כשהוא בשליטה מוחלטת, יוסף מעביר
את המצרים מחלקות אבותיהם. כשעוסק בחקלאות במיקומם החדש יוסף דורש שהם נותנים
חמישי מיבולם לפרעה. עם זאת, הכהנים פטורים מהצווים האלו. השדות של
אבותיהם להישאר איתם. הם פטורים ממסים והם מקבלים חלקם מפרעה. כל מצרי
פה לקבל הגזרות האלה ולהביע תודה ליוסף כי הוא הציל את חייהם בתקופת הרעב.
העמק דבר מסביר שכל העניין של
הפארקים אלה יהיו שיעורים שהשגחת השמימי למדה לישראל בארץ מצרים. כצדיק וחכם
אדם גדול כמו יוסף הוא, הערך העליון שלו הוא שהוא היה מרכבת השם. הלקח הראשון
הוא שהכסף ורכוש אינם חיים. גם אם אדם מאבד את הכל חייו עדיין יש לו
ערך. בנוסף, לא משנה כמה מניות ומלאות אדם הוא בעלים הוא חסר תועלת אם אין מי
שיקנה אותו. נוסף על כך אדם צריך לדעת אותו ולהכיר בו מילולית.
לקחים נוספים הם שלא משנה כמה זמן
יש לנו כבר במקום מסוים שאנחנו עדיין גרים בעולם הזה. בנוסף המשימה האמיתית
שלנו בעולם הזה היא להיות עבדים של העליון. חלק מחובה זו הוא להשתמש בחלק
מהמשאבים שלנו למטרות דתיות. זה כולל חינוך במיוחד על ערכים, חגיגות לשמחות ודתיות,
צדקה לעניים ושל הממסד הדתי. כוהנים צריכים להיות פטורים מהמסים הללו משום
שהם מקדישים את כל חייהם באמונה ובהכנסתם מגיעה מהקורבנות שאחרים מביאים להתקרב
לאלוקים. ההודעה ליוסף היא שהוא יהיה הנזר המיוחד של הקב"ה נפרד והעלית
בקרב העם היהודי.
No comments:
Post a Comment