נושא תהילים קמא הוא דאגתו של דוד המלך כי הרשעים יפתו אותו להיות כמוהם. בגלל זה הוא מתפלל שהקב"ה יעניק לו כל מיני שמירות של ביניהם, "יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל יָנִי רֹאשִׁי", (שם ה). על פי ספרי הקבלה יש כוח של פורענות בעולם. לכן אם אדם עושה משהו לא בסדר, עליו לדאוג מדברים רעים שקורים לו למרות שעלול להתעלם מחטאיו. בתהלים יז יג הוא מבקש, "פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ". בתהילה אחרת הוא דואג ממחלות ומבושה. החומש מכיל כל מיני איומים על התנהגות רעה מברים קלים כמו עצבנות ומצטברים לזוועות מחפירות.
כל איש טועה ואדם טוב היה רוצה לתקנו. בהתאם למוסר זה של אבותינו מונה תוכחות אוהבות כאחת הדרכים בהן נקנה התורה וספר משלי (ט ח) אומר "אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ".
השאלה היא מה הדרך הטובה ביותר לקבל דפיקה קשה בעת הצורך? דוד המלך אומר שעדיף לקחת את הלהיט מצדיק. הסיבה הפשוטה ביותר היא שהוא יעשה זאת בחסד. סיבה טובה יותר היא שהעוול יוודע מדוע הוא השיג את הלהיט ויהיה לו מושג של התקון הראויה.
לע"נ סימע בת אליעזר ז"ל נלב"ע יט חשון תש"ל
No comments:
Post a Comment