כי תשא: שלמות המצוה

בפרשת כי תשא הקב"ה נותן ההוראות האחרונות לבניית המשכן. כלול באלה הוא ייעודו של בצלאל בן אורי בן חור להיות פחות  או יותר האדריכל. מלמעלה בצלאל יהיה מלא בחכמה, תבונה ודעת. רש"י מפרש בשלושתם. חכמה: מה שאדם שומע דברים מאחרים ולמד. תבונה: מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד, כלומר לעשות היקשים שיכול להתייחס בהם. דעת: רוח קודש. כלומר לתופס את העקר של משהו והמקום הראוי לו בתכניתו של הקב"ה. זה קצת כמו הלשון של הספר יצירה, "והשב י(ו)צר על מכונו" (א:ד).

רעיון זה מובא בגמ' ברכות מ"א, "אמר רב יהודה אמר רב יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ כתיב הכא וימלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת וכתיב התם ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וכתיב בדעתו תהומות נבקעו (משלי ג: יט-כ)".

 הרמב"ן מביא המקור הזה והערות הענין "כי המשכן ירמוז באלו והוא יודע ומבין סודו". וגם הוא מסביר שבצלאל ידע גם "סוד המשכן וכל כליו למה צוו ואל מה ירמוזו", והיה מסוגל לבטא את הרעיונות האלה ביופי בבנייה שלהם.

 

האבן עזרא מוסיף ממד גופני לרעיונות אלה. הוא מציין כי העליון של המוח יש שלושה חלקים, וחל עליית נושא המבוסס על תפקידיהם. האונה העורפית בגב היא המתפקד לאצור מידע הבסיסי של אדם. האונה הקודקודית במרכז היא קצת יותר גדולה ושולטת על היכולת להסיק מסקנות. האונה הקדמית היא הכי הגדול ובתי היכולות החושיות ודמיונו של האדם. תפילין שמייצגות את הכתר מלמעלה ממוקמות פחות או יותר מעל ומול האונה הקדמית.

הכלי יקר מפרש שבצלאל כמו שהשם שלו ומצטט גמ' ברכות מ"ה שהוא היה בצלו של קב"ה כלומר "בצל קל" . שמו המלא מוזכר בחומש, בצלאל בן אורי בן חור, מרחיק לכת. המילה חור יש הגדרות שונות כולל לבן ושקע. יש להתייחס אותו ללבן של העין. כביכול זה קיבול לחזון. אורים פירושו "האור שלי". כביכול זה הראיה עצמה. בצלאל, ממש בצל האלוקים, מתייחס לתפיסת האלוקות. הערות ספורנו שבצלאל היה חלק חיוני של בית המקדש. זה היה בגלל שהוא היה מסוגל לבצע את עבודתו להעביר את מה שהיה המימוש והשלמות של המצוה.

לע"נ אמי מלכה בת חיים ז"ל, טז ניסן תשנ"ח                                                     לתרומות והנצחות: 08/9791824

Ki Thisa: Perfection of the Mitzvah

In parshas Ki Thisa G-d's final instructions for the construction of the Mishkan are given. Included in these is the designation of Betsalel the son of Uri the son of Hor (בצלאל בן אורי בן חור) to be more of less the architect. From above Betsalel will be permeated with wisdom, understanding, and knowledge. Rashi discusses the three terms. Wisdom (חכמה) is information a person learns from others. Understanding (תבונה) is to understand something in the heart based on that which has all ready been learned; in other words to make inferences that one can relate to. Knowledge he explains as divine inspiration (רוח הקודש). This seems to be grasping the essence of something and its appropriate place in G-d's plan.

