בסוף פרשת כי תבוא משה רבינו דבר לעם, "ולא נתן יהוה
לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה", (דברים כט ג). הדיבור
בערבות מואב בגבול לארץ הקודש. משה מזכיר להם את הנסים הקב"ה ביצע עבורם
ביציאת מצרים. הוא מספר הניצחונות גדולות על שני מלכי האמורי והתפיסה והתנחלות על
ארצם. הוא חוזר שהם לא אכלו לחם ויין ושבגדיהם לא יתבלו בעת שהותם במדבר. כל זה
"למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם", (דברים כט ה).
פירוש רש"י, "ולא נתן ה' לכם לב לדעת - להכיר את
חסדי הקב"ה ולידבק בו. "עד היום הזה" - שמעתי שאותו היום שנתן משה
ספר התורה לבני לוי כמ"ש בפ' וילך ויתנה אל הכהנים בני לוי באו כל ישראל לפני
משה ואמרו לו משה רבינו אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה וניתנה לנו ומה אתה משליט
את בני שבטך עליה ויאמרו לנו יום מחר לא לכם ניתנה, לנו ניתנה, ושמח משה על הדבר
ועל זאת אמר להם היום הזה נהיית לעם וגו' היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום
השפתי חכמים מפתחת רש"י אומר: שפירש לב - לדעת להכיר
חסדי המקום שכל המעלות והגדולות והכבוד שלכם הם מן המקום יהיה. פירושו מאחר שבאתם
אל המדרגה הזאת להכיר שכל הצלחו' שלך הן מן המקום ולא מידכם. ראוי שתשמרו את דברי
הברי' הזאת למען תצליחו בכל אשר תעשון. והל' האחרון שפירש 'לב לדעת' - להשיג חכמות רבו
יהיה. פירושו אחר שבאתם אל המדרגה הזאת להשיג חכמתו יתברך . . . ראוי הוא שתשמרו את דברי הברית הזאת שהן מצותיו
יתברך למען תשכילו ולא תכשלו בכל אשר תעשון. . . . איך יתוקן ההפסק של ויצא
סיחון וגומר בין ותבאו אל המקום הזה ובין ושמרתם וגומר כיון שהם
דבקים זה לזה. ונ"ל לפרש . . . אתם רואים עצמכם בגדולה וכבוד והכרתם חסדי ה'
מכה מלכים גדולים לסיחון ולעוג מלכי האמורי, . . . מאחר שהגעתם אל המדרגה הזאת
שתוכלו להשיג חכמתו יתברך שהוא התורה והמצות, ותוכלו גם כן להשיג שכל הצלחתכם הם
ע"י קיום התורה והמצות, עד שהכיתם את שני מלכי האמורי. לכן מעתה הוא מן הראוי
שתשמרו וגומר כדי שתצליחו בכל אשר תעשו ואם לאו לא תצליחו.
פרקי אבות (ה כד) מלמד, "בן ארבעים לבינה". כמו
כן, בהסבר השיח של משה, פרשנויות רבות מביאים את הגמרא (מסכת עבודה זרה ה:),
"אמר רבה ש"מ לא קאי איניש אדעתיה דרביה עד ארבעין שנין". לכן אומר הפרשן המודרני הרב יששכר פראנד,
"בשלות מסוימת מגיעה עם גיל".ספורנו מפרש, "אע''פ שהוא יתעלה
השתדל בתורותיו ומופתיו לתת לכם לב לדעת, כאמרו למען תספר וידעתם כי אני ה'. לא
הושג זה המכוון מרוב מריכם. . . . אמנם עתה אחר שראיתם רוב חסדיו עמכם במדבר למען
תדעו, והביאכם עתה אל ארץ סיחון ועוג שיש לכם אחוזת ארץ, שתוכלו לקיים בה המכוון
ראוי לכם שמכאן והלאה תתנו לב לדעת". נראה הרב עדין שטיינזלץ חושב "לב
לדעת", לא רק לשמע למסר של תורה אלא תוצאה מתהליך התפתחותי שמתחיל עם מחויבות
"לקליטת פיוטיות והעקרונות, וקיומת המצוות כל ימי חייו". בנוסף לב שיודע
הוא פנימיות של "נעשה ונשמע".
האבי עזרי מסביר: כי עד הנה לא היו מוכשרים לקבל בנקל דעת
וחכמה [אבל] הכל לפי המקום והזמן. . . .ודרך הנותן להזכיר את המקבל איך ומה שהיה
להמקבל בטרם בא אליו המתנה הזה ומי הוא הנותן. ומה אחד מבקש כטעם את הצדקת מה תתן
לו ותועלת המקבל. ועי"כ שומע המקבל לדברי הנותן בכל אשר יחפוץ ממנו והמפרשים
דברו בה הרבה ואמת הדבר שיש לדבר.
יכולות שאיש ראוי לגלוי הקדוש ברוך הוא בעקבות בגרות הקדמות
המידות. עם זאת הזמן, המקום והנסיבות של הגלוי נקבעים על ידי שמים. כאשר עיניו של
האדם נפתחו לחסדו של הקב"ה, זה עושה רושם ואדם זוכר את המצב שמסביב. בנוסף
הסביבה אלה הופכות לדברים מלא אהבה ומשיכה, שכן, זה מקום שבו ה' התגלה אליו. מה
פירוש: בתודעה הלאומית של העם היהודי אלוקים נמצא אי שם במילים אלה. זה כולל נצחון
במלחמה, על הפתח לארץ ישראל, הנסים במצרים, פרנסה, וחמשת חומשי התורה שבידינו
היום.
To view on YouTube click:
A discussion about how the
circumstances in which a person's eyes are opened to religion make an
impression. 5:36 אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ
לע"נ מאיר בן חיים ז"ל, אחו של האמה - כה בתשרי תשנ"ב
וגם
בדואר אלקטרוני http://dyschreiber.blogspot.co.il
ניתן באתר
No comments:
Post a Comment