יד יוסף # 408; ירמיהו טז, כא - הבנת השם

בס"ד 

כתוב בירמיהו טז, כא: "לָכֵן הִנְנִי מוֹדִיעָם בַּפַּעַם הַזֹּאת אוֹדִיעֵם אֶת־יָדִי וְאֶת־גְּבוּרָתִי וְיָדְעוּ כִּי־שְׁמִי הֹ'". מסביר הרד"ק, "וידעו כי שמי ה'. כמו כי אני ה' כי הוא שמו ושמו הוא". זה כמו, "אני ה'", כמו שנאמר בהר סיני כלומר זה שמו והשם הזה הוא מה שהוא. ההקדמה היא שהכינוי של הקב"ה בא עם ראיית כוחו. ההקשר הוא שהעם היהודי ייענש על עבירותיו ובאמצעות הפגנת כוח זו אנו מכירים בה' ונבין את שמו.

באמצעות ניתוח דקדוקי של השם, שאסור להגותו בפה, אנו למדים על קיומו ותכונותיו. זה גם הולך יד ביד בראיית צדק בעולם, במיוחד כאשר הרשעים סובלים בגלל רשעתם. הנחל שורק מסביר שהשם הוויה מורה שהוא מפקח על מה שלמטה בעולם הגשמי והוא בחר בשם זה כדי להודיע את זאת.

שם ארבע האותיות של השם הוא צורה של הפועל "להיות". המילה "השם" פירושה המילולי "השם". בימי קדם נאמר כפי שהוא כתוב, אולם כיום אנו נחשבים לא ברמה הראויה לומר זאת. לפעמים משתמשים במילה "הוויה", שבמידה מסוימת מתקרבת אליה. התעמקות בדקדוק ובהגייתו מגלה דברים רבים על אלוקים.

השם הוויה כהרחבה של המילה "להיות" מסמל הוויה מוחלטת וקיום מהותי. זה מרמז על קיום עצמי, עצמאי, מספק את עצמו, הכל כל יכול וייחודי. כל זה מיוחד לקל האמיתי, שהוא העליון.

"אנכי" מרמז על נצח ובלתי ניתן לשינוי. ישות הקיימת בעצמה תהיה בלתי משתנה ונצחית. צורת השם הוויה כוללת היבטים של זמני עבר, הווה ועתיד המרמזים על שליטה לאורך זמן ועל היותו נצחי.

תיאורים אלו מגיעים מהבנת הפועל בצורתו הפסיבית. אבל צורתו הפעילה מרמזת שה' הוא המקור והמקור של כל השלמות שממנה מקבלים כל היצורים את הווייתם והמשך קיומם. במידה מסוימת, בזמן עתיד זה מרמז על היכולת לממש את הבטחותיו ואיומיו.

כל זה מרמז על אמונה, למשל שה' יספק. לפעמים אפשר לתפוס את אלוקים דרך הברכות שמקבלים. זה נכון במיוחד אם ברכה מגיעה כתוצאה מהתקשרות של אדם לדת. לעומת זאת אפשר לתפוס את ה' דרך נפילת הרשעים. כאשר מגיעה ברכה לאדם טוב, חסד ה' מתגלה. כשחורבן פוקד את הרשעים, אז מתגלה כוחו של ה'.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Jeremiah 16:21 - Understanding the Name

בס"ד

It  says in Jeremiah (16:21) “Therefore, behold, this time I am making them know my power and my might, and they shall know that my name is  יְ-הֹ-וָ-ה". The Radak explains concerning the phrase “And they will know my name is Hashem”, it is like, “I am Hashem” as it was said on Mount Sinai meaning it is His name and this name is what he is. The preface is that the appellation of the Almighty comes with seeing His power. The context is that the Jewish people will be punished for their transgressions and through this display of power that we recognize G-d and will understand His name. 

Through grammatical analysis of the ineffable name we learn of his existence and qualities. This also goes hand in hand in seeing justice in the world, particularly when the wicked suffer because of their wickedness. The Nachal Sorek explains that the name Havaya instructs that He oversees that which is below in the physical world and He chose the ineffable name to make this known.

The four letter name of Hashem is a form of the Hebrew verb “to be” (להיות). The word “Hashem” (Hebrew השם) literally means “the name”. In ancient times it was said the way it is spelled, however today we are considered not on a proper level to say it. Sometimes the word “Havayah”, which to a certain extent approximates it, is used. Delving into its grammar and pronunciation reveals many things about G-d. 

The name Havayah as an extension of the word “to be” signifies absolute being and essential existence. This implies self-existence, self-sufficing, independent, omnipotent, and unique. All of this is peculiar to the true God, who is the most High.

“I am” suggests  everlasting and unchangeable. A self-existent Being would be immutable and everlasting. The form of the name Havayah includes aspects of the past, present, and future tenses implying mastery over time and being eternal. 

These descriptions come from understanding the verb in its passive form. But its active form implies that G-d is the source and origin of all perfection from which all creatures receive their own  being and continued existence. To a certain extent it is in the future tense this implies the ability to make good on His promises and threats. 

All of this implies faith, for example that G-d will provide. At times G-d can be perceived through the blessings that one receives. This is particularly true if a blessing comes as a result of a person’s attachment to religion. Conversely one can perceive G-d  through the downfall of those that are evil. When a blessing comes to a good person, the kindness of Hashem is displayed. When destruction befalls the wicked, then the power of G-d is revealed. 

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com