בפרשת כי תשא הקב"ה נותן ההוראות האחרונות לבניית
המשכן. כלול באלה הוא ייעודו של בצלאל בן אורי בן חור להיות פחות או יותר האדריכל. מלמעלה בצלאל יהיה מלא
בחכמה, תבונה ודעת. רש"י מפרש בשלושתם. חכמה: מה שאדם שומע
דברים מאחרים ולמד. תבונה: מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד, כלומר לעשות היקשים
שיכול להתייחס בהם. דעת: רוח קודש. כלומר לתופס את העקר של משהו והמקום
הראוי לו בתכניתו של הקב"ה. זה קצת כמו הלשון של הספר יצירה, "והשב
י(ו)צר על מכונו" (א:ד).
רעיון זה מובא בגמ' ברכות מ"א, "אמר רב יהודה אמר
רב יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ כתיב הכא וימלא אותו רוח אלקים
בחכמה ובתבונה ובדעת וכתיב התם ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וכתיב בדעתו
תהומות נבקעו (משלי ג: יט-כ)".
הרמב"ן מביא המקור
הזה והערות הענין "כי המשכן ירמוז באלו והוא יודע ומבין סודו". וגם הוא
מסביר שבצלאל ידע גם "סוד המשכן וכל כליו למה צוו ואל מה ירמוזו", והיה
מסוגל לבטא את הרעיונות האלה ביופי בבנייה שלהם.
האבן עזרא מוסיף ממד גופני לרעיונות אלה. הוא מציין כי
העליון של המוח יש שלושה חלקים, וחל עליית נושא המבוסס על תפקידיהם. האונה
העורפית בגב היא המתפקד לאצור מידע הבסיסי של אדם. האונה הקודקודית במרכז היא
קצת יותר גדולה ושולטת על היכולת להסיק מסקנות. האונה הקדמית היא הכי הגדול
ובתי היכולות החושיות ודמיונו של האדם. תפילין שמייצגות את הכתר מלמעלה
ממוקמות פחות או יותר מעל ומול האונה הקדמית.
הכלי יקר מפרש שבצלאל כמו שהשם שלו ומצטט גמ' ברכות
מ"ה שהוא היה בצלו של קב"ה כלומר "בצל קל" . שמו
המלא מוזכר בחומש, בצלאל בן אורי בן חור, מרחיק לכת. המילה חור יש
הגדרות שונות כולל לבן ושקע. יש להתייחס אותו ללבן של העין. כביכול זה
קיבול לחזון. אורים פירושו "האור שלי". כביכול זה הראיה עצמה. בצלאל, ממש בצל האלוקים,
מתייחס לתפיסת האלוקות. הערות ספורנו שבצלאל היה חלק חיוני של בית
המקדש. זה היה בגלל שהוא היה מסוגל לבצע את עבודתו להעביר את מה שהיה המימוש
והשלמות של המצוה.
לע"נ אמי מלכה בת חיים ז"ל, טז ניסן תשנ"ח לתרומות
והנצחות: 08/9791824