Survey of the Medical Writings of Maimonides - Part 2

Continuation of the listing of the medical writings of Moses Maimonides commonly referred to as the Rambam.

4. "שמות התרופות" - Sarḥ asmāʾ al-ʿuqqār; English, Catalogue of Medicines, literally names of medicines.  A catalogue of around 2000 medicines describing for what ailments they should be used and the situations in which they should not be used. It consists of 405 short paragraphs in alphabetical order containing names of remedies. Attention is paid to the interaction between different drugs the patient would be taking as well as things like allergies. The ingredients are typically from plants and sometimes from mineral and animal sources. The names are in Arabic and often followed by Greek and Persian translations plus colloquial Spanish, Moroccan, Egyptian, and Berber terms. The book was lost and forgotten until it was discovered in a major church library in Istanbul in 1932 by Dr. Max Meyerhof, who published it in the original Arabic in 1940. It was translated into Hebrew in 1969 by Suessman Muntner, and English in 1979 by Dr. Fred Rosner.

5. “על הסמים” -  Kilāb al-Sumūm wa al-Mutaḥarriz min al-Adwiya al-Qitāla, English "On Poisons and Their Antidotes". Describes the symptoms of different types of poisoning of which snakebites are a major topic. It was used as a textbook of toxicology throughout the Middle Ages and remains popular today because of its lucidity and scientific approach. Maimonides is the first to distinguish between the various types of snake venoms and advises that the antidotes be stocked in state pharmacies. To treat snakebites he uses tourniquets, cauterization, general treatment against shock, and rest.

6. “מאמר הטחורים” - Fī al-Bawāsīr; English, Treatise on Hemorrhoids. It contains seven chapters dealing with normal digestion, foods harmful to patients with hemorrhoids, beneficial foods, general and local therapeutic measures such as sitz baths, oils, and fumigations. Maimonides disapproved of blood-letting or surgery for hemorrhoids except in very severe cases.

Maimonides describes the case of a young man who suffered from hemorrhoids at the mouth of the rectum. His lineage  included people who were well-informed, intelligent, and articulate, plus his family was wealthy, prominent, distinguished, and charitable. The hemorrhoids periodically irritated him. He ordinarily received the treatments which would cause the pain to subside and the hemorrhoids to shrink. He considered surgical removal of them in the hope of receiving a full and total recovery. The Rambam replied that, based on the type of hemorrhoids involved, the prospects of the surgery solving the problem were uncertain. This was because the causes which gave rise to the original ones remained and, therefore, new ones could develop.

7. “מאמר המשגל” - Fī al-Jimāʿa; English, Treatise on Cohabitation. The book has ten chapters, describes the physiology of sexual temperaments, and provides guidance according to medical concepts. The work consists mainly of recipes of foods and drugs which are either aphrodisiac or anti-aphrodisiac. Generally Maimonides advises moderation in sexual intercourse. The book was written for the Sultan of Egypt, who was the nephew of Saladin. He indulged heavily in sexual activities which resulted in impotence and emaciation caused by weakness and sickness.

Bibliography:

Encyclopedia.com; article on Maimonides, Moses

http://www.encyclopedia.com/religion/encyclopedias-almanacs-transcripts-and-maps/maimonides-moses

Rambam Maimonides Medical Journal, “Moses Maimonides: Biographic Outlines” by Fred Rosner, M.D., M.A.C.P.; http://www.rmmj.org.il/userimages/3/0/publishfiles/3article.pdf

The Sultan, the Rabbi, and the Sex Manual

http://ililarbel.weebly.com/maimonides-a-life/-the-sultan-the-rabbi-and-the-sex-manual

Wikipedia - English; Medical works of Maimonides

https://en.wikipedia.org/wiki/Maimonides#Medical_works

Wikipedia - Hebrew; article on the רמב”ם

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D#.D7.A1.D7.A4.D7.A8.D7.99_.D7.A8.D7.A4.D7.95.D7.90.D7.94

TO BE CONTINUED

לע"נ  הסבתא טויבע בת יואל לייב ז"ל נלב"ע כה שבט תשכגו

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Blogger English     http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/survey-of-medical-writings-of_22.html

Blogger Hebrew    http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/blog-post_22.html

סיקור של הכתבים הרפואיים של הרמב"ם - חלק ב # 214

המשך הרישום של הכתבים הרפואיים של הרמב"ם.

