כי תשא \ תה' קכה # 163: ביטחון בה'

כי תשא \ תה' קכה:   ביטחון בה'

א. שיר המעלות הבטחים בה' כהר ציון לא ימוט לעולם ישב ב. ירושלם הרים סביב לה וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם ג.  כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם ד. היטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם ה. והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פעלי האון שלום על ישראל

ענייו תה' קכה ביטחון בה'. זה תלוי מי מאמין בה'. ביטחון בה' הוא לדעת בבירור שיש שכר ועונש מעין אצל בשר ודם. לכן אומדן משוער, הדרך של אמונה, לא השתמש.

רעיון זה בא לידי ביטוי בפסוק השלישי דהיינו השלטון של רשעות לא ישלוט על הצדיקים למען הצדיקים לא יתחילו לעשות דברים רעים. יש לשאול אפשר לעשות דברים ולהשאר צדיק.  התשובה כי אם הסביבה היא כל כך מושחתת אז דברים מושחתים יהיו מקובלים. זו בא לידי ביטוי בסיפור הבא.

ממשלת אנגליה שלטה בארץ הקודש בזמן שהרבה יהודים עשו עליה. הם היו בעצם טובים. בניסיון לשמור על שלום עם הערבים, הם אסרו על היהודים לעלות לארץ ישראל. יום אחד, הבריטים תפסו שתי משפחות יהודיות מסוריה שניסו להיכנס לישראל באופן בלתי חוקי. אם הם יוחזרו הסורים יהרגו אותם בבירור כבוגדים. זה הטריד את הנציב העליון הבריטי מאוד, ולכן הוא ביקש לדבר עם חכם גדול מן היהודים, הרב הקדוש של ירושלים רבי יוסף צבי דושינסקי. הוא הסביר, "כפי שאתם יודעים יש חוק האוסר הגירה יהודית לארץ. האם יש לי להתיר לזולת לעבור על החוק הזה? איך אתם מתמודדים עם עבריין של הלכה יהודית? " 

הרב הקדים עם דברי תה' קכה, "כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם". הוא המשיך, "מה גורם לצדיקים שישלחו ידיהם בעולה כי ברור שהכוונה לעבירה? הלא זה חוקים שחוקקו רשעים שאי אפשר לצדיק לקיים." הוא סיים, "אנחנו מתפללים לביטול החוק שאסור עליה יהודית כדי שיותר יהודים לא יעצרו בגלל עברות על החוק." התשובה מצא חן בעיני הנציב והוא התיר לשתי המשפחות להישאר בארץ.

לפני כמה מאות שנים הגמרא (ב"ק קיג.) התמודדה עם אותו עניין. " להבריח בו את המכס מי שרי והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא א"ר חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי ר' ינאי אמרי במוכס העומד מאליו", עב"ל. המסקנה, אין חיוב בכלל לקיים חוק שנותן התיר לגנב לגנוב. כמו כן דברי רבי נחמן מברסלב (ספר המידות: אמת ד), "שרי להו לצדיקיא לסגואי ברמאותא עם רמאי".

הנה הבעיה. אם נמצא ביותר הרבה זמן ורמאים בלי ספק מצליחים אז כנראה כדאי לשקר, לכחש, ולגנות כאשר ירצה. ואשר לא עושה ככה הוא פתי. בקשר לאיסור בתורה להתנהג ככה, זה חמוד, אבל בעולם כמו שהוא, כל אחד יעשה מה שצריך לעשות.

המזמור בא להגיד דבר כזה לא יהיה. אלא, מי שיש ביטחון בה' יהיה כמו הר ציון. כמו הר הבית והתורה הוא מייצג את הלא ניתן לשינוי, כמו כן הצדיקים לא ישתנו. כמו הרים המקיפים את הר ציון להגן עליה, הקב"ה יקיף את ישרי הלב כדי להגן עליהם. כמה זמן כבר הרשעים יצליחו? לאחר השכל החיים שלהם יעוותו כמו מעשיהם. ובאשר למי שבטחו בתורה, אשר נקראים על ידי המזמור ישראל, הם יראו שלום.

לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז בניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם בדואר אלקטרוני וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il  

Blogger English   http://dyschreiber.blogspot.com/2016/02/ki-thisa-psalm-125.html

Blogger Hebrew   http://dyschreiber.blogspot.com/2016/02/163.html

YouTube   https://youtu.be/iznsVMCG85E

Ki Thisa \ Psalm 125 - Trust in G-d

Ki Thisa \ Psalm 125

Trust in G-d

1. A song of ascents. Those who trust in the Lord are like Mount Zion, which will not falter but will abide forever.

א. שיר המעלות הבטחים בה' כהר ציון לא ימוט לעולם ישב

2. Jerusalem has mountains around it, and the Lord is around His people from now and to eternity.

ב. ירושלם הרים סביב לה וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם

3. For the rod of wickedness will not rest on the lot of the righteous, in order that the righteous do not stretch out their hands into wrongdoing.

ג.  כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם

4. Be good, O Lord, to the good and to the upright in their hearts.

ד. היטיבה יהוה לטובים ולישרים בלבותם

5. And those who turn their crooked ways-may the Lord lead them away with the workers of iniquity, [and may there be] peace on Israel.

ה. והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פעלי האון שלום על ישראל

The subject of Psalm 125 is trust in G-d (ביטחון בה'). This is different than faith in G-d. With trust in G-d the concept of reward and punishment for keeping the Torah has been seen enough through the eye of flesh and blood. Extrapolation, which is the medium for faith, therefore is not used.

This idea is expressed in the third verse namely that the dominion of evil will not rule over the righteous so that the righteous will not start doing bad things. One can ask how could a person do bad things and still be considered a tsadik. The answer is that if the environment is sufficiently corrupt than corrupt things become acceptable. This is illustrated by the following story.

England ruled the Holy Land at the time that large numbers of Jews were moving there. They were basically benevolent and in an attempt to keep peace with the Arabs they forbid Jews to immigrate to the land of Israel. One day the British caught two Jewish families from Syria trying to enter Israel illegally. If they were sent back the Syrians would certainly execute them as traitors. This bothered the British High Commissioner very much, therefore he requested an audience with a great sage from among the Jews, the saintly rabbi of Jerusalem Yosef Tsvi Dushinsky. He explained, “As you know there is a law forbidding Jewish immigration into the land. Should I permit someone to transgress this law? How would you deal with transgressor of Jewish law?”

The rabbi started by quoting our psalm, “The rod of wickedness will not rest on the lot of the righteous, in order that the righteous do not stretch out their hands into wrongdoing.” He continued, “What causes the righteous to stretch out their hands into iniquity, which obviously implies transgressing the law? Isn’t it the rod of wickedness, in other words, the laws fabricated by the wicked which are untenable to the righteous. He concluded, “We pray that the law against Jewish immigration will be repealed so that more Jews will not be arrested for breaking the law”. The commissioner was moved and accepted the two families into the country.

Hundreds of years earlier the Talmud (Buba Kama 113a) dealt with the same issue. “Is it not a definite transgression to evade the customs tax? Didn’t Shmuel state that the law of the kingdom is law? Rabbi Hanina ben Kahana said that Samuel stated that a customs-collector who is bound by no limit [is surely not acting lawfully]. At the School of Rabbi Jannai it was stated that we were dealing here with a customs collector who acted on his own authority.” In other words no obligation exists to respect a law giving a thief a license to steal. Similarly Rabbi Nachman of Breslav states, “It is acceptable for a tsadik to be very deceitful with a crook”.

This is the problem. If it is common for a very long time and the crooks by any reckoning do well, then it really seems as if it’s proper to lie, cheat, and steal when it suits you and the people who don’t do it are fools. As for the Torah prohibitions against such behavior, it’s a cute heartwarming idea, but in the real world you do what you have to do.

The psalm comes to tell us that such a thing will not happen. Rather people who have trust in G-d will be like Mount Zion. Just like the Temple Mount and the Torah it represents do not change the righteous will not change. Just like mountains surround Mount Zion to defend it, the Holy One Blessed be He will surround the straight of heart to defend them. For a while the malevolent will do well. After that their brains and lives will become as twisted as their actions. As for those who trusted in the Torah, who are called by the psalm Israel, and they will see peace.