This idea is discussed in Gemara mesechta Brachos 45a, " Rav Judah said in the name of Rav that Bezalel knew how to combine the letters by which the heavens and earth were created. It is written here, And He hath filled him with the spirit of God, in wisdom and in understanding, and in knowledge, and it is written elsewhere, The Lord by wisdom founded the earth; by understanding He established the heavens, and it is also written, By His knowledge the depths were pierced (Mishle 3:19,20)". The Ramban brings this source and comments that he knew and understood the basic principles and forces by which the world was created and how the Mishkan alluded to them. He continues to explain that Betsalel also knew the fundamental principles of the Mishkan and its furnishings, why they were commanded, and what they represented, and was able to express these ideas with beauty in their construction.

The Ibn Ezra adds a physical dimension to these ideas. He notes that the top of the brain has three sections and applies an ascension theme based on their functions. The occipital lobe in the back is the one that acts as a store for a man's basic information. The parietal lobe in the center is a bit larger and controls the ability to make inferences. The frontal lobe is by far the largest and houses a person's sensory and imaginative capacities. Tefilin which represents the crown from above is placed more or less above and in front of the frontal lobe.

The Clee Yakar comments that the name Betsalel (בצלאל) tells us something about him and cites Brachos 45a that he was in the shadow of G-d בצל קל. The full name mentioned in the Chumash, though, Betsalel the son of Uri the son of Hor (בצלאל בן אורי בן חור), goes further. The word חור has various definitions among the white and socket. To a certain extent if refers to the white of the eye. So to speak it is a receptacle for vision. אורי means "my light". So to speak it is sight itself. בצלאל, literally in the shadow of G-d, refers to perception of G-dliness. The Sforno comments that Betsalel was an essential part of the temple. This was because he was able to make his work convey what was the realization and perfection of a mitzvah.

>>>>>>> ##### ^^^^^^^^ ##### <<<<<<<

To view on YouTube click:           http://youtu.be/BIqQnOWOpe4

To download Audio click:         https://www.box.com/s/9qjyqyx1rwx9ri3vjhc0

תצוה: משיח ה'

בפרשת תצוה הקב"ה נותן הדרכה מפורטת למשה על  עשית הבגדים לכהן הגדול. יש שמונה בגדים. ארבעה מהם שיך לכל אדם חולצה, מכנסיים, מגבעת, וחגורה. ארבעה מהם הם מיוחדים רק לכהן הגדול – אפוד, חושן, מעיל, וציץ. גמ' זבחים פח "ואמר רבי עיניני בר ששון למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה לומר לך מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. כתונת מכפרת על שפיכות דם . . . מכנסי בד מכפרת על גילוי . . . מצנפת מכפרת על גסי הרוח . . . אבנט מכפר על הרהור הלב . . . חושן מכפר על הדינין . . . אפוד מכפר על עבודת כוכבים . . . מעיל מכפר על לשון . . . וציץ מכפר על עזות פנים בציץ" 

הארבעה בגדי הכהונה המיוחדים גם משתלב לדיון הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ג פרק נד) "על חוכמה אמיתית". 

"ביארנו הפילוסופים הקדומים והאחרונים שהשלמיות הנמצאות לאדם ד' מינים".

הנמוך ביותר הוא רכוש חומרי יפה. זה תואם לאפוד בגלל הסינר הוא הבגד המשומש בסדנה יצרנית. השלמות השנייה היא השלמות של הגוף, במיוחד שאדם צריך להיות בריא, חזק, וזריז. ג'קט או מעייל מכסה ומייפה את הגוף.

מעליו שלמות במדות, במיוחד ביחסים אנושים. זה מתאים לחושן משפט, שהוא סימן למצות בין אדם וחברו. חושן מכיל 12 אבנים רובם יקרות; יהלום, רובי, ספיר. אבל השהם ניתן להבין כמו שיש שהוא חומר יקר למחצה. גם יש פירושים שמבין נפך כפחם שהוא לא יקר בכלל. צבר ר"ת צדיקים, בנונים ורשעים. כביכול רוב החברה אבנים טובים, אבל עדיין יהיה קצת פחם בסביבה.

השלמות הגבוהה ביותר היא שלמות שכל והאמונה. הסיבה לכך היא הקשר שלנו להקב"ה. בלשון הרמנ"ם, "ציור המושכלות ללמוד מהם דעות אמתיות באלקות". זה לראות בעין שבלב שהקב"ה עושה חסד ומשפט בעולם הזה. וזה כולל להיות בעל נפש, להבין התנ"ך, ולראות השגחת פרטית. זה מסומל על ידי הציץ הזהב על ראשו של הכהן הגדול החקוק "הקודש לה'."

                                                     

מבחינה ספרותית זה היה נראה הגיוני שהחומש ידון הלבוש הכהן הגדול מיד אחר התיאור של המשכן וכליו. במקום יש הפסקה קצרה למצווה לעשות שמן זית זכה כך שהמנורה תהיה מוארת כל זמן. הכלי יקר מציין יתירות לכאורה שבשמן הטהור למאור מוזכרת גם בפרשה אמור. זה גם יהיה הגיוני שזה יהיה כולל בפרשה כי תשא יחד עם פריטים שונים אחרים בבית, כגון כיור, קטורת ושמן משחה ריחני.

מצד השני חלוקה זו משמשת גם כהקדמה לכהונה בדיוק כמו הקריאה לתרומות לנדיבי לב מקדימה את תיאורו של המשכן וכליו. במקרה של בגדי כוהני ערעור נעשה לחכמי לב וחוכמה שממלאת את מעשה ידיו. שמן שדלק אור מסמל לחכמה. כלומר כמו שהטוב לב בונה הבית המקדש וכך חכם לב מיסד הכהונה .המקדש קיבוץ חומר. הכהן הגדול הוא הביטוי העליון של ההתגשמות האנושית של תורה. הגשר ביניהם למודים. הסמל להתגשמות של תורה הוא להיות מרוחה בשמן הריחני המקודש.

הגר"א באר הפסוק "בנות רבות עשו חיל ואת עלית על כלנה" (משלה לא:כט), ואמר שזה שבחו של מי זוכה המ"ח מעלות שהתורה נקנית בהם (אבות ו:ו). הוא מעמיק הדקויות של הפסוק, ומסביר בכך שקבוצה יכולה להשתלט על 48 דרכים אך האדם שהאדונים כולם בעצמו הוא מעליהם. הרב שילר, ראש ישיבת אור שמח נהנה לצטט את אחד מרבניו, שאמר בכל בית מדרש יש תלמיד מעולה. עם זאת, זה לא רק עניין של מספרים, כלומר אחד מתוך מאה אנשים באמת מופלג. אלא כל תלמיד בבית המדרש תרם משהו לצוהר של גאונותם דרך הלימוד שלו. אם אפשר לומר כך למרות שהלמידה שלנו, אנחנו מייצרים הגדול הדור שיהיה ראוי לשמש כהן הגדול.

לע"נ אמי מלכה בת חיים ז"ל, טז ניסן תשנ"ח                                                     לתרומות והנצחות: 08/9791824

Tetsaveh: The Anointed of HaKadosh Baruch Hu

In parshas Tetsaveh G-d gives Moshe detailed instructions on how to make the raiment for the Cohen Gadol. There are eight specific garments. Four of them can be looked at as clothing every person has namely a shirt, pants, hat, and belt. Four of them are special namely an apron, robe, breastplate, and diadem. Mesechtah Zevachin 88b states that the clothing of the high priest brings various forms of repentance. The breastplate atones for violations of justice (דינין), this often refers to theft. The apron atones for idolatry. The robe atones for misuse of speech (לשון הרע); largely because it has clinking bells on the hem. The shirt atones for bloodshed as it covers the arms. The hat on the head atones for vanity. The belt or sash (אבנט) atones for fantasies and schemes (הרהור לב). The diadem atones for brazenness (עזות מציח). The pants atone for sexual obscenity.