4. "שמות התרופות" - Sarḥ asmāʾ al-ʿuqqār; בספר מופיע קטלוג של כ -2,000 תרופות, המטרה אשר לשמם הוא משמש, וכן מצבים שאסור להשתמש בהם. הספר בנוי מ405 פסקאות קצרות בסדר אלפביתי שמתחילים עם שמות של תרופות. תשומת לב מוקדשת לאינטראקציה בין תרופות שונות בשימוש ע"י המטופל, וכןהתייחסות לדברים כמו אלרגיות. מרכיבי התרופות הם בדרך כלל מצמחים ולפעמים ממקורות מינרליים ובעלי חיים. השמות הם בערבית ואחריהם בדרך כלל תרגומים ליוונית ופרסית, וגם כולל שמות נפוצים בספרדית, מרוקאי, מצרית, וברברי. רבות בשנים היה הספר אבוד ונשכח, עד שנתגלה על ידי ד"ר מקס מאירהוף, בספריית כנסייה גדולה באיסטנבול בשנת 1932.ד"ר מקס  פרסם את הספר בערבית מקורית בשנת 1940. הספר תורגם לעברית בשנת 1969 על ידי סוסמן מונטנר. ולאנגלית בשנת 1979 על ידי ד"ר פרד רוזנר.

5. "על הסמים" -  Kilāb al-Sumūm wa al-Mutaḥarriz min al-Adwiya al-Qitāla; בספר מתואר התסמינים של סוגים שונים של הרעלות, מתוכם הכשת נחשים. הרעלות הוא נושא חשוב, והספר נשאר פופולרי עד היום בגלל הבהירות שלו. הרמב"ם הוא הראשון להבחין בין הסוגים השונים של ארס נחש ומייעץ כי התרופות ניתן למצוא בבתי מרקחת של המדינה. לטיפול בהכשות של נחשים הוא משתמש שערים מסתובבים, צריבה, טיפול כללי נגד הלם, ולנוח.

6. "מאמר הטחורים" - Fī al-Bawāsīr; הספר מכיל שבעה פרקים העוסקים על עיכול תקין, מזון מזיק לחולים עם טחורים, מזונות מועילים, בכלל אמצעים טיפוליים מקומיים כגון אמבטיות, שמנים, וחיטוי בעשן. הרמב"ם התנגד להקזת דם או ניתוח טחורים למעט במקרים חמורים מאוד.

הרמב"ם מתאר מקרה של גבר צעיר שסבל מטחורים. הצעיר היה שיך לשושלת של אנשים ידועים, אינטיליגנטים ויודעים להתבטא, נוסף לכך הוא היה ממשפחה עשירה, חשובה, מכובדת, ונדיבה. הטחורים הפריעו לו מעת לעת. והוא בדרך כלל קיבל טיפול הגורם לשיכוך הכאב ואת הטחורים להתכווץ. הוא חשב על הסרה כירורגית בתקווה לקבל תרופה מלאה ומוחלטת. אך הרמב"ם השיב, כי  בהתבסס על סוג של טחורים אלו, סיכוייו שהניתוח יפתר את הבעיה לא היו בטוחים. וזאת משום שהסיבות אשר גרמו לכך נותרו, ולפיכך חדשות עלולות להתפתח.

7. "מאמר המשגל" - Fī al-Jimāʿa; בספר יש עשרה פרקים, מתאר את פעולות של מזגים מינים, ונותן הדרכה על פי מושגים רפואיים. הספר בעיקר מתכונים של מאכלים ותרופות אשר עורר או מחליש תאוות הגוף. באופן כללי הרמב"ם מייעץ התמתנות ליחסי מין. הספר נכתב עבור הסולטאן של מצרים, שהיה אחיינו של צלאח א-דין. הוא היה שקוע בזנות אשר הביא אינאונות ורזון שנגרמת על ידי חולשה וחולי.

