פרשת מסעי מפרטת את מחנות בני ישראל מיציאת מצרים עד שהגיעו לגבול הארץ המובטחת. הרישום הוא ארוך עם 42 מקומות עם 46 פסוקים. בכמה מקומות היו שמות שהיו ידועים באותה עת. אחרים קיבלו את שמם על ידי ישראל. כמה תיאורים של המקום. לדוגמה הר שפר פירושו פשוט הר יופי, ואת יונתן תרגום אומר שזה היה הר עם פירות יפים. אחרים מזכירים איזה אירוע. לדוגמה קברת התאוה פשוטו כמשמעו "קברי השתוקקות" ונזכר איך אלוקים הרג את האנשים עם גרגרנות שאינה יודעת שובע. חלק מהמקומות נזכרו קודם לכן בחומש. אחרים מוזכרים רק כאן. צורת הפסוקים היא שהם עזבו מקום מסוים וחנו במקום מסוים, ובכך הזכירו כל מקום פעמיים.
פירוש רש"י: אלה מסעי. "לָמָּה נִכְתְּבוּ הַמַּסָּעוֹת הַלָּלוּ? לְהוֹדִיעַ חֲסָדָיו שֶׁל מָקוֹם, שֶׁאַעַ"פִּ שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם לְטַלְטְלַם וְלַהֲנִיעָם בַּמִּדְבָּר, לֹא תֹאמַר שֶׁהָיוּ נָעִים וּמְטֻלְטָלִים מִמַּסָּע לְמַסָּע כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא הָיְתָה לָהֶם מְנוּחָה". אחרי זה רש" י מביא ראיה שרוב הזמן ישראל היה במקום אחד. רש"י ממשיך, "וְרַבִּי תַנְחוּמָא דָרַשׁ בּוֹ דְּרָשָׁה אַחֶרֶת: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְנוֹ חוֹלֶה וְהוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם רָחוֹק לְרַפֹּאתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ חוֹזְרִין הִתְחִיל אָבִיו מוֹנֶה כָל הַמַּסָּעוֹת, אָמַר לוֹ, כָּאן יָשַׁנְנוּ, כָּאן הוֹקַרְנוּ, כָּאן חָשַׁשְׁתָּ אֶת רֹאשְׁךָ וְכוּ'", עכ"ל.
והרמב"ן כתב טעם בזכירת המסעים האלה ואמר כי כל הנסים והאותות שנעשו להם היו אמיתיות לעיני רואיהם אבל לדורות הבאים יכזיבם השומע ועמידת ישראל במדבר מ' שנה בלא מקום זרע ומציאות המן בכל יום אינם דברים טבעיים לבני אדם ואולי יחשוב האדם כי עמידתם במדבר הזה היה מקום קרוב מן היישוב מקום שבני אדם שוכנים שם או מקומות שיש שם חריש וקציר ומעיינות מים ועל כן הרחיק מלבות בני אדם המחשבות האלה וחזק האותות כולם בזכרון המסעות כדי שיראו אותם הדורות הבאים וידעו האותות הגדולות איך עמדו בני אדם במקומות ההם מ' שנה:
ברטנורא על התורה: שישראל היו חולים במצרים ושטופים בע"ז ועבירות רבות והוליכן הקב"ה להר סיני ולמדבר לרפאתן מהעבירות הללו וללמדן תורה. כיון שהיו חוזרין כלומר כיון שהיו קרובים ליכנס לארץ ולשוב למעלת אבותם אברהם יצחק ויעקב, שהיתה השכינה נגלית עליהם תדיר, התחיל הכתוב' מונה כל המסעות כלומר כאן הוקרנו כאן חששת את ראשך. כך בפרשה זו מזכיר ראשי פרקים במקומות ידועים מעבירות שעשו שם ונסים שנעשו להם, כגון ויחנו ברפידים ואין מים לשתות העם ובהר ההר וימת אהרן שם שהם כעין רמזים:
יש ללמוד כמה לקחים מהפרשה הזאת. כאשר אדם בדרכו לישראל, כדאי לשקול את המקום שיצא ואת המקום שבו הוא נמצא. זו הסיבה לטופס הכפול בפסוקים. זה גם עצה טובה לחיים בכלל. בנוסף, כדאי לזכור את הטעויות והנסים שהביאו אותנו לכל נקודה נתונה. הזיכרונות שלנו בזמנים הם מרמה ושחתני ולכן כדאי להקליט את המסעות שלנו בכתב. אם יש לאדם ערכים, הוא יכול לומר, בכל מצב, תמיד עשיתי את ההחלטות הטובות ביותר שיכולתי, וכאן הוא הביא אותי. לכן גם זה לטובה.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment