Wednesday, February 8, 2017

פרקי משה פרק ב # 212 - ארבע הליחות

"ארבע הליחות" היא תיאוריה עתיקה על ריפוי הגוף. האזכור המוקדם ביותר על כך הוא בספר רזיאל המיוחס לאדם הראשון.  יש על ענין זה  דיון קצר ב"רעיא מהימנא" בזוהר הקדוש. ספרים חשובים מאוחרים יותר המדברים על זה, הם הכוזרי (ראשון), ושערי קדושה (מראשוני האחרונים).
ד' ליחות.jpg
הארבע הליחות מוזכרים גם אצל חכמי אומות העולם כגון בספרי איורוודה העתיקים של הודו.ותאוריה זו התקבלה על ידי רופאים יווניים, רומים ואיסלמיים, והפכה לדעה הרווחת של הגוף האנושי בין הרופאים אירופיים עד כניסתו של מחקר רפואי מודרני לפני 200 שנה.
כמו הרופאים של זמנו, ארבע הליחות היו בשימוש על ידי הרמב"ם וזה הנושא בפרק השני של פרקי משה. הרמב"ם לא היה ביישן למתוח ביקורת כשזה היה מתאים לכן גם כתב ביקורת על הספרים של גלינוס שהיו ספרי הרפואה העקרים דאז. לא ברור מה עמדתו תהיה היום. מסתבר שהרמב"ם יאהב את הגישה אשר התנהגות ובריאות מחוברים יחד.
לשיטת הרמב"ם, ארבע ליחות הם: מרה אדומה (דם), מרה לבנה (ריר), מרה צהובה (מרה), מרה שחורה. יש לתוויות אלה השלכות רחבות יותר. מרה שחורה תחול על מערכת העיכול. מרה צהובה היא הלימפה אשר משפיע על מערכת החיסון. ליחה חל על מערכת הנשימה ועל המוח. דברים כמו השלד, השרירים, העצבים, ניתן להשתלב בדגם זה. חלקים אחרים של הגוף יהיה קשה ואולי נראה מאולץ.
הרמב"ם מסביר כי הפרשות אחרות השאובים מן הארבע ליחות שהם בריאים או לא. בנוסף עודף או חסר של חומר בריא יכולה להיות השפעה שלילית על הגוף או התנהגות. מרה שחורה למשל, המקושר לעיכול, אם יותר מדי או לא בריא יכול לגרום טחורים, סרטן, צרעת, קילוף של העור, עיבוי של הטחול, וטרוף.
רכיבים אלו אפשר להיות או חם או קר, או יבש או רטוב. הרופא הפרסי הגדול מימי הראשונים אבן סינא התמקד בארבעת המאפיינים הללו. החם היה קשור לדלקות קודחות, מרץ לקוי, צמא, ומזון בעלי טעם מר. הקר היה קשור לשיגרון, יכולת עיכול לקויה, חוסר רצון עבור נוזלים, ומפרקים רפויים. הרטוב היה קשור לעייפות ונימנום, עיכול קשה, פולט ליחה, ושלשול. יבש היה קשור באדישות, נדודי שינה, ועור מחוספס. שינויים בתזונה וצמחי מרפא שונים נקבעו לרפא מחלות הקשורות חוסר איזון וליחות רעות.
היו ארבעה טיפוסי אישיות תואמים את ארבע הליחות ואלו תואמים לארבעת היסודות. דם היה קשור עם אישיות בוטח או עליז ויסודו רוח. מרה צהובה או לימפה הייתה קשור לאדם מהיר חימה, זה כעסן ומשתרר ואת יסודו אש. מרה שחורה הייתה קשורה עם אישיות מלנכולי או מדוכא ויסודו של עפר. מרה לבנה היה קשור אדיש או רגוע וחסר רגש, ויסודו מים.
ארבעת היסודות גם תואמים את ארבע האותיות של הוי"ה. האש מתאימה יו"ד, הרוח מתאימה ה"ה, מים מתאימים ו"ו, והארץ תואמת את ה"ה 'האחרונה. זה מרמז כי בריאותנו היא בידי הקב"ה והגשר הוא מדות טובות וחיים בתיאום עם הטבע.


לע"נ  הסבתא טויבע בת יואל לייב ז"ל נלב"ע כה שבט תשכגו
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com





No comments:

Post a Comment