המשך יבוא

לע"נ  הדוד משה יוסף בן אהרן ז"ל נלב"ע כט שבט תשנ"ג

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Blogger English     http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/survey-of-medical-writings-of_22.html

Blogger Hebrew    http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/blog-post_22.html

Survey of the Medical Writings of Maimonides Part 1

According to my research Maimonides wrote twelve medical books. Two of the books are often considered as one volume. Some manuscripts show “Maqāla Fī Bayān al-Aʿrāḍ” (Discourse on the Explanation of Fits) as the fifth and final chapter of “הנהגת הבריאות” (Healthy Conduct). This would make the tally eleven. Except for part of his "קיצורי גלנוס" (Excerpts from Dr. Galen) all of Maimonides' medical writings have been preserved. All of them were originally written in Arabic and all of them were subsequently translated into Hebrew. All but two of them have been translated into English. The majority of them were translated into Latin. To give the reader a sense of time in 1174 Maimonides, at age 39, was appointed Court Physician to Visier Alfadhal, Regent of Egypt. I am more or less following the order found in Wikipedia.

1. קיצורי גלנוס, “Al-Mukhtaṣarāt”, “Extracts from Dr. Galen” - Galen was the prime medical textbook in the days of Maimonides. Galenus first name Aelius or Claudius was a prominent Greek physician, surgeon and philosopher in the Roman Empire. He lived from 129 AD to c. 200/c. 216).  One of Galen's major works, “On the Diagnosis and Cure of the Soul’s Passion”, described how to approach and treat psychological problems. In this book the Rambam extracts only treatments that he had tested and proved successfully. He excludes information and theories that appear to him as illogical or baseless. It’s basically an update of an earlier large group of texts that had been in use for over 900 years.

2. "פירוש לפרקי אבוקרט" - “Commentary on the Chapters of Hippocrates” - This is the Rambam’s extracts and commentary. Hippocrates lived in Classical Greece from c. 460 – c. 370 BC and is considered one of the most outstanding figures in the history of medicine. He is referred to as the "Father of Modern Medicine". His texts had been in use for over 1500 years. It has the famous aphorism which has been called the motto or credo of the art of medicine: ―Life is short, and the art long, the occasion fleeting, experience fallacious and judgment difficult. The physician must not only be prepared to do what is right himself, but must also make the patient, the attendant and the externals co-operate.

3. "פרקי משה" - “Fuṣūl Mūsā”, “Chapters of Moshe” - In some aspects this is the principal medical work of Maimonides. It is the most voluminous of all of them. This book is comprised of 1,500 aphorisms divided into 25 chapters based mainly on Greek medical writers. It opens with anatomy and physiology. Concerning ailments it goes from appearance, symptoms, causes, and diagnosis to the appropriate remedy and cure. Drugs and surgery are studied. Preventative medicine such as hygiene, exercise, bathing, and diet is studied. Topics include diarrhea and enemas, vomiting, disorders of the hands, gynecology, and other diseases. It is about the general practice of medicine. As I recall this is the book from which he gave lectures to his medical students.

TO BE CONTINUED

לע"נ  הסבתא טויבע בת יואל לייב ז"ל נלב"ע כה שבט תשכגו

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Blogger English     http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/survey-of-medical-writings-of.html

Blogger Hebrew    http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/blog-post.html

יתרו: סיקור של הכתבים הרפואיים של הרמב"ם חלק א

על פי המחקר שלי הרמב"ם כתב שתים עשרה ספרי רפואה. שני ספרים נחשבים ככרך אחד. יש כתבי יד שכולל “Maqāla Fī Bayān al-Aʿrāḍ” (- בהרגיזה) והוא כמו פרק חמישי והאחרון של "הנהגת הבריאות". לפי זה ספריו הם אחד עשר. למעט חלק מ"קיצורי גלנוס" יש בידינו כל כתבי הרפואה של הרמב"ם בכתבי יד של הרמב"ם. כולם נכתבו במקורם בערבית וכולם תורגמו לעברית. הכל, פרט לשניים תורגמו לאנגלית. את רובם תורגמו ללטינית. כדי לתת לקורא תחושה של זמן ב- 1174 לספירם, הרמב"ם כבר  בגיל 39, מונה לרופא החצר, ומשנה למלך ויוֹרֵשׁ עֶצֶר אלפדל.

1. "קיצורי גלנוס", "Al-Mukhtaṣarāt", זה לקוט מהרופא גאלן - ספרי גאלן היו ספרי לימוד רפואה המרכזים בימיו של הרמב"ם. שמו הפרטי של המחבר - אליוס או קלאודיוס. הוא היה רופא, מנתח, ביוון באימפריה הרומית. הוא חי בין השנים 129 לספירה ועד ג. 200 / ג. 216). ספר חשוב של גאלן הוא, "על האבחון והריפוי של הנשמה", בספר מתואר כיצד לגשת ולטפל בבעיות פסיכולוגיות. בספר זה הרמב"ם בוחר רק טיפולים שהוא בדק והוכיח בהצלחה. הוא אינו כולל מידע ורעיונות שהוא חשב שהם חוסר היגיון או מקור. זה בעצם עדכון של קבוצה גדולה קודמת של ספרים שהיו בשימוש במשך 900 שנה.

2. "פירוש לפרקי אבוקרט" - הם הלקוטים ופרשנות של הרמב"ם, על הרופא היפוקרטס. היפוקרטס שהיה בזמן גלות בבל נקרא "אבי הרפואה המודרנית". ספריו היו בשימוש במשך יותר מ -1500 שנים. יש לו את הפתגם המפורסם אשר כבר נקרא הפתגם של אמנות הרפואה: - החיים קצרים, וארוך אמנות, האירוע בורח, ניסיון הכוזב ושיפוט קשה. הרופא התחייב להיזהר לבחור בדרך הנכונה וגם חייב לחייב את המטופל, ואת קרוביו לשתף פעולה.

3. "פרקי משה" , "Fuṣūl Mūsā" - הוא הספר הרפואי העיקרי של הרמב"ם. והוא הכרך הכי גדול מכולם. יש בו 1,500פתגמים מחולקים ל 25 פרקים. הוא פותח עם תיאורים פיזיים ותיאורים של פעולות ביולוגיים. בנוגע למחלות. זה הולך מן המראה, סימנים, סיבות, ואבחון אל הרפואה המתאימה. תרופות וניתוחים נלמדים. רפואה מונעת כגון היגיינה התעמלות, רחצה, ותזונה נלמדת בפרט. הנושאים כוללים שלשולים חוקנים, הקאות, הפרעות של הידיים, גינקולוגיה, ומחלות אחרות. זהו ספר כללי על דרכי רפואה. עד כמה שזכור לי זה הספר שממנו הוא נתן הרצאות לתלמידיו בענייני רפואה.

המשך יבוא

לע"נ  הסבתא טויבע בת יואל לייב ז"ל נלב"ע כה שבט תשכגו

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Blogger English     http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/survey-of-medical-writings-of.html

Blogger Hebrew    http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/blog-post.html

Aphorisms of Moshe chapter 2 - The Four Humors

 בס"ד    

---

Yad    יד יוסף Yoseph

---

Aphorisms of Moshe chapter 2

The Four Humors

The “four humors” is an ancient theory about the healing of the body. Their earliest mention is in the Sefer Raziel which is attributed to Adam the first man.  There is a brief discussion of it in the section of the Zohar called “Raya Mehemna” (רעיא מהימנא - Faithful Shepherd). More recent classics which include it are the Kuzari c.1140 and The Gates of Holiness by Rabbi Chaim Vital (1542 - 1620).

The four humors are emphasized in the Ayurveda texts of India. The main classical Ayurveda texts begin with accounts of the transmission of medical knowledge from the gods to sages, and then to human physicians. Some scholars assert that Ayurveda originated in prehistoric times and if a biblical paradigm is used that would be the ten generations from Adam to Noah. From Hippocrates onward, the theory of the four humors was adopted by Greek, Roman and Islamic physicians, and became the commonly held view of the human body among European physicians until the advent of modern medical research in the nineteenth century. The concept has not been used in medicine since then. Some say that it still has value while others say it is pseudoscience.

Like the physicians of the his day, the four humors were used by Maimonides and he devotes the second chapter of Aphorisms of Moshe to it. The Rambam was not shy about being critical when it was appropriate and as such also wrote a critique on the works of Galen which were the prime medical texts at the time. It is not certain what his point of view would be today. The Rambam would probably like its holistic approach as well as the idea that behavior and health were largely connected.

Maimonides identifies the four humors as blood, black bile, yellow bile, and phlegm. These labels though have wider implications. Black bile would apply to the digestive system. Yellow bile is lymph and seems to apply to the immune system. Phlegm applies to the respiratory system and the brain. Things like the skeletal, muscular, nervous, and reproductive systems can be fit into this model. Other parts of the body would be difficult and may seem forced. However this is not unusual in other religious all inclusive models.

The Rambam explains that other secretions are derived from the four humors which may or may not be healthy. In addition an excess or deficiency of a healthy substance can have an adverse effect on the body or behavior. For example black bile, which is associated with digestion, if in excess or unhealthy can cause  hemorrhoids, cancer, leprosy, peeling of the skin, quartan fever (not positively identified but probably malaria), thickening of the spleen, and dementia.

These components have the quality of being either hot or cold as well as being dry or wet. The great Persian physician Avicenna (980 - 1037) focussed on these four characteristics. Hot was associated with feverish inflammations, deficient energy, thirst, and food having a bitter taste. Cold was associated with rheumatism, deficient digestive ability, lack of a desire for fluids, and flaccid joints. Wet was associated with being tired and sleepy, difficult digestion, spitting up phlegm, and diarrhea. Dry was associated with lethargy, insomnia, and rough skin. Changes in diet and various herbs were prescribed to cure maladies associated with imbalances and bad humors.

There were four personality types that corresponded to the  four humors and these corresponded to the four elements of antiquity. Blood was associated with a sanguine or cheerful personality and the element of air. Yellow bile or lymph was associated the choleric person, who was angry and dominating and the element of fire. Black bile was associated with a melancholic or depressed personality and the element of earth. Phlegm was associated with being phlegmatic or calm and unemotional, and its element was water.

The four elements in turn correspond to the the four letters of the Tetragrammaton. Fire corresponds to Yud, wind corresponds to Heh, water corresponds to Vav, and earth corresponds to the final Heh. This hints that our health is in the hands of Hashem and the bridge is good character and living in harmony with the nature.

לע"נ  הסבתאטויבע בת יואל לייב ז"ל נלב"ע כה שבט תשכגו

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Blogger English     http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/gemara-ketuvos-77-talmudic-brain-surgery.html

Blogger Hebrew    http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/aphorisms-of-moshe-chapter-2.html

פרקי משה פרק ב # 212 - ארבע הליחות

"ארבע הליחות" היא תיאוריה עתיקה על ריפוי הגוף. האזכור המוקדם ביותר על כך הוא בספר רזיאל המיוחס לאדם הראשון.  יש על ענין זה  דיון קצר ב"רעיא מהימנא" בזוהר הקדוש. ספרים חשובים מאוחרים יותר המדברים על זה, הם הכוזרי (ראשון), ושערי קדושה (מראשוני האחרונים).

הארבע הליחות מוזכרים גם אצל חכמי אומות העולם כגון בספרי איורוודה העתיקים של הודו.ותאוריה זו התקבלה על ידי רופאים יווניים, רומים ואיסלמיים, והפכה לדעה הרווחת של הגוף האנושי בין הרופאים אירופיים עד כניסתו של מחקר רפואי מודרני לפני 200 שנה.

כמו הרופאים של זמנו, ארבע הליחות היו בשימוש על ידי הרמב"ם וזה הנושא בפרק השני של פרקי משה. הרמב"ם לא היה ביישן למתוח ביקורת כשזה היה מתאים לכן גם כתב ביקורת על הספרים של גלינוס שהיו ספרי הרפואה העקרים דאז. לא ברור מה עמדתו תהיה היום. מסתבר שהרמב"ם יאהב את הגישה אשר התנהגות ובריאות מחוברים יחד.