  

לע"נ הסבתא טויבע בת יואל לייב ז"ל נלב"ע כה בשבט תשכ"ג

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English   http://dyschreiber.blogspot.com/2016/02/ki-thisa-psalm-125.html

Blogger Hebrew   http://dyschreiber.blogspot.com/2016/02/163.html

YouTube   https://youtu.be/iznsVMCG85E

תצוה \ תה' קל # 162: מחכה ליום החדש

 תצוה \ תה' קל:   מחכה ליום החדש

א. שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' ב. אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני ג. אם עונות תשמר קה אדני מי יעמד ד. כי עמך הסליחה למען תורא ה. קויתי ה' קותה נפשי ולדברו הוחלתי ו. נפשי לאדני משמרים לבקר שמרים לבקר ז. יחל ישראל אל ה. כי עם ה. החסד והרבה עמו פדות ח. והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו.

הרב שמשון רפאל הירש מתאר את תהילים מזמור ק"ל, "הדרכים שבהן הרוח היהודית יכול לקום אפילו מעומק של הסבל העמוק ביותר של הכל, אסון בשילוב עם עול האשמה". ספורנו מעיר על קריאת "ממעמקים" - של גלות. נראה כי המזמור הוא תפילתו של מי שהסיר בכוונה את הדת מחייו. כתוצאת מכל קרהו צרות גדולות, האיש פונה כעת כלפי שמים לעזרה ורוצה לחזור אל האמונה. זה יכול להיות גלות פיזית מארץ הקודש וכן ניכור אישי גדול.

השיר שואל את הקב"ה רטורית, אם אתה מחזיק בחטאים מי יכול לעמוד? זה בא כהקדמה לרעיון כי המעתיר מחפש יום חדש. החוטא משתמש בעובדה שכולם עברות מעת לעת כדי להתמודד עם כישלונותיו ולאפשר לו למלא את הרצון שלו להשתנות.

כמה רעיונות בפסוק, "כי עמך הסליחה למען תורא". הראשון, שבתחילה צריך להתעסק עם ה' ולא עם אחר כדאי לקבל מחילה. זה כמו הימים נוראים אשר בראש השנה מכריזים שהקב"ה הבורא והמלך. אחרי זה ביום הכיפור יש לבקש סליחה. הרעיון הבא שמחילה מביאה יראת ה'. הספורנו מבין את זה דרך שני פסוקים: "הכרתי גוים . . . אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר", (צפניה ג ו ז) ו "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ויראו העם את ה'", (שמות יד לא). זה בחינת יראת הרוממות. יסוד היראה לא בגלל איזה עונש אלא גדלותו ורוממותו. העניין שראיית חכמה וצדקות גדולה מביאה פחד. הדרך להכרת המידות 

הנעלות האלו יכול להיות רחמים ומחילה.

הרבה פירושים מבינים, "נפשי ולדברו הוחלתי", כמו להתגעגע לגאולה מובטחת. אבל אפשר גם להבין אותו כמו חידושים וחיזוק מן השמים. והם יתנו היכולות לפתור או להסתדר עם יסורים קשים. המזמור ממשיך, "נפשי לאדני משמרים לבקר שמרים לבקר". פ' רש"י: הריני מן המצפים לגאולה . . . מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ. פ' ספורנו: ועם זה ראוי שתושיעני ותנקם מרודפי כי אמנם קויתי ה' צפיתי לישועה, עכ"ל. מזה יש ג' חלקים של תשובה: לקוות להיות נסלח, געגוע לידע של הדת, ותשוקה לעולם כפוף לעקרונות התורה.

המזמור מסיים, "והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו". פ' מלבי"ם: "ועי"ז תסור חשכת הלילה גם בטרם בקר ויגאלם לפני עלות השחר, עכ"ל. חושך ולילה משולים לעמי הארצות וחטא. בוקר משל לתקופה חדשה של חכמה וצדקות. פ' ספורנו: מכל עונותיו - שעשה מכח הגלות וזה שלא יוסיף עוד להכשל בם בצאתו מתוכם, עכ"ל. ההסבר שהכי ברור של, "והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו", הוא שהקב"ה יעזור ישראל לעשות תשובה. זה כמו אגדה בגמ' שבת קד. על אות קו"ף שמצא בסיפור אותיות אלפבית:

קו"ף קדוש רי"ש רשע מאי טעמא מהדר אפיה דקו"ף מרי"ש אמר הקב"ה אין אני יכול להסתכל ברשע ומאי טעמא מהדרה תגיה דקו"ף לגבי רי"ש אמר הקב"ה אם חוזר בו אני קושר לו כתר כמותי ומ"ט כרעיה דקו"ף תלויה דאי הדר ביה ליעייל וליעול בהך מסייע ליה לריש לקיש דאמר ר"ל מ"ד אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן בא ליטמא פותחין לו בא ליטהר מסייעים אותו.

לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז בניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם בדואר אלקטרוני וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il 

Blogger English   http://dyschreiber.blogspot.com/2016/02/tetsaveh-psalm-130.html

Blogger Hebrew   http://dyschreiber.blogspot.com/2016/02/162.html

YouTube   https://youtu.be/XanoraddIRU

Tetsaveh \ Psalm 130 - Waiting for the New Day

Tetsaveh \ Psalm 130

Waiting for the New Day

1. A song of ascents. From the depths I have called You, O Lord.

א. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה':

2. O Lord, hearken to my voice; may Your ears be attentive to the voice of my supplications.

ב. אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי:

3. O God, if You keep [a record of] iniquities, O Lord, who will stand?

ג. אִם עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר קָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד:

4. For forgiveness is with You, in order that You be feared.

ד. כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא:

5. I hoped, O Lord; yea, my soul hoped, and I wait for His word.

ה. קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי:

6. My soul is to the Lord among those who await the morning, those who await the morning.

ו. נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר:

7. Israel, hope to the Lord, for kindness is with the Lord and much redemption is with Him.

ז. יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת:

8. And He will redeem Israel from all their iniquities.

ח. וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו:

Samson Raphael Hirsch describes Psalm 130 as a study, “of the ways in which the Jewish spirit can rise up even from the depth of that deepest misery of all, misfortune coupled with the burden of guilt”. The Sforno comments on calling out, “from the depths”, as the depths of the exile. It would seem that the psalm is the prayer of one who has intentionally driven religion out of his life through his own violations. As a result of intense troubles, the person now is looking towards heaven for help and wishes to return to the faith. It could be physical exile from the Holy Land as well as great personal alienation.

The song asks G-d rhetorically, if you held onto sins who could endure. This is building up to the idea that the petitioner is looking for a new day. The sinner uses the fact that everybody commits sins from time to time in order to face up to his own shortcomings and allow him to fulfill his desire to change.

A number of high ideas are contained in the verse, “For with You is the pardon in order that You should be feared”. The first is that one must initially come to grips with Hashem, not something else, in order to receive forgiveness. This is similar to the idea of the high holidays where on Rosh Hashana one recognizes Hashem as the creator and king. After that on Yom Kippur one can approach him for forgiveness. The next idea is that of forgiveness as a vehicle for fear of Hashem. The Sforno sees this explained by the verses, “I have cut off nations . . . I said in deed they will fear me and accept rebuke”, (Tsefaniah 3:6-7), and, “Israel saw the great hand that Hashem did in Egypt and the people feared Hashem”, (Exodus 14:31). This is an aspect of higher fear where the fear is not based on an expected punishment rather the fear is based on greatness and majesty. The idea is that seeing great wisdom and righteousness in another can be intimidating. The vehicle for recognition of these high qualities can be mercy and forgiveness.

Many of the commentaries understand yearning for the word of Hashem as yearning for the fulfillment of the promised redemption. However, it can also mean general insight and inspiration from heaven, which will give the person the means to solve or cope with difficult problems. The psalm continues, “My soul waits for my lord more so than a watchman waits for the morning, a watchman waits for the morning”. Rashi comments that this is yearning for the redemption which is repeated after every conclusion. The Sforno says that one is fitting to be saved and to have vengeance exacted from those persecuting him, because he hoped to Hashem and yearned for the redemption. The components of repentance here are hoping to be forgiven, yearning for knowledge of religion, and desiring a world governed by Torah principles.

The psalm concludes that Hashem will redeem Israel from all of its iniquities. The Malbim comments, “This will be through removing the darkness of night, in anticipation of the morning, and redeeming them at dawn”. Darkness and night are expressions of ignorance and sin. Morning is an expression of a new era of wisdom and righteousness. The Sforno comments, “All of the iniquities are from the power of the exile, but they will not continue to cause them to stumble when He will go out in their midst”.  The clearest understanding, “Hashem will redeem Israel from its iniquities”, is that He will help Israel to repent. This is like the story in the Talmud (Shabbos 104a) about the Hebrew letter kuf, which is part of anecdote about the letters of the Hebrew alphabet:

Kuf [stands for] Kadosh [holy]; Resh [for] Rasha [wicked]: why is the face of the Kuf averted from, the Resh? The Holy One, blessed be He, said “I cannot stand to look at the wicked”. Why is the crown of the Kuf turned towards the Resh? The Holy One, blessed be He, says “If he repents, I will bind a crown on him like Mine”. Why is the foot of the Kuf separate?  [To show] that if he repents, he can enter and be brought in [to God's favour] through this [opening]. This supports Resh Lakish, for Resh Lakish said: What is meant by, “Surely he scorns the scorners, but he gives grace to the lowly”, (Proverbs 3:34)? If one comes to defile himself, he is given an opening, if one comes to cleanse himself, he is helped.

לע"נ הסבתא טויבע בת יואל לייב ז"ל נלב"ע כה בשבט תשכ"ג

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English   http://dyschreiber.blogspot.com/2016/02/tetsaveh-psalm-130.html

Blogger Hebrew    http://dyschreiber.blogspot.com/2016/02/162.html

YouTube   https://youtu.be/XanoraddIRU

תרומה \ תה' קכח # 161: ברכות מיראת שמים

א. שיר המעלות אשרי כל ירא ה' ההלך בדרכיו ב. יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך ג. אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך ד. הנה כי כן יברך גבר ירא ה' ה. יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך ו. וראה בנים לבניך שלום על ישראל

חייו

תהילים קכח הוא בעצם שבח לאותם יראי ה' ההולכים בדרכיו. פ' רש"י: "כל אלו תוכחות ומוסרים". מצודת דוד: "ההולך בדרכיו" – "לקיים את העשין; "ירא ה'" - מלעבור על לא תעשה. מאירי: "אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו" - ויראת ה' כוללת ההמנע מכל חטא ושוללת כל דבר מגונה. ספורנו: אשרי כל ירא ה' - בידיעת גדלו כעיון. הערות שמשון רפאל הירש: יראת ה' והתנהגות ראויה בדרכיו, די בהם כדי להבטיח אושר.

פ' הרמב"ם (ספר המצות, מצוות עשה הרביעית): היא הציווי שנצטווינו להאמין ביראתו יתעלה ובמוראו, ובל נהיה שאננים ובוטחים - אלא (נחכה) [ונחוש] לביאת עונשו ית' בכל-עת, עכ"ל. בקשר, "והלכת בדרכיו" (דברים כח, ט). הרמב"ם לומד יש מצווה להדמות בדרכיו של הקדוש ברוך הוא. בפרפרזת הספרי, הוא מסביר כשם ה' נקרא רחום, חנון, צדיקים, וחסיד; כך גם כל אחד  צריך להיות רחום, חנון, צדיק, והסיד. הרמב"ם מוסיף כי עלינו לאמץ לקנות הכינויים האציליים שבאמצעותם האלוקים מתואר.

דיון של רבי חיים ויטאל בשערי קדושה (חלק א שער ב) כיצד מדות טובות מסוגלות לגרום לאדם לקיים מצוות, נותן כמה תובנות על דרכי ה'. מובא שם שיש ד' יסודות בטבע: אש, רוח, מים, עפר.כנגד ד' יסודות של ד' מדות רעות  עיקריות: גאווה, לשון הרע,  נהנתנות, ועצבות. וכנגד הרעות ד' מדות טובות: ענווה, שתיקה, ותרנות, ושמחה. עניין הספר דרך לקנות הרעיוניים האלו בפנימיות ובחיצוניות. 

