תהילים
ל' שייך לחנוכה. בנוסח אשכנז נאמר בשחרית במקום שיר של יום כמו שיטת הגר"א.
בנוסח ספרד נאמר בערבית במקום תה' קכא. המקור הקדום ביותר למסורת הוא אחד המסכתות
הקטנות של התלמוד, מסכת
סופרים (פרק יח).המשנה הראשונה מביאה דיון בין חכמי התלמוד רבי יוחנן וריש לקיש על
עבודת הלויים בבית המקדש, שיבנה
בב”א, שבו אמרו תהילים לכל יום בשבוע וגם מזמור
מיוחד בראש החודש. המסקנה
שכל המזכיר פסוק בעונתו מעלה עליו כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן. הלכה ב: בחנוכה
ארוממך ה'.
תחילת תה' ל' "מזמור
שיר חנכת הבית לדוד". חֲנֻכַּת
לשון חג חֲנוּכָּה. חנוכה
מתייחס לחנוכת בית המקדש, כאשר הוא
היה מטוהר שוב על ידי המכבים. השאלה
עולה, כיצד זה יכול להיות כמזמור לחנוכת בית
המקדש, הרי בית המקדש לא נבנה בימיו של דוד המלך, אלא נבנה על ידי שלמה בנו. התשובות
לעתים קרובות כמו מדרש שוחר טוב שאומר
ואם חשב לעשו' מצוה ונאנס
ולא עשאה הקב"ה מעלה
עליו כאילו עשאה. תדע לך
שהרי דוד חשוב לבנות המקדש ואף על פי שלא בנאו נכתב על שמו שנ' מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. מכאן שכל מי שמצטער על הדבר נקרא על שמו שכן מצינו במשה על שמצטער
בתורה בתורה ה' וישכם מ' יום ומ' לילה נקר' על שמו שנ' זכרו
תורת משה עבדי וכן דוד שמצטער עלין תחילה (פ' על הבית) נקרא בשמו שנ' מזמור
שיר חנכת הבית לדוד
עוד קשה
שהלשון של המזמור לא מה שבדרך כלל צפוי בשיר של חנוכת הבית. זהו בעצם שיר הודיה אישית להצלה ממצב נורא. דוד מדבר על: אויבים, ריפוי שרומז למחלה, ירידה
לשחת, ושהייה בגיהינום. מכל זה הקב"ה הציל
אותו. רומז לעונש על חטא, הוא אומר שכעסו של הקב"ה הוא
רגע, אבל טובתו היא לכל חיים. הוא מודה שכאשר הקב"ה הסתיר
את פניו ממנו, הוא נבהל
וקרא לה' והתחנן לו. המזמור מסכם כי אבלו התהפך לריקודים ולבוש שק לשמחה. לכן הוא ישיר שירים אציליים ויתן תודות שלא ידום לעולם לה' .
תפילתו
של שלמה המלך, כשהוא
חנך את בית המקדש, היא יותר
קונבנציונלית. הוא מבקש
שהבית יהיה היכל התפילה. שם ישראל
יתוודו על חטאיהם ויקראו לה' לעזרה
בעת צרה, ואנשים מכל העמים יבואו לתת כבוד לאלוקי
ישראל. בנוסף כל האנושות תלמד את שמו של הקב"ה ותירא ממנו.
אם
תהילים ל' נחשב
בעיקר כהמשך לתהילים נא, זה מתגלה
כאב טיפוס הראשון של התפילות שיהיו נאמרות בבית המקדש. הבסיס השכלי של בית המקדש של דוד הוא לא בדיוק כמו המשכן שנבנה על ידי
משה רבינו. אע"פ שתשובה, סליחה, ורחמים הם חלק מהיסוד של המשכן של משה, הם הרבה יותר גדולים בבית המקדש של דוד.
תה' נ"א אומר
שדוד חשש מפורענות משמים בעקבות החטא עם בת שבע, שלא תישאר בו עוד רוח הקדש והוא ימות בחרב. בתה' ל' הוא מודה על העונש והמחילה, וגם נותן
הודאה שהרע לא בא. בעיקר דה"מ אומר חטאתי, קבלתי
עונש, עשיתי תשובה, קבלתי מחילה. על כל
אלה רצוני לתת הודאת לה' בבית
מקדש.
שמחה של
תשובה מזכירה סוגיה בגמרא (ברכות לד:) בקשר לפתגם דר' אבהו,
"מקום
שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין". יש להגיד שבעל תשובה מקבל הבנות שצדיק שלא חטא לא מקבל. גם הבעל תשובה יודע טוב מאד רחמנות של ה'. פליגי ר' יוחנן כל
הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלקים
זולתך. יסוד המחלוקות איך לדרוש, "שלום שלום לרחוק ולקרוב", (ישעיה נז
יט). מהקטע עצמו לא נראה שלש להשווה, אלא יהיה לשניהם שלום. מאי עין
לא ראתה אמר רבי יהושע בן לוי זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית.
אלו הן
הנשואים בסיפור חנוכה. הספר
יוסיפון מתחיל את עניין חנוכה עם אנטיוכוס מלך סוריה. כמו מלכים אחרים של אסיה, הוא נתן
מתנה גדולה בגלל החסידות של ה' של
יהודים עשה עלו רושם. הוא תרם
שווה 20,000
שקלי כסף וגם כמות גדול של קמח, חיטה, ומלח בין טובות אחרות. אחרי זה
היה מחלוקות ומלחמה מי יהיה כהן גדול. כאשר
המועמד של אנטיוכוס לא הצליח, הא בא
למלך ואמר שהוא לא רוצה לשמר מצוות אלא להתייוון. כאשר עשה את זה הוא הסתתר המילה.
אחרי זה
אנטיוכוס לחץ את הדת היהודית באכזריות. הרבה
יהודים התחברו עמו חלק מפחד וחלק ברצון. עשו בית
המקדש מקום ע"ז
והקריבו בהמה טמאה. בסוף היה
ניצחון גדול ע"י המכבים. המכבים טהרו הבית וחדשו הנהגת התורה. אחרי הניצחון קרה נס גדול שפך אחד שמן שמספיק רק ליום אחד הדליק המנורה
ח' ימים עד שעשו שמן טהור.
זה היה
חנוכת הבית החדש. היהודים
טעו בעזיבת התורה הקדושה. סבלו
עונש ע"י אכזריות מחבר לשעבר. עשו תשובה ושבו לדת. קבלו נס
מן השמים שהוא סימן של מחילה.
לע"נ הסבא אהרן בן יוסף ז"ל נלב"ע כז בטבת תשכ"ו
העלון ניתן לקבל גם בדואר אלקטרוני וגם
באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il
Blogger Hebrew http://dyschreiber.blogspot.com/2015/12/151.html
YouTube https://youtu.be/Widt6z-nTFw
No comments:
Post a Comment