שמונה ימי חנוכה מתחילים בכ"ה בכסליו. להזכיר נס נצחון היהודים על היוונים במלחמה. בסיפור זה היהודים היו חרדים לדבר השם ויצאו למלחמת דת. יוונים כאן פירושו אנשים שקבלו את רעיונות יווניים. למעשה, היוונים עצמם לא היו במיוחד מעורבים למידי. היריבים היו ממשיכי דרכם של אלכסנדר מוקדון ויהודים המתייוונים שהיו בעלי בריתו. אלכסנדר היה פחות או יותר ביזנטי, שהיו חובבים גדולים של תרבות היוונית. כשמת, אחד הגנרלים שלו, אנטיוכוס, השתלט על חלק מערב אסיה של האימפריה שלו.
המלחמה הייתה בעצם מאבק של רעיונות. היהודים הדתיים אמרו שהאדם צריך להישלט על ידי נשמה. המתייוונים אמרו השכל היה עליון ופחות או יותר הכחישו את קיומה של הנשמה. אנטיוכוס הנהיג את היוונים. היהודים הונהגו על ידי מתיתיהו הכהן הגדול וחמשת בניו. בנו הראשון שנולד לו היה יהודה המכבי, שהיה האלוף. מכבים - פטיש הרעיון של קבוצה זו הייתה להכות את האויב עד שייכנע. זה היה למעשה קרב נדנדה שהסתיים במפתה מסוכן, יהודית, פיתתה וערפה את ראשו של גנרל האויב. היא נתנה לו גבינה כדי לעורר צמא, אז נתנו לו יין כדי לגרום לו לישון. כשהוא נרדם היא קיצצה את ראשו והביאה אותו לירושלים. היוונים נבהלו וברחו. מסיבה זו נהוג לאכול מוצרי חלב בחנוכה.
אחרי המלחמה הכהנים רצו לקיים מצוות הדלקת המנורה בבית המקדש. הם מצאו רק אספקה ליום אחד של שמן זית טהור. למרבה הצער כל היהודים היו טמאים משום שכחיילים באו במגע עם גופות מתים. להסרת טומאת המת נזקקים למצוות פרה אדומה ונדרש שבעה ימים. אחרי זה יכולים לעשות שמן למנורה עם כל ההידורים. עם פך בן יום אחד של שמן זית טהור, הם הדליקו את המנורה בהיכל.
יש מחלוקת על מעשה הדלקה. יש שאומרים שהדליקו הפך השלם והיה נס שהאור דלק שמונה ימים. אחרים אומרים שהם חילקו את הצנצנת לשמיניות ודלק חלק אחד בכל יום. באורח פלא הכמות הקטנה דלקה כל היום וזה קרה כל יום עד שהיה להם שמן תקין. זה היה מדהים. המכבים ניצחו ניצחון צבאי גדול. בנוסף הקב"ה לא רק שהכריז כי הוא קיים, אך גם היהודים הדתיים צדקו. זה היה גם ניצחון צבאי ומוסרי כלפי הדת. הסיפור נרשם נרחב בספרים כגון התלמוד, יוספוס.
כדי להציג לראווה הניצחון הגדול הזה הוכרז שזהו מצווה להדליק בכל שנה נר להכריז נס גדול היה שם. בגמרא (שבת כא.) מסביר: ת"ר נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו. אמר רבא צריך נר אחרת להשתמש לאורה, עכ"ל. רש"י: נר אחרת - לעשות היכר לדבר. יש מפרשים נר אחרת בכדי שלא לעשות שימוש רגיל נגד אור נרות חנוכה. ומותר רק להסתכל בהם בלבד.
הידורים נוספים הכתובים בקיצור שלחן ערוך. [ל]מדליקן אצל הפתח. ומצוה שיניחם בטפח הסמוך לפתח משמאל, שתהא מזוזה מימין, ונר חנוכה משמאל, ונמצא שהוא מסבב במצות. . . מצוה להניחם למעלה משלשה טפחים מן הקרקע, ולמטה מעשרה טפחים. ואם הניחם למעלה מעשרה, יצא. אבל אם הניחם למעלה מעשרים אמה, לא יצא, משום דלמעלה מעשרים אמה לא שלטא עינא. ומי שהוא דר בעליה, יכול להניחם בחלון, אע"פ שהוא גבוה מעשרה טפחים. אבל אם החלון למעלה מעשרים אמה מקרקע רשות הרבים, דלא שלטא בהו עינא מההולכים ברשות הרבים, אזי טוב יותר להניחם אצל הפתח, (קלט ז ח). גם ומי שידו משגת, יקנה מנורה של כסף להדור מצוה. . .
במקומות כמו מאה שערים הרבה מדליקים נרות בחנוכיה ליד הדלת, וחלקם מצליח לקיים אפילו פרטים של הפרטים. ויש שמניח אותו במקום מכובד בבית, ולעתים קרובות בתוך תיבת זכוכית מקושטת. יש רבים עם חנוכיות יפות לפעמים מכסף טהור. לילדים משהוא מאוד פשוט מנורה עשוייה מדף בדיל מקופל.
נראה יש כמו חקירה רוחנית מתרחשת בחרדים, עם השאלה, "איפה אתם מדליקים החנוכייה שלך? "שאלה תכופה. למדקדקים בהלכה המקום המועדף הוא ליד הדלת לדירתו. יש קושיא האם הלובי בבניין דירות רשות הרבים או רשות היחיד. אבל לאלה שאוהבים את היופי של המנורה בוחרים הדירה.
כוחו של נס החנוכה נותר חזק, ונצחון המכבים נמשך. לפני זמן לא רב חב"ד הכריזה נצחון על הקומוניסטים כאשר הראו בדבר התורה השבועית שלהם שורה של מכוניות עטורות מנורת חנה בצל של הקרמלין. היום ההבדל הוא שאין לנו אויבים אנו יכולים לשמוח כמו שהיה לנו לפני אלפיים שנה. רבים מאוד שאינם יהודים אוהבים את החג, ובמיוחד את מסריה. מה חזק היום הוא ההוקרה היסודית של הנס. בגלל זה אנחנו רוצים לראות את האורות עצמם, קרוב, בצורה מפוארת. בשביל זה יש ליהודים רבים חנוכייה גדולה ויפה במקום בולט בחלון הסלון כדי לפרסם את הנס בגאווה.
לע"נ הסבא אהרן בן יוסף ז"ל נלב"ע כז טבת תשכ"ו
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
Blogger Hebrew http://dyschreiber.blogspot.com/2016/12/208.html
No comments:
Post a Comment