The four special priestly garments also fit into the Rambam's discussion in "Guide for the Perplexed" (part 3 chapter 54) of true wisdom. In it he states, "the philosophers, both ancient and in his day, explained that the perfections to be found in man are of four types". The lowest is to have proper material possessions. This would correspond to the apron which tends to be a garment used in productive workshop. The second perfection is the perfection of the body, specifically that a person should be healthy, strong, and energetic. A robe or jacket covers and beautifies the body.

Above this is perfection of the character, specifically in human relations. This corresponds to the breastplate which represents the laws that govern conduct between men. The breastplate contains twelve stones most of them precious; diamond, ruby, emerald. However the onyx (שהם) can be translated as marble which is a semi precious material. Also come commentaries understand the נפך as coal which is not precious at all. The letters of the Hebrew word for community צבר are homiletically explained to describe the types of people in a community צדיקים the righteous, בנונים ordinary, and רשעים wicked. So to speak a just society will be mostly jewels but there will still be some coal around.

The highest perfection is the perfection of the mind and belief. This is because our link to G-d is our knowledge of Him and our opinions of how He operates in this world. This would include being in touch with our soul, understanding scripture, and appreciation how the world works. This is symbolized by the golden diadem on the head of the Cohen Gadol engraved "sacred to Hashem".

                                               

From a literary standpoint it would seem to be logical for the Chumash to discuss attire of the High Priest immediately after the description of the Mishkan and its furnishings. Instead there is a brief intermission for the mitzvah to make pure olive so that the lamp (menorah) should be constantly lit. The Clee Yakar notes a seeming redundancy in that pure oil for lighting is also mentioned in parshas Emor. It would also be logical for it to be introduced in parshas Ki Tisa along with other miscellaneous items in the Temple such as the washbasin, incense and fragrant anointing oil.

On the other hand this division also functions as a preface to the priesthood just like the call for donations from those who are generous and noble of heart precedes the description of the Tabernacle and that which is in it. In the case of the priestly clothing an appeal is made to those who are wise of heart and whose wisdom fills the handiwork. Oil which is fuel for light symbolizes wisdom. So to speak just as it takes good hearted people to build the Temple and so too it takes wise hearted people to establish priesthood. The Temple is a physical shrine. The Cohen Gadol is the highest expression of human embodiment of Torah. The bridge between them is learning. The symbol for embodiment of Torah is being smeared with the sacred fragrant oil.

The Vilna Gaon comments on the verse "Many daughters have done valiantly but you are above them all," (Mishle 31:29), saying it is a praise of the one who has mastered the 48 ways the Torah is acquired (Avos 6:6). In examining the subtleties of the verse he explains that a group of people as a whole may master the 48 ways but the person who masters them all himself is above them. Rabbi Schiller, Rosh Yeshivas Or Somayach was fond of quoting one of his rabbis who said in every beis midrash there is a superior student. However it is not just a matter of statistics say one out of a hundred people really is gifted. Rather every student in the beis midrash has contributed something to the brilliance of their genius through his own learning. So to speak though our own learning we are producing the giant of our generation who would be fitting to serve as the Cohen Gadol.

>>>>>>> ##### ^^^^^^^^ ##### <<<<<<<

To view on YouTube click:          http://youtu.be/p9fhZkDPaLw

תרומה: התפשטות האור

בפרשת תרומה משה בהר הסיני שבו הוא הורה על ידי הקב"ה איך לבנות את המשכן. זה חלק מסיפור ארוך שמתחיל בהכנות ליציאת מצרים, בציפייה לאחרונה של העשר המכות (שמות יא), כולל כל ספר ויקרא, ומסתיים בקידושת הלויים (במדבר ח). הפרק הבא בחומש נותן תאריך, החודש השני לאחר יציאת מצרים.

הצעד הראשון בבניית בית המקדש לבקש מהעם זהב וכסף. אחר כך דברים חשובים אחרים מתבקשים כמו צבעים יקרים וקטורת ריחני. סחורה באיכות גם נחוצה כמו עור, עץ שיטה, ושמן זית. 

