בס"ד
לסיפור של רחל אמנו יש מספר פיתולים יוצאי דופן. זה מתחיל כאשר יעקב פוגש אותה בבאר מחוץ לחרן שבסוריה פחות או יותר. היא רועה את צאן אביה, מה שמעלה את הרעיון שהיא אם האומה שתהיה מזרע יעקב. הוא מגיב בכוח על אנושי ומגלגל סלע מפי הבאר כדי לתת לעדר מים. ואז הוא מנשק אותה ובוכה. כשאביה לבן מציע ליעקב עבודה בתשלום, הוא מציע שהתמורה תהיה של רחל בנישואין באופן לא אופייני לאחר שבע שנות עבודה.
הזמן עובר במהירות ליעקב, הם מתחתנים, אבל רחל עקרה שלוש עשרה שנה. שבע שנים נוספות עוברות ויעקב מחליט לחזור הביתה לכנען. בסתר רחל גונבת את אוסף הפסלים מאביה, המשמשים אותו לצרכים טקסיים, ואורזת אותם. כשיעקב מואשם בגניבה זו, הוא נחרד ומגיב, מי שעשה דבר כזה צריך למות. כשנה, אחר כך המשפחה נמצאת בארץ ישראל. לאחר מספר חוויות עזות מאוד, רחל יולדת בן שני אך מתה באופן טראגי בלידה.
על נשימתה הגוססת של רחל היא מכנה אותו בֶּן אוֹנִי (בן צערי). יעקב לא מקבל את השם הזה. במקום זאת הוא מכנה אותו בִּנְיָמִן. לשם יש מספר פרשנויות: בן יד ימיני, בן הדרום שמשמעותו ארץ ישראל, ובני ימי.
לסיפור יש מספר קשיים. בנוגע ליעקב שבוכה כשהוא פוגש אותה לראשונה, אומרים הפרשנויות שהוא תפס שהיא לא קבור לידו. אכן היה לה קבר בולט נפרד שיעניק השראה לילדי ישראל במהלך הגלות ושוב לאחר מכן לארצם. השם בן אוני מתייחס לשערוריית אונס הכנופיה ורצח פילגשו של בן לוי בשטח שבט בנימין. סירובם של בני בנימין להעניש את מבצעי הפשע הנורא הזה, עורר מלחמת אזרחים בה הושמד השבט. מאוחר יותר זה התאושש לחלוטין אבל זה לקח דורות. האופי של השבט הזה וגם של בנימין עצמו, למעט האירוע הזה, הוא טוב מאוד.
נראה כי העניין של בנימין הוא המפתח להבנת הקשיים. הוא היחיד משלושה עשר ילדיו של יעקב שנולדו בארץ ישראל. בתלמוד כתוב שארץ ישראל נרכשת רק באמצעות יסורים. הקשר החזק הזה של קדושת האדם לארץ הקודש נראה כניצוץ קדוש המוקף בקליפה של עבודת אלילים ושערורייה. כדי לעורר את הניצוץ הזה היה צריך השערוריה העקובה מדם שנאלצה להוציא לפני שבנימין יכול היה למלא את תפקידו הייחודי של קודש הקודשים בשטחו היה קטלני עבור אמו. בכך אנו יכולים להבין מדוע בחר יעקב להמתין שנים לפני שהתחתן איתה, ומדוע רחל הייתה עקרה כל כך הרבה זמן.
כל זה הוא היבט של יחזקאל ט"ז שמובא בחלקו
בהגדה של פסח. הילדה היפה המתבוססת בדם היא שעשתה דברים רעים מאוד אליהם זועק הקב"ה, "וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי", (פסוק ו). זה גם ההיבט של העם היהודי שחוטא וסובל אך יש לו ייעוד גדול ויפה.
לשנה טובה תכתבו ותחתמו
לע"נ סימע בת אליעזר ז"ל נלב"ע יט חשון תש"ל
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment