הנושא העקרוני של פרשת תזריע הזיהום צרעת. תסמין שלה הוא פצע מוזר עם
מאפיינים ברורים לכן אפשר להכירו הטיב. זה לא מתיש הגוף והחומש לא נותן סיבה של הגורם.
אעפ"כ המצורה נחרם.
קורה המוכה בנגע צרעת "מצורה" ונחשב טמא.
·
פירוש מדרש תנחומא (מצורע ב): מצורע "מוציא רע".
·
רש'י: בדד ישב. שלא יהיו שאר טמאים יושבים עמו. ואמרו רבותינו, מה נשתנה
משאר טמאים לישב בדד, הואיל והוא הבדיל בלשון הרע בין איש לאשתו ובין איש לרעהו,
אף הוא יבדל.
·
כלי יקר: והצרוע אשר בו הנגע וגו'. מה ת"ל אשר בו הנגע פשיטא כי
אם אין בו הנגע אינו צרוע, ומכאן ראיה שצרעת שם המכה כמבואר למעלה וכן יתבאר בסמוך
פר' מצורע ונגע כנוי על העון כי החוטא נוגע בכבוד שמים או בכבוד הבריות.
נראה החומש מרמז שהאדם הזה סואב והאופן בו הוא מופיע שבפצע הזה.
אע"פ הנגע ברור לכל, המוכה לא נחשב טמא עד הכריזת כהן אחרי בדק אותו
נכון. בנקודה זאת נקרא מצורע ונגרש נאלץ לחיות לבד מחוץ המחנה. ו"בגדיו יהיו
פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא" (ויקרא יג מה). הוא יישאר ככה עד שמרפא פצע, אחרי זה יש
טכס טיהור משוכלל. בגמירה יחזור למושב.
הכי יקר דורש העונש: שכל הפוסל במומו פוסל (קידושין ע.) לכך נאמר
אשר בו הנגע, כי בו נמצא בעצם וראשונה כל נגע וקלון שרצה לפגום בו את חבירו. ראשו יהיה
פרוע, לכפר על גסות רוחו שרצה להיות לראש על כל אדם. ובגדיו יהיו פרומים, לכפר על צרות
העין כי כל צר עין מסתמא גם בגדיו קרועים ומטולאים. ועל שפם יעטה, לכפר על חטא הלשון
שבשפתיו. וטמא טמא יקרא, כי המטמא בניב שפתיו אחרים אז טמא יקרא גם הוא כי ודאי במומו
פוסל. וכל ימי אשר הנגע בו, דהיינו העון, אז יטמא לפי שטמא הוא מצד מעשיו.
כדומה אור החיים - כל ימי. פירוש כל זמן שנגעו בו, שהוא עונו, כמו כן
ישאר בטומאת צרעתו והוא אומרו יטמא, פירוש יעמוד בטומאתו, ואומרו טמא הוא, פירוש על
דרך אומרו (ירמי' ב') תיסרך רעתך, שאין ה' ב''ה מטמאו אלא טמא הוא מעצמו, לצד
פעולתו ואין ה' עושה לו דבר.
מדרש רבה איכה פתיחתא: כא רבי אלכסנדרי פתח (ויקרא י"ג)והצרוע אשר
בו הנגע וגו' והצרוע זה בית המקדש אשר בו הנגע זו עבודת כוכבים שהיא מטמאה כנגע שנאמר
ויחללו את מקדשי ויטמאוה, בגדיו יהיו פרומים אלו בגדי כהונה (שם) וראשו יהיה פרוע הוא
שנאמר (ישעיה כ"ב)ויגל את מסך יהודה גלי דכסיא ועל שפם יעטה כיון שגלו ישראל לבין
אומות העולם לא היה אחד מהן יכול להוציא דבר תורה מפיו וטמא טמא יקרא חורבן ראשון וחורבן
שני.
איכה רבה זה דרשה, אעפ"כ היא מתייחסת להיבטים החברתיים של צרעת.
בפרט התרחשותם של צרעת מתעסקת באמצעות מעשה אדם. לדוגמה כהן חייב להצהיר טומאת
המצורע לאחר מכן מנודה ומוקע. זאת בניגוד לרוצח בשוגג והנרצח שלו. במקרה האחרון המפרשים מסבירים מה שמתגלה עכשיו הוא משהו
שקרה בעבר בסוד. הרמז הוא שהעבירות של המצורע לא היו לגמרי בחשאי ו לא היו לגמרי בלתי
רצוי לכל אדם. כתוצאה מכך פתרון חברתי ראוי. הניזוקים ע"י המצורע יראו שלו ואת
נקמתם. אוהדיו יראו את צערו ואולי לוקח מוסר וחזור לתשובה גם כן.
לע"נ, האמה ,מלכה בת חיים ז"ל
נלב"ע ט"ז ניסן תשנ"ח
Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,
וגם בדואר אלקטרוני ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il
Blogger English
Blogger Hebrew
YouTube
No comments:
Post a Comment