בפרשת וייקהל משה אוסף את עם ישראל לצוות אותם
על הקמתו של בית המקדש. אבל, לפני שאפילו פרט אחד, הוא נותן מוסר על שמירת שבת. הוא
מצהיר כי שישה ימי השבוע הם לעבודה במקצוע שלהם (מלאכה), אך ביום השביעי יש להיות הפסקה
בהחלט לה'. להדגיש משה קורא בחזק אחד שעשה העבודה בשבת ימותו ואפילו לבער אש אסור.
הציווי שמשה נותן לבני ישראל כמו המצווה שהקב"ה
ניתן למשה בסוף ההוראות על בנין המשכן. מצווה מן ה' קצת יותר ארוך ויש לו שני חלקים
שטארק ירכתיים וחלקים רך. יש סיבות אבל לפעