theme in parshas VaEra. The Holy One, blessed be He, is generally believed to be kind, loving, and merciful. Many take this to mean that He is weak and soft, and one can ignore His will with impunity. In fact, though, he is also powerful, has meticulous standards, and is capable of being very harsh. A good person like our patriarch, Abraham, will easily see the kindness of Hashem. To acquire fear of heaven may take time and experience.

The parsha opens with three travelers who accept Avraham’s offer of hospitality. The commentaries explain that Ishmael helps prepare the meal, however he is not called by name and simply referred to as the boy. This hints that he will not be part of the holy national of Israel.

The travellers turn out to be angels and herald the imminent birth of Isaac. In response Sarah quietly laughs derisively. Even though there is ample reason for this subdued reaction, she is put on the spot for her lack of faith.

Next the evil in Sodom is considered. The discussion with Avraham hints that there are certainly not much more than ten tsadikim in Sodom and if there are not even ten, all should be destroyed. The encounter there with Lot confirms the worst suspicions and the metropolis is destroyed. Lot’s decision not to return to Abraham results in his spiritual destruction.

Avraham then starts to reside among the Plishtim. Thinking Sarah is not married, their king seizes her for his harem. Hakadosh Baruch Hu threatens Avimelech with death because of adultery. When asked why he acted in such an unusual way, Abraham explains that he saw that there was no fear of Hashem in this place as a result he believed that they would go so far as to kill him in order to take his wife. Avimelech makes restitution and later on, accompanied by his general, asks Abraham for a treaty of peace. A thorny discussion ensues and Abraham consents.

Sarah gives birth to Yitzchak. Ishmael behaves in a suspicious way. Because of this he is sent into the desert, where he almost dies of thirst. Hakadosh Baruch Hu hears his weeping, saves him, is with him, and makes him into a great nation.

Later on Hashem tells Abraham to slaughter Yitzchak as a sacrifice. Abraham agrees to do so. At the last possible moment Hashem tells him to stop and explains that it was all just a test to see that he fears the powers that be. G-d then blesses Abraham very greatly. The parsha ends with the news that Rivka, the soulmate of Isaac has been born.

לע"נ  הדוד מאיר בן חיים ז"ל נלב"ע כה תשרי תשנ" ב

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com