לשיטת הרמב"ם, ארבע ליחות הם: מרה אדומה (דם), מרה לבנה (ריר), מרה צהובה (מרה), מרה שחורה. יש לתוויות אלה השלכות רחבות יותר. מרה שחורה תחול על מערכת העיכול. מרה צהובה היא הלימפה אשר משפיע על מערכת החיסון. ליחה חל על מערכת הנשימה ועל המוח. דברים כמו השלד, השרירים, העצבים, ניתן להשתלב בדגם זה. חלקים אחרים של הגוף יהיה קשה ואולי נראה מאולץ.

הרמב"ם מסביר כי הפרשות אחרות השאובים מן הארבע ליחות שהם בריאים או לא. בנוסף עודף או חסר של חומר בריא יכולה להיות השפעה שלילית על הגוף או התנהגות. מרה שחורה למשל, המקושר לעיכול, אם יותר מדי או לא בריא יכול לגרום טחורים, סרטן, צרעת, קילוף של העור, עיבוי של הטחול, וטרוף.

רכיבים אלו אפשר להיות או חם או קר, או יבש או רטוב. הרופא הפרסי הגדול מימי הראשונים אבן סינא התמקד בארבעת המאפיינים הללו. החם היה קשור לדלקות קודחות, מרץ לקוי, צמא, ומזון בעלי טעם מר. הקר היה קשור לשיגרון, יכולת עיכול לקויה, חוסר רצון עבור נוזלים, ומפרקים רפויים. הרטוב היה קשור לעייפות ונימנום, עיכול קשה, פולט ליחה, ושלשול. יבש היה קשור באדישות, נדודי שינה, ועור מחוספס. שינויים בתזונה וצמחי מרפא שונים נקבעו לרפא מחלות הקשורות חוסר איזון וליחות רעות.

היו ארבעה טיפוסי אישיות תואמים את ארבע הליחות ואלו תואמים לארבעת היסודות. דם היה קשור עם אישיות בוטח או עליז ויסודו רוח. מרה צהובה או לימפה הייתה קשור לאדם מהיר חימה, זה כעסן ומשתרר ואת יסודו אש. מרה שחורה הייתה קשורה עם אישיות מלנכולי או מדוכא ויסודו של עפר. מרה לבנה היה קשור אדיש או רגוע וחסר רגש, ויסודו מים.

ארבעת היסודות גם תואמים את ארבע האותיות של הוי"ה. האש מתאימה יו"ד, הרוח מתאימה ה"ה, מים מתאימים ו"ו, והארץ תואמת את ה"ה 'האחרונה. זה מרמז כי בריאותנו היא בידי הקב"ה והגשר הוא מדות טובות וחיים בתיאום עם הטבע.

לע"נ  הסבתא טויבע בת יואל לייב ז"ל נלב"ע כה שבט תשכגו

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Blogger English     http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/gemara-ketuvos-77-talmudic-brain-surgery.html

Blogger Hebrew    http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/aphorisms-of-moshe-chapter-2.html

גמרא כתובות עז # 211 - ניתוח מוח מן התלמוד

בגמרא מתואר בקצרה את המעשה של ניתוח מוח. ידע על ניתוח כזה הוא כבר בזמנים הקודמים, מזמן העשרת דורות מאדם עד נח. הארכיאולוגים מכנים תקופה זאת תקופת האבן החדשה או התקופה הניאוליתית. במגילות פפירוס שנמצאו במצרים אשר מיוחס לימי הפרעונים או קודם, מתואר גם הליך זה. נמצאו גם גולגולות עתיקות שעליו בוצעו ניתוחי מוח, כן נמצאו מכשירי ניתוח עתיקים בדרום אמריקה. את הניתוח עשו בכדי לטפל בבעיות שונות, כגון: מחלות גופניות, מחלות עצבים, דלקות עצם, פגיעות ראש, כאבי ראש, אפילפסיה, מחלות נפש, כמו גם מסיבות רוחניות וקסומות, לעתים קרובות היה מצליח. יש בידינו ספרים רבים של רופא בשם היפוקרטס אשר נקרא אב הרפואה המודרנית, הוא היה יווני בזמן גלות בבל. כן יש פפירוס בעניין ניתוח על שם אדווין סמית המתאר את הטיפול של פציעות רבות הכוללות שברים בגולגולת. יש שאומרים שזה מיוחס לאימחותפ, שהיה משנה למלך לפרעה. יש חוקרים שאומרים אימחותפ הוא יוסף הצדיק.

בגמרא מובא עניין הניתוח דרך אגב, בסוגית חיוב איש מוכה שחין לגרש אישתו (ר' משנה כתובות ז י) "אלו שכופין אותו להוציא . . . מוכה שחין". בגמרא כתובות עז: "עשרים וארבעה מוכי שחין הן, ובעלי ראתן קשה מכולן". פירש רש"י, "בעלי ראתן - שרץ יש לו במוחו". בפשטות זה חרק נטפל במוח ויש לו ארבע רגליים ובאורך לפחות שני סנטימטרים. כהיום לא ידוע על דבר כזה. בדרך כלל טפילים אשר פולשים למוח הם מיקרוסקופיים. הגדול יהיה תוֹלַעַת טַפִילָה אך ללא רגליים. כהיום מחלה כזאת מטופלת בתרופה. כירורגיה משמשת להסרת גידול. אפשר לשער שמדובר במחלה שהיה בנמצא בימי קדם, אשר נשכח מזמן.

וכך מתארת הגמרא את הניתוח: אלו סימני ראתן:  דלפן עיניה, ודייבי נחיריה, ואיתי ליה רירא מפומיה, ורמו דידבי עילויה. ומאי אסותיה ?  אמר אביי: פילא, ולודנא, גירדא דאגוזא, וגירדא דאשפא, וכליל מלכא, ומתחלא דדיקלא סומקא. ושליק להו בהדי הדדי. מהו פילא יש אומרים סתם נענע, מרש"י משמע שזה מן געדה, זוהי רפואה פרסית מסורתית המשמש לחיטוי, אנטי דלקתי, אנטי עויתי, וגם משכך כאבים. לודנא, זה צמח לוטם המשמש לטהר ריחות. כליל מלכא, זה תלתן מתוק מבושם ממשפחת אפונה.

הניתוח מתבצע בחדר שאינו מאפשר משב רוח מבחוץ, עדיף עם קירות שיש. שלוש מאות כוסות של התרופה שפכו על ראשו של המטופל, בכדי לרכך את הגולגולת. לאחר מכן חתכו את הגולגולת כדי לחשוף את המוח. את ארבע הרגליים של הטפיל הרימו והניחו על ארבעה עלי הדס. אחר כך הוא נתפס עם פינצטה ונשרף, כדי למנוע הדבקה חוזרת.

צפיתי בסרטון של ניתוח מוח. כהיום לא עשים דבר כדי לרכך את הגולגולת. החתך נעשה עם אזמל חדה, ועצם הגולגלות נחתך עם מכשיר שהוה שילוב של מקדח ומסור. באמצעות הדמיה רפואית מאבחנים ומזהים  את מקומו של הגידול. תלונת החולה המקורית היתה, על נפילות תדירות.

ידיד של אמא שלי בת יותר משבעים מתה מגידול במוח אשר לא אובחן. היא תמיד היתה בהבעה מנומנמת על פניה. סימן נוסף שייתכן כף רגל מעוות ומומים. היא הייתה נשמה טהורה שהתגוררה באזור לא כל כך טהור שאולי היה מקור נסתר של צרות. היא גם תמיד הייתה מאוד נעימה. ניחוש הוא שאנשים עליזים פגיעים למחלה זו. כל אלה, אם כי, הם בדרגות שונות של העלאת השׁערוֹת.

התורה לא באה ללמד מדע. אמנם יש מה להרוויח מלימודי רפואה הנמצאים בספרי הקדוש, אבל זה לא המטרה העיקרית שלהם. מטרת היסוד שלהם היא ללמד לדעת הקב''ה וללכת בדרכיו. נראה הדרך של בריאות גופנית תקינה, הוא אחד מן דרכי עבודת השם ועבירה היא הזנחת הבריאות.