המילה המשמשת בקשר עם הבקשה היא "תרומה" מתורגם לעתים קרובות כצדקה. יש למילה שימושים אחרים. מעשר לכוהנים נושא אותו השם. שורש עברית "רם" משמעות משגב, נשא, לרומם. הרעיון הוא שעל ידי התרומה של הדברים האלה לבניית המשכן חשיבותם גדלו אם הם יקרים או מצויים.

 

הדבר הראשון שתואר הוא הארון עץ מצופת זהב לבית לשני לוחות הברית. הפריט הבא הוא המכפרת המעוטר בחזה שעשוי מזהב טהור. על גבי זה יש שני כרובים מפוסלים גם מזהב טהור. את כנפי הכרובים פרושות מעל ושמור מה שלמטה. מעל הכנפיים הוא המקום המיועד לה' לדבר עם אחרים. ארון זה העקר בבית המקדש. הוא במקום נפרד בקדש קדשים ונפרדה על ידי מסך רקומה בכרובים, מהכלים הנותרים. הכלים האחרים במשכן הם המנורה, שולחן עם לחם עליו, ומזבח קטורת. יש קשה בגלל המזבח הקטורת הוא הדבר האחרון שהוזכר, ומתואר רק אחרי ההוראות להסמכתו של הכהן הגדול מקבלים.

  

המנורה מסמלת את החוכמה וחינוך. השולחן והלחם מסמלים פרנסה. ארון הברית ברמה הגבוהה ביותר הוא מערכת יחסים אישית עם הקב"ה. שני הלוחות של עשר הדברות הם העקרונות הגבוהים ביותר שלנו. הכרובים הם הגשר בין האדם לבין קב"ה לכן זה מעשה מרכבה. קטורת מסמל שם טוב, כביכול משהו שיש לו ריח טוב.

כתוב בגמרא "אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה" (ברכות ח). הספורנו מפרש את הרעיון הזה לחיפוש לדעת רצונו של המקום ומסביר שהשכינה שרתת על מי שהחיל הכוחות השכלי בלי פנאי לדעת את ההלכה, במיוחד בעניני מעשה מרכבה. הכלי יקר מתבונן בכרובים מביט כי הם מלאכים שנראים כמו תינוקות. בגלל זה, הוא אומר שאדם צריך לחפש ללמוד תורה מרב דומה למלאך ה', והוא נקי מן החטא וכילד בן שנה ומי שלא חטא נגד אלוקים או אדם. השני הפירושים גם מתמקד במדמות והסביבה ואומרים כי יש לחפם את האמת ללא קשר לרווח חומרי ובאווירה של שלום.

בפרטו החומרים שישמשו במשכן החומש מתחיל עם יקר ביותר אז נוטה לעבור למוצרים פחותים ערך. הרעיון הוא שההפצה של ידע של קב"ה מתחילה ביחידים חכמים וצדיקים ביותר אחרי כך מתפשט בצעדים עד לרחוקים מאוד. מסיבה זו הפרשנות מסבירה כי ה'  למד הלכה למשה ראשון ומשה למד אותו לאהרן ובניו. אחרי זה למד את זה כל בני ישראל. זהו בחינת המזבח הקטורת. זה אחרון של הכלים שיוזכרו, כי ממנו הרוח נושאה את המוניטין של ה' למקומות מאוד רחוקה.

זהו גם בחינת של חזון לאחרית הימים של ישעיהו (ישעיהו יא: ה-ט), "והיה צדק, אזור מתניו; והאמונה, אזור חלציו.  וגר זאב עם-כבש, ונמר עם-גדי ירבץ; ועגל וכפיר ומריא יחדו, ונער קטן נהג בם. ופרה ודב תרעינה, יחדו ירבצו ילדיהן; ואריה, כבקר יאכל-תבן. ושעשע יונק, על-חר פתן; ועל מאורת צפעוני, גמול ידו הדה. לא-ירעו ולא-ישחיתו, בכל-הר קדשי:  כי-מלאה הארץ, דעה את-יהוה, כמים, לים מכסים". 

לעילוי נשמת הדוד הגדול רבי אליהו בן יואל לייב ז"ל, ו ניסן תשמ"א                        לתרומות והנצחות: 08/9791824

לצפייה ב-YouTube לחץ   ://youtu.be/-EJCSLq6h1A

Truma - Expansion of the Light

In parshas Truma Moshe is on Mount Sinai  where  he  is  instructed  by 

G-d how to build the Temple. It is part of a long narrative that starts with the preparations to leave Egypt in anticipation of the last of the ten plagues (Shmos 11), stretches though the entire book of VaYikra, and ends with the sanctification of the Levi'im (BaMidbar 8). The next chapter in the Chumash gives a date, the second month after the exodus from Egypt.

The first step in the construction of the Temple is to make a request from the nation for gold and silver. Other valuable articles are requested like expensive dyes and fragrant spices. Quality merchandise is also needed such as leather, acacia wood, and olive oil. The word used in connect with the request is "truma (תרומה)" often translated as charity. The word though has other connotations and uses. The portion of agricultural products that one is required to give to the cohanim bears the same name. The Hebrew root רם means high, lofty, to elevate or exalt. The idea is that through the donation of these articles for the construction of the Temple their importance is enhanced whether they are precious or mundane.

The first object described is a gold plated wooden chest to house the two stone tablets on which the Ten Commandments are engraved. The following item is the ornate lid to the chest which is made out of solid gold. On top of it are two sculptured cherubim also solid gold. The wings of the cherubim are spread out above and shelter what is below. Above the wings is the designated place for Hashem to speak to others. This ark is the central object in the Temple. It is placed individually in the inner sanctuary and separated from by a screen, embroidered with cherubim, from the remaining articles. The other articles in the sanctuary are a candelabra lamp, a table with bread on it, and an incense burner. Curiously the incense altar is last article mentioned and, is only described after the instructions for the investiture of the high priest are given.

The lamp symbolizes wisdom and education. The table and bread symbolize sustenance and material well being. The Ark of the Covenant at its highest level is a personal relationship with the All Mighty. The two tablets of the Ten Commandments are our highest principles. The cherubim represent the metaphysical world that is the bridge between man and G-d. The incense symbolize reputation, so to speak something has a good smell.

It is written in the Gemara that the only thing that the Holy One, blessed be He has in this world is four amos (say half-meters) of halacha (Brochos 8a). The Sforno extends this idea to a search for G-d's will and explains that the shechina permeates those that selflessly apply their intellectual capacities to know the law, specifically singling out metaphysics. The Clee Yakar meditates on the cherubim noting that they are angels that look like babies. Based on this he says that a person should seek to learn Torah from a rabbi that resembles an angel of G-d and is as clean from sin as a year old child and who has not sinned against G-d or man. Both commentaries also focus on character and environment saying that that one must pursue truth without regard for physical gain and in an atmosphere of peace.

In enumerating the materials to be used in the Mishkan the Chumash starts with the most precious then tends to move on to goods of lesser value. The idea is that the spreading of knowledge of G-d starts with the wisest and most righteous than spreads out in steps to those very distant. For this reason the commentaries explain that Hashem would first teach a law to Moshe who would then teach it to Aharon and his sons. After that it would be taught to the all of the children of Israel. This is an aspect of the incense altar. It is the last of the objects to be mentioned, because from it the wind carries the repute of Hashem to places very far away.

This is also an aspect of the Isaiah's vision of the end of days (Isaiah 11:5-9), "Righteousness shall gird his waist, and faithfulness shall gird his loins. The wolf shall dwell with the lamb, and the leopard shall lie down with the kid; and the calf and the young lion and the fatling together; and a little child shall lead them. The cow and the bear shall feed; their young ones shall lie down together; and the lion shall eat straw like the ox. The sucking child shall play on the hole of the asp, and the weaned child shall put his hand on the viper's den. They shall not hurt nor destroy in all My holy mountain; for the earth shall be full of the knowledge of the Hashem, as the waters cover the sea".

>>>>>>> ##### ^^^^^^^^ ##### <<<<<<<

To view on YouTube click:          http://youtu.be/-EJCSLq6h1A

A discussion of how G-d speaks to man from above the sculptured angels in the Temple and how from there His word spreads out to the entire world

To download Audio click:         https://www.box.com/s/dvfq28wgdletb1j9vdmm

>>>>>  For  essays, etc. by Yoseph click:  <<<<<

My blogposts:  http://davidyosephschreiber.thoughts.com & http://dyschreiber.blogspot.co.il

My YouTube Channel:   www.youtube.com/user/DavidYosephSchreiber

To access all my audios click:   https://www.box.com/s/rkhaaug78l3pogcit6sy 

משפטים: מתנה להקב"ה

מתנת שער ניקנור

פרשת משפטים הוא כמו שמו, שמכיל 53 מצוותים, והיה שילוב מכסים את התנהלותו של האדם בחברה. חלק גדול של הפרשה מתעסק את הנזק שהמזיק חייב לשלם לנזיק. זה כולל גם חוקים להגן על החלשות, חובות משפטיות ומוסריות, הליך שיפוטים, ובחגים לאומיים. מצוות האלו בעצם הרחבה את העשרה הדיברות. בסיומה של הקטע יש המצוה לכל הגברים לבוא אל  בית המקדש   שלוש פעמים בשנה בשלשת רגלים עם מתנה להקב"ה.

רש"י מבין את הגרסה הזות להביא קרבן עולה בפסח, שבועות, וסוכות. אחד מהרבנים שלי, הרב אלי החיים קרליבך, דרש את הפסוק,  "ולא - תראה פני ריקם". הפסוק ניתן גם לקרוא כ, "אתה לא תופיע אצלי עם פנים ריקות". מזה אליי חיים הסביר שכל פעם שאדם לומד משהו חדש זה מראה על פניו. לכן בתקופת בין החגים  יש חובה ללמוד משהו חדש. כלומר בלתי חידוש הפרצוף ריק והחידוש הוא המתנה.

 

כיצד מבינין מתנה להקב"ה? כשניתנו בתהילים נ "כי-לי כל-חיתו-יער; בהמות, בהררי-אלף. ידעתי, כל-עוף הרים; וזיז שדי, עמדי. . . כי-לי תבל, ומלאה". יש תשובה חלקית בפרקי אבות ג:ח, "רבי אלעזר איש ברתותא אומר: תן לו משלו, שאתה ושלך שלו  וכן בדוד הוא אומר (דברי הימים א כט) כי ממך הכל ומידך נתנו לך".

הספורנו מסביר את הפסוק כעבד שמקבל פני אדונו. אפשר גם להבין זה כמו חניך שנותן מתנת לאמן שהוא מאמן אותו. ישנם מצבים דומים בחיים. לדוגמא ילד קטן נותן לאביו מתנת יום הולדת. למעשה כל כסף שיש לילד ניתן לו על ידי אביו. לא רק זה שאם האב צריך משהו, הוא יכול לקנות אותו בעצמו. אעפ"כ המתנה רצויה והתקבלה בחום. הסיבה לכך שהיא סימון חמורי של אהבה וכבוד.

תלמידים צעירים לעתים קרובות נותנים למורה מתנה קטנה בסוף הזמן. המורה בדרך כלל אוהב את המתנה אבל שהוא סימן הודה על למדה מיומנויות בסיסיות וערכים יסודי יותר חשוב. בנוסף, המורה חפץ שתלמידיו יהיו חכמים וצדיקים יותר מענק זעיר זה.

כאשר אזרח נותן מתנה לקייזר זה לא בגלל שהקייזר הוא בזקוק. קייזר איש עשיר ואם יש פרויקט ראוי, יש לו הזכות למסות את האנשים. אלא המתנה ביטוי של האהבה של חיים בחברה מסודרת וחבם לאיש שעשה את זה אפשרי.אעפ"י כן הקייזר מרוצה ממתנה, כי זה מראה שהנהגתו של האומה הוא הבחין ומוערך. אולם החפץ עצמו לא בעל חשיבות גדולה כל כך אליו. עם זאת נושא טוב בממלכה כן חשוב.

הענין העקרוני של הפרשה הזאת הוא שהקב"ה, חפץ את המתנות שהעם היהודי נותן לבית המקדש ולאלה ששומרים עליו. 

שבל יותר חשוב עם חכם וצדיק שמכיר את הברכות שבאות מהדת. כך נאמר במיכה ו:ח, "הגיד לך אדם, מה-טוב; ומה-יהוה דורש ממך, כי אם-עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת, עם-אלקיך".

To view on YouTube click:         http://youtu.be/uD1z0usxAjE

Mishpatim: A Gift to G-d

Gift of Nicanor Gate

Parshas Mispatim, literally "statutes", contains 53 mitzvahs, which broadly cover the conduct of man in society. Much of the text deals with the restitution a criminal must make to his victim. It also includes laws for the protection of the weak, legal and ethical obligations, judicial procedure, and national holidays. The mitvahs are basically an expansion of the Ten Commandments. In the conclusion of this exposition there is a mitzvah for all men to come to the Temple three times a year on the Pilgrim Festivals with a gift for G-d.

Rashi understands this text as an obligation to bring a burnt offering on Pesach, Shavuos, and Succos. One of my rabbis, Eli Chaim Carlebach, once homiletically explored the verse, "Do not appear before Me empty handed" (ולא-יראו פני ריקם). The verse can also be read as, "you will not appear [with] an empty face". From this Eli Chaim explained that every time a person learns something new it shows on his face. Therefore during the interim between the Jewish holidays there is an obligation to learn something new.

How are we to understand a gift to G-d? As rendered in Psalm 50:10, 12, G-d owns all the animals in the forest, all of the livestock on every hill, all of the birds, everything that moves in the field . . . the entire world and everything in it. A partial answer is to be found in Ethics of our Fathers 3:8, "Rabbi Elazer the man of Bartosa says give Him from that which is His, for you and what is yours is His and likewise says [King] David for from You is everything and from Your hand we give to You".

The Sforno explains this verse as a servant visiting his master. One can also look at it like an apprentice giving a gift to the master craftsman who is training him. There are similar situations in life. For example a little child will give his father a birthday gift. In fact all of the money the child has was given to him by his father. Not only that if the father needed something, he could just buy it himself. Never the less the gift is desired and warmly received. This is because the physical object is a token of love and respect.

Young students often give their teacher a small gift at the end of the term. The teacher typically likes the gift but the fact that it is a gesture of appreciation for having been taught basic skills and values is more important. In addition the teacher desires that his students should be wise and righteous more than he desires this minor gratuity.

When a citizen gives the Kaiser a gift it is not because the Kaiser is in need. The Kaiser is a rich man and if there is a worthy project he has the right to tax the people. Rather the gift is an expression of the love of living in an orderly and enlightened society to the one who has made this possible. The Kaiser is pleased with the gift because it shows that his leadership on behalf of the nation is noticed and appreciated. The physical object, though, is not of such great importance to him. However a good subject of the kingdom is.

The message of this parsha is that The Holy One blessed, be He, desires the gifts that the Jewish people make to the Temple and to those that maintain it. What is more important is that they should be wise and righteous individuals who recognize the blessings that come from religion. Thus it is stated in Micha 6:8, "what is good and what does Hashem seek from you? It is to have principles, love kindness, and modestly walk with G-d."

           

>>>>> ##### ^^^^^^^^ ##### <<<<<

To view on YouTube click:         http://youtu.be/uD1z0usxAjE

A discussion of how a gift to G-d would include both a contribution to the Temple תו"ת as well as being a wise, kind and principled person

To download Audio click:               https://www.box.com/s/gvsw0nixia1uwrpz8y6b