פר' מקץ: נסיונות ומה שנרכשו מהם

בפרשת מקץ לפרעה יש סיוט. בזה שבע פרות יפות בריאות נובעות מהנילוס ורעו באחו (ותרעינה באחו) . לאחר ששבע פרות רזות רעות מראה יצאו מהנהר ואוכל את הפרות שנראו טובות. חלום זה ואחריו במספר דומה. בהשבע שיבולים בריאות וטובות צומחות על אחד גבעול. לאחר שבע שבלות של חיטה מצומקת, מיובשות ושדפות ברוח המזרח, מופיע. בדומה לפרות הרעות לפני הצורכת הטובה אבל עדיין רע כתמיד. פרעה מתעוררת מזועזעת.

 

כאשר מיסטיקניו אינם יכולים להרגיע אותו בהצלחה, שר המשקה עולה כי יוסף יובא בלפרש את החלום.  יוסף מסביר בברור שזה אות לשבע שנים של שגשוג הגדול שבאה בעקבות שבע שנתי רעב מחפיר. זה מסר אמיתי מאלוקים לפרעה וההופעה שלו תהיה מיידית. בהתבסס על יוסף זה מייעץ פרעה למנות איש חכם והבנה על מצרים אשר ייקח חלק מהיבולים בשנים הטובות ולהפיץ אותם בשנים הרעות. מרוצה מפרשנות והתרשמתי יוסף, פרעה נותנת לו את העבודה כבוד גדול.

פרעה נותנת סמכות יוסף שהיא רק כדי להיות חריגים על ידי עצמו. הוא מתלבש לו בבגדים יוקרתיים מציב את שרשרת זהב על צווארו. יוסף ניתן שם מכובד מצריים, "תפיסה אלוקית של המסותר", ונישא לבתו של הכהן הגדול. הוא רוכב שני מרכבת פרעה ושיחות כולם את האברך (אברך) . המשמעות הפשוטה של המילה היא לכופף את הברך. זה יכול גם להיקרא כמילה מורכבת אב ו - רך או מכרז אברך. הרעיון הבסיסי הוא כניעה מרצון לסמכות מיטיבה.

יוסף מגיב בחיוב לכל זה פאר. הוא קורא בכור הנולד מנשה . שם פירושו לשכוח או להתעלם. דיווחי החומש שהוא מניח מאחוריו עוגמת הנפש שלו ואת מביתו של אביו. את 12 שנתי מאסר, המבוסס על הוצאת דיבתה של תאווה לאדם הגון, הוא כראוי מחדש פיצוים. במונחים של היחסים הבעייתיים שלו עם הדרך חזרה משפחתו בארץ כנען, זה נגמר. כיום הוא חבר דירוג של התרבות הגבוהה שהוא מצרים.

אפילו עם כל הפאר הזה זה לא הצליח. יוסף קורא בנו השני אפרים ואומר שהאלוקים הפריני  בארץ עניי ). אנקולס סיפורי הופך את הביטוי כארץ של שעבודו. הרעיון הוא שאפילו עם כל הפאר הזה, המעמד, והכח, יוסף הוא עדיין עבד. עם עין על התפתחויות עתידיות בסיפור, יונתן בן עוזיאל מפרש את הפסוק כים, "אומר ה 'נתנה לי חוויה כל כך כבדה כי בעתיד שאני יהיה נגע הבית של האבא שלי כך [כדי תחרצו] העונשים שלהם ". הרעיון הוא שכל החוויות וכל מה שיש לו במצרה שלו הם פשוט הכנות וכלים להתמודדות עם בני משפחתו. בנוסף, ללא קשר לכמה זמן ורווח במצרים, יוסף הוא לא מצרי ולא הוא עדיין בישראל.

חלומו של פרעה הייתה גם מסר מרווה ליוסף. את הפרות יפות, בריאות והחטה הם ייצוג של המצב הרגיל של האחים. הביטוי "וירעה באחו" ניתן גם לקרוא כרעה על ידי אחיו. כשנעשינו כחוש ומכוער זה בגלל ההשפעה של החוסר יוסף והפך נצרך עם רוע. החזון של השבע השיבולים צומחות על גבעול אחד הוא סמל שהם כולם בני איש אחד. החזרה של המספר 7 באמצעים שהחלום הוא מן השמים ומה שקרה ליוסף היא גם רצונו של הקב"ה, ולכן צריך להיות טוב.

המסר הבסיסי של קטע זה נוגע לסבלו של הצדיק בעיקר בידיו של העם היהודי. לא משנה כמה הוא סובל בידיו של העם היהודי צדיק יהודי נותר צדיק יהודיה. בהתמקדות על עוינותו של אחיו ומכירתו של יוסף בהמשך, ניתן לראות כי ישנם מאפיינים מאוד רעים מסוימים שיכול להיות נעקרו רק באמצעים אכזריים. טבעו של צדיק, לעומת זאת, הוא להיות איש חסיד ובוודאי שלא להטיל אימה על משפחתו גם לטוב של סיבות. כתוצאה מכך הקב"ה מעמיד אותו בנסיון, כך שהוא יכול לבצע פעולות שהיה רגיל לשקול להעלות על דעת, כדי למלא את שליחותו. אף על פי כן הצדיק תהיה לו הכוחות לעמוד במצוקה ומקבל רק שכר. יהיו שיפורים והם יהיו מורגשים. בסופו של כל העם יהיה צדיק ואלה שסבלו במהלך הגלות המרה בגלל החטאים של אחרים תהיה העלית של אומה קדושה.