לע"נ  הסבתאטויבע בת יואל לייב ז"ל נלב"ע כה שבט תשכגו

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Blogger English     http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/gemara-ketuvos-77-talmudic-brain-surgery.html

Blogger Hebrew    http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/211.html

YouTube                  https://youtu.be/20pJI-iyMz8

Gemara Ketuvos 77 - Talmudic Brain Surgery

The Babylonian Talmud briefly describes the practice of brain surgery. In fact brain surgery dates back to the earliest men. From a biblical standpoint it would be the ten generations from Adam to Noah. The archeologists call this the new stone age or neolithic period. Papyrus scrolls found in Egypt which at least go back to the days of the pharaohs describe the procedure. Also ancient skulls on which brain surgery was performed as well as the surgical instruments have been found in Peru. The treatment was used for organic diseases, nervous disorders, bone inflammations, head injuries, headaches, epilepsy, mental illnesses as well as for spiritual and magical reasons. It was often successful. Hippocrates (ancient Greece \ Babylonian exile period), often considered the father of modern medicine, left many texts on brain surgery. The Edwin Smith surgical papyrus which describes the treatment of many injuries among them skull fractures is often attributed to Imhotep, who was viceroy of Pharaoh, and considered by many to be the biblical character Joseph.

In this Gemara brain surgery is a digression on the discussion of whether a man with skin disease (מכה שחין) is obligated to divorce his wife (see Mishna Ketubos 7:10). In this case it is talking about a disease where intercourse will weaken him and likely cause his death, therefore a divorce is required. The Gemara (Ketubot 77b) then discusses those that are struck with שְחִין which is often translated as boils. It states that there are 24 types of shuchin and in all of them intercourse is generally considered as dangerous. The worst type of sh’chin is called ra’atan (ראתן).

A simple reading of the Talmud would say that it is some sort of an insect which infests the brain that has four legs and is at least half an inch long. It does not correspond to maladies found today. Typically parasites that invade the brain are microscopic. The largest would be a tapeworm but that has no legs. These disorders are treated with medicine. Surgery is used to remove a tumor. One can speculate it was a disease found in ancient times that has long been forgotten.

The symptoms of ra’athan are tearing eyes with a runny nose that brings a puss to the mouth that attracts flies. A medicine is made by boiling together pila (פילא), ladanum (לודנא), shavings from the smoothing of a leather hide (גירדא דאשפא), melilot (כליל מלכא), the rind of a nut tree (גירדא דאגוזא) and the calyx (petals below the flower) of a red date tree (מתחלא דדיקלא סומקא). Some say that pila is common mint. Rashi seems to say it is Teucrium polium commonly called poley germander. It’s a traditional Persian medicine used as an antiseptic, anti-inflammatory, anti-spasmodic, and a pain killer. Labdanum is a soft resin from the Cistus or rockrose which is used to cover up odors. Melilot is a sweet scented clover from the pea family.

The surgery is conducted in a room which does not allow outside breezes, preferably one with marble walls. Three hundred cups of the medicine are poured on the patient’s head in order to soften the skull. After that the skull is cut open to expose the brain. The four legs of the parasite are lifted up and placed on four myrtle leaves. It is then grasped with a pair of tweezers and burned, so as to prevent reinfection.

I watched a video of brain surgery. They did nothing to soften the skull. The incision was made with a sharp scalpel and the bone was cut with a device that was a combination of a drill and and a saw. Medical imaging was a major tool for diagnosis and identified the place of the tumor. The original patient complaint was frequent falling.  

A friend of my mother in her seventies died of an undiagnosed brain tumor. She always had a sleepy expression on her face which made me uneasy. Another sign may have been congenital clubfeet. She was a pure soul living in a not so pure area which may have been a subtle source of aggravation. She also had an unusually pleasant personality. A speculation is that cheerful people may be prone to this disorder. All of these, though, are varying degrees of speculation.

The Torah does not come to teach us science. While there is something to be gained from studying the remedies found in the religious texts, this is not their fundamental purpose. Their fundamental purpose is to teach a person to know G-d and to go in His good ways. It would seem that one of the paths of Hashem is the path of good physical health and it really is a transgression to grossly neglect one’s health.

לע"נ  הסבתאטויבע בת יואל לייב ז"ל נלב"ע כה שבט תשכגו

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Blogger English     http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/gemara-ketuvos-77-talmudic-brain-surgery.html

Blogger Hebrew    http://dyschreiber.blogspot.com/2017/02/211.html

YouTube                  https://youtu.be/20pJI-iyMz8