בס"ד
ידידי הטוב שלמה אפשטיין הגיע לההישג המלומד בתרגום החיבור "אהבת ישראל" מאת החפץ חיים לאנגלית. ה"חפץ חיים" היה הספר הראשון שכתב רבי ישראל מאיר הכהן כגן (1838 - 1933). הכותרת, "חפץ חיים", הוא ביטוי מתהילים לד יג. זה היה ספר פופולרי ביותר, עד כדי כך שהסופר נודע בכותרתו. החפץ חיים היה רב מפורסם שנודע בזכות למדנותו וצדיקותו. פירושיו לשולחן ערוך, הנקראים ביחד "משנה ברורה", נחשבים לחיבור המוסמך על ההלכה כיום.
הספר נקרא "אהבת ישראל" אך הנושא הוא גינוי של ההפך, כלומר שנאת חינם. זה נחשב לכשל רציני באופיו שלמרבה הצער הוא נפוץ. החפץ חיים מביא את איסורו כאחת מהתרי"ג מצוות בתנ"ך ומביא את הגמרא שהוא היה הגורם הסופי לחורבן בית שני. הוא ממשיך שזה מזהם את הלב, מוביל לרכילות והשמצות, ומהווה בסיס לרצח. הוא חושב שהסיבה העיקרית שלה היא קנאה. כדי לעקור אותו מהלב, הוא מייעץ לשפוט אחרים לטובה ולעורר אהבה באמצעות מעשי חסד וצדקה, כמו גם בדרך כלל על ידי כיבוד אחרים.
כביקורת חברתית הבעיה היא אמיתית. נראה לי שאדם צריך להתחכם בזיהוי שנאה אפילו בצורותיה העדינות במיוחד בעצמו. כמו כן, יש צורך להיות מיומן בזיהוי רגש האהבה. ברגע שזה נעשה, אדם צריך להעריך אם הרגשות הללו היו מתאימים ובאיזו מידה. בסופו של דבר, מצב המחדל צריך להיות אהבת ישראל. שנאה בדרך כלל צריכה לשמש במצבים ספציפיים, וגם אז לא צריכה להיות עמוקה או נפוצה.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל גם באתר http://dyschreiber.blogspot.com