נראה שיש משהו ייחודי על פורים, שהוא מעורר חיוך. כל חגי ישראל שמחים. אין ספק השמחה על שמחת תורה היא גדולה מאוד. גם לחנוכה יש שמחה פנימית. גם בט"ו בשבט נראה שיש ממד נוסף לאכילת פירות יבשים ומתוקים שאינו קיים בימים אחרים וגם להתפלל עבור אתרוג נחמד באותו יום ממש משעשע. באופן דומה יש שמחה באכילת פירות חגיגים בראש השנה. ביום כיפור יש שמחה בקול שופר בסוף הצום. אפילו ה -9 באב יש כמות קטנה של שמחה לזכות להיות בין המתאבלים על חורבן בית המקדש.
אנשים כאן בישראל מתחילים לחייך רק מלחשוב על פורים. אַ מייַסע: פעם הייתה לי עבודה כמבקר עבור משרד רואי חשבון ציבורי גדול ויוקרתי בתל אביב. למנהלת שם היתה מוניטין בגלוי נגד דתיים. מסיבה כלשהי היא בחרה בי לאחת המטלות החשובות שלה. סביבת העבודה הייתה בין חילונים ישראלים וחלקם אנטי-דתית. אני לא הסכמתי איתם על זה, אבל החזקתי את דעותיי לעצמי בנימוק כי באתי לעבוד ולא לקרוב.
זה לא עזר, ויום אחד החליטה המנהלת, כי אין לי לעבוד באותו חדר עם רואי חשבון האחרים. גורשתי לעמדה במחלקת הלקוח. זה לא היה אכפת לי, כי הייתי קרוב יותר לספרים ולכן היה לי נוח יותר. ההיבט החברתי עם המעשה הקטן של נידוי בעצם ברח ממני.
אף על פי כן בתחילת כל יום עברתי ליד שולחנה של המנהלת והיא היתה אומרת בוקר טוב ואני עונה בוקר טוב. יום אחד להפתעתה עניתי בוקר טוב וחודש טוב. כאשר היא הגיבה בהשתאות כי זה היה אמצע פברואר, הסברתי, "היום ראש חודש אדר, חודש טוב".
כאן בישראל אפילו החילונים יודעים את לוח השנה היהודי, ובשמוע שם החודש נזכרה המנהלת בזיכרונות חיוביים על פורים. הגישה שלה עליי, ועל הדת, ובכלל השתנתה במהירות להשקפה עליזה יותר. מאוחר יותר באותו הבוקר היא שלחה חבר בצוות להעביר אותי חזרה לחדר עם רואי חשבון האחרים.
העבודה שם לא הצליחה ולא יותר מדי זמן. לאחר מכן שותף חשוב אמר לי שיש לי שלושה או ארבעה חודשי שכר מלאים למצוא עבודה אחרת ואינני חייב לבוא לעבודה. הייתי אומלל על זה אבל גם לא התלהבתי על העבודה. נתתי להם לדעת שאני אלך לישיבה.
נאָכ אַ מייַסע מילדותי: היה מנהג בבית הכנסת שלי, אשר הילדים הולכים לתפילה בפורים לבושים בתלבושות. כמו ילד קטן אמרתי להורים שלי שאני רוצה ללכת מחופש כמו אסתר המלכה. לא ידעתי דבר על ההלכה, אלא משהו על החג העיר אותי לפעול בדרך זו.
פורים חוגגים את הנצחון של ישראל על אויביהם, אך זה מצב לחנוכה ופסח. גם הם חגים שמחים. פסח יש את השמחה של יציאת מצרים, לחנוכה יש את השמחה של חנוכת בית המקדש, אבל איכשהו פורים הוא שמחה טהורה. נראה שיש משהו במפלה של עמלק אשר מביא צחוק מהצד של קדושה.
לעתים קרובות אנו צוחקים דברים שהם לא כל כך יפה. לדוגמה אנחנו צוחקים כשחבר מחליק בבוץ או נכנס למצב מביך. אלה הם התכונות של עמלק כי היצר הרע השתלט שחוק. הדרך באמת להרוס עמלק היא לנטוש את הניצול לרעה של שחוק. לכן כאשר עמלק מובס חוזר שמחה למקומה בקדושה שאנו חווים אותה בצורה הטהורה ביותר שלה. זאת הסיבה שאנחנו צוחקים בפורים.
לע"נ האמה מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
Blogger Hebrew http://dyschreiber.blogspot.com/2017/03/216.html
No comments:
Post a Comment