תרומה: התפשטות האור

בפרשת תרומה משה בהר הסיני שבו הוא הורה על ידי הקב"ה איך לבנות את המשכן. זה חלק מסיפור ארוך שמתחיל בהכנות ליציאת מצרים, בציפייה לאחרונה של העשר המכות (שמות יא), כולל כל ספר ויקרא, ומסתיים בקידושת הלויים (במדבר ח). הפרק הבא בחומש נותן תאריך, החודש השני לאחר יציאת מצרים.

הצעד הראשון בבניית בית המקדש לבקש מהעם זהב וכסף. אחר כך דברים חשובים אחרים מתבקשים כמו צבעים יקרים וקטורת ריחני. סחורה באיכות גם נחוצה כמו עור, עץ שיטה, ושמן זית. 

המילה המשמשת בקשר עם הבקשה היא "תרומה" מתורגם לעתים קרובות כצדקה. יש למילה שימושים אחרים. מעשר לכוהנים נושא אותו השם. שורש עברית "רם" משמעות משגב, נשא, לרומם. הרעיון הוא שעל ידי התרומה של הדברים האלה לבניית המשכן חשיבותם גדלו אם הם יקרים או מצויים.

 

הדבר הראשון שתואר הוא הארון עץ מצופת זהב לבית לשני לוחות הברית. הפריט הבא הוא המכפרת המעוטר בחזה שעשוי מזהב טהור. על גבי זה יש שני כרובים מפוסלים גם מזהב טהור. את כנפי הכרובים פרושות מעל ושמור מה שלמטה. מעל הכנפיים הוא המקום המיועד לה' לדבר עם אחרים. ארון זה העקר בבית המקדש. הוא במקום נפרד בקדש קדשים ונפרדה על ידי מסך רקומה בכרובים, מהכלים הנותרים. הכלים האחרים במשכן הם המנורה, שולחן עם לחם עליו, ומזבח קטורת. יש קשה בגלל המזבח הקטורת הוא הדבר האחרון שהוזכר, ומתואר רק אחרי ההוראות להסמכתו של הכהן הגדול מקבלים.

  

המנורה מסמלת את החוכמה וחינוך. השולחן והלחם מסמלים פרנסה. ארון הברית ברמה הגבוהה ביותר הוא מערכת יחסים אישית עם הקב"ה. שני הלוחות של עשר הדברות הם העקרונות הגבוהים ביותר שלנו. הכרובים הם הגשר בין האדם לבין קב"ה לכן זה מעשה מרכבה. קטורת מסמל שם טוב, כביכול משהו שיש לו ריח טוב.

כתוב בגמרא "אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה" (ברכות ח). הספורנו מפרש את הרעיון הזה לחיפוש לדעת רצונו של המקום ומסביר שהשכינה שרתת על מי שהחיל הכוחות השכלי בלי פנאי לדעת את ההלכה, במיוחד בעניני מעשה מרכבה. הכלי יקר מתבונן בכרובים מביט כי הם מלאכים שנראים כמו תינוקות. בגלל זה, הוא אומר שאדם צריך לחפש ללמוד תורה מרב דומה למלאך ה', והוא נקי מן החטא וכילד בן שנה ומי שלא חטא נגד אלוקים או אדם. השני הפירושים גם מתמקד במדמות והסביבה ואומרים כי יש לחפם את האמת ללא קשר לרווח חומרי ובאווירה של שלום.

בפרטו החומרים שישמשו במשכן החומש מתחיל עם יקר ביותר אז נוטה לעבור למוצרים פחותים ערך. הרעיון הוא שההפצה של ידע של קב"ה מתחילה ביחידים חכמים וצדיקים ביותר אחרי כך מתפשט בצעדים עד לרחוקים מאוד. מסיבה זו הפרשנות מסבירה כי ה'  למד הלכה למשה ראשון ומשה למד אותו לאהרן ובניו. אחרי זה למד את זה כל בני ישראל. זהו בחינת המזבח הקטורת. זה אחרון של הכלים שיוזכרו, כי ממנו הרוח נושאה את המוניטין של ה' למקומות מאוד רחוקה.

זהו גם בחינת של חזון לאחרית הימים של ישעיהו (ישעיהו יא: ה-ט), "והיה צדק, אזור מתניו; והאמונה, אזור חלציו.  וגר זאב עם-כבש, ונמר עם-גדי ירבץ; ועגל וכפיר ומריא יחדו, ונער קטן נהג בם. ופרה ודב תרעינה, יחדו ירבצו ילדיהן; ואריה, כבקר יאכל-תבן. ושעשע יונק, על-חר פתן; ועל מאורת צפעוני, גמול ידו הדה. לא-ירעו ולא-ישחיתו, בכל-הר קדשי:  כי-מלאה הארץ, דעה את-יהוה, כמים, לים מכסים". 

לעילוי נשמת הדוד הגדול רבי אליהו בן יואל לייב ז"ל, ו ניסן תשמ"א                        לתרומות והנצחות: 08/9791824

לצפייה ב-YouTube לחץ   ://youtu.be/-EJCSLq6h1A