פרשת השבוע, שופטים, כולל אחד מההטפות רבות נגד עבודה זרה.
זה דווקא מזכיר את השמש וירח, וכל זאת מצבא השמים. לשון הקודש עבודת זרה פשוטו
כמשמעו "שירות מוזר", עם זאת, בהקשר זה "שירות נכרי" מתאים יותר.
החומש אומרת בפרט "בקרבך", כלומר בארץ ישראל ובאופן סתום מסתיים באומרו,
"אשר לא - צויתי (דברים יז ג). החומש קוראת מעשה הזה "עבר על בריתו"
ו מכנה אותו "תועבה".
הרבינו בחיי פורש את הפסוק, "אע"פ שצויתי בקרבן התמיד,
לעשות שני כבשים האחד בבקר והאחד בערב, והם כנגד מדת יום ומדת לילה המשפיעים
אורה. וכח בשני המאורות, שהם השמש והירח, לא צויתי לעבוד לשמש ולירח, והכן
זה". כלומר, אין לבני ישראל לשרת אותם, למרות שהם עבדי מלך העולם.
עבודה כולל מעשיות של מסירות כדי לקבל עזרה ומתנות מן כוחות
שהם למעלה מן הטבע. דוגמה, אם מקטר קטורת לשמש והירח, בגלל זה הם יתנו מזג אוויר
טוב ויבולו שופע. אי נמי יש כוח, אלוה, או מלאך שמכוחה ושולט בשמש. מלאך זה נחשב
משרתו של ה' ועל ידי כבוד המשרת מכבדים את ריבונו של העולם. לבני ישראל הדרך המתאים
לכך הוא אסיפות דתיות עם דרושים, פיוטים, וניגונים.
התגשמות אחר לשירות רוחני הוא ענין מטרה ויעדים ותכלית. תכלית
זו היא המטרה הסופית של כל מאמציו של האדם. הנמצאים כסף ועונג הגוף. לדוגמה, כאשר
הכסף הוא עבודה זרה, כל מה שהאדם עושה, הוא עושה את זה בשביל כסף. השמש והירח מליצים
להיות בשלום עם הטבע.לעבודת השמש וירח פירוש שהתכלית של הכל שלום עם העולם הגשמי.
השורה התחתונה של ישראל "יגדיל תורה ויאדיר" (ישעיהו מב כא).
רמב"ן מרחיב את העניין הזה בדורש הפסוק, "בהנחל
עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל",
(דברים לב ח ). ואומר, "והעניין כי השם הנכבד ברא הכל,
ושם כוח התחתונים בעליונים, ונתן על כל עם ועם בארצותם לגוייהם כוכב ומזל".
לכן יש מלאך של כסף ומלאך של מלחמה, וכו' ולכל יש מלך ועם. בנוסף לכל עם יש אב
מייסד ואלופים לאומיים.
החומש ממשיך, "כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו",
(שם ט). פירוש הרמב"ן, "והנה השם הנכבד הוא אלוהי האלוהים ואדוני
האדונים לכל העולם, אבל ארץ ישראל אמצעות הישוב היא נחלת ה' מיוחדת לשמו, לא
נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המייחד שמו זרע אוהבי".
כתוצאה מכך בגמרא (עבודה זרה ח), "תניא רבי ישמעאל אומר ישראל שבחוצה לארץ
עובדי עבודת כוכבים בטהרה".
הסיבה לכך שעבודתו שהיהודי לבניית ארץ נכרייה, לחזק ערכים
זרים, ולהלל את האלופים נכריים. למרבה הצער זה גם מתחרה עם הגויים והתערבות
בענייניהם.
בחינת הברית הוא תפקיד לאומית. זה כולל להעיד שהאבות מיוחס לאדם הראשון, ואביו אדם הקב"ה.
כביכול עם ישראל חוליה בשרשרת זהב שמתחיל עם בריאת האדם ומגיע לגאולה. במצטרף
יהודי בתרבות זרה הוא מתנער משושלת היוחסין שלו לאבות ומזניח את הרעיון שהקב"ה
האב לכל בני אדם. בנוסף הוא נוטש את הייעוד גבוה שלו ולוקח תפקיד נמוך שלא שלו. כאשר
ישראל נמצאת בגלות יש להקל. אבל ליהודי לקבל את התרבות זרה בעת שהתגוררה בארץ
ישראל אין שום תירוץ.
To view on YouTube click:
Discussion of guarding the tradition of man's
lineage to Adam the first man and his creation by G-d until the redemption.
קום בכור עצל השיר ב 5:34
לע"נ מאיר בן חיים ז"ל, אחו של האמה - כה בתשרי תשנ"ב
No comments:
Post a Comment