פ' מלבי"ם: חילק שלמות יראי ה' לשלשה, שלמות עצמו, שלמות ביתו, שלמות המדיני. על שלמות עצמו אמר "אשרי כל ירא ה'", אשוריו העקרים של ירא ה' הוא מה שהוא "ההולך בדרכיו", זה בעצמו מה שהוא הולך בדרכי ה' הוא עיקר אשרו הנפשי, ונגד הצלחתו הגופניית אמר, עכ"ל. אלה היו תואמים את שלוש הברכות במזמור. הראשונה היא פרנסה אשר מביאה שובע. השני הוא אישה וילדים הגונות. השלישי הוא שלום של הר ציון, ירושלים, וישראל.

פ' המאירי: -  והליכה בדרכיו כוללת רמז על כל שלימות ופרט בהם שאינו נבהל להון אבל אוכל "יגיע כפיו" בכשרון מעשים וייעד לו קבוץ ההצלחות. פ' ילקוט שמעוני: דרש מר זוטרא משמיה דרב חסדא - כל תלמיד חכם שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ורואה טרפה לעצמו, עליו הכתוב אומר: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. פ' ספורנו: ותסתפק בהכרחי.

. "אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך". פ' רש"י: בניה מרובין. פ' מאירי: נכבדת.  מצודת ציון: "בירכתי - עניינו כמו עבר וצד כירך הזה שהוא בצד האדם וכן "על ירך המזבח". מלבי"ם: שהגם שעומד בירכתי הבית יגביה ענפיו ודליותיו עד גג הבית וסוכך משם על הבית בכלל, כן היא צנועה שוכנת באהל בירכתי הבית ובכ"ז שומרת וסוככת על הבית, עכ"ל. הלשון כמו שיר השירים (ז ב), "מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן". רמז של תאווה ויופי. 

פ' מצודת דוד: "כגפן וגו'" - תהיה כגפן המגדל פירות העומד בירכתי הבית הקרוב אליו להשגיח בו לזבלו ולהשקותו בעתו שאז הפירות מרובות וטובות כן אשתך תלד לך בנים מרובים וטובים. "כשתילי זיתים" - העומדים ביפיים כל ימות השנה כן בניך לא יכהה לעולם מראית פניהם ויהיו סביב לשולחנך ולא יהיו מסובים על שולחן אחרים. פ' מאירי: ואחר הבטיחו במעלת הבנים ואמר שיהיו כשתילי זיתים ודמה אותם לזיתים . . . מפני שעלי הזית מתקיימים כל השנה קיץ וחורף. וכן הם יתעסקו כל ימי ילדותם בתורת ובחכמה. יתן כל שתיל מהם פרי ובעתו ועליהו לא יבול.

שתי השורות האחרונות של המזמור הוא ברכתו של דוד המלך אל אדם ירא שמים. זה שהקב"ה יברך אותו ציון, כלומר בית המקדש; הוא יזכה לראות את הטוב של ירושלים, נכדיו, ושלום בישראל. פ'  מלבי"ם: "ציון" - ובציון מקום הקדש ומשם יקבל הברכה. "וראה בטוב ירושלים" -  לראות בטוב ירושלים ובהצלחת הכלל, על זה יהיו מיוחדים "כל ימי חייך", שתיחד כל ימיך לטובת הכלל לראות טובם ואשרם. פ' מצודת דוד: "וראה" - ותהיה רואה בטובת ירושלים בעת בנינה. פ' ילקוט שמעוני: "יברכך ה' מציון" - כל פעולות ונחמות טובות מציון".

פ' מצודת דוד: "שלום על ישראל" - ר"ל תהי רואה בשלום ישראל כאשר ישבו על אדמתם. פ' ספורנו: "וראה בטוב ירושלים" - שתהיה מן המזומנים לה לימות המשית ."וראה בני' לבניך" - שיעמידו גם הם תלמידים  הרבה, ויראה כמו כן "שלום על ישראל" - שלא ירבו מחלוקות כמו שקרא לימים ראשונים.

לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז בניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם בדואר אלקטרוני וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il 

Blogger English   http://dyschreiber.blogspot.com/2016/02/teruma-psalm-128-blessings-from-fear-of.html

Blogger Hebrew   http://dyschreiber.blogspot.com/2016/02/161.html

YouTube   https://youtu.be/TSgqm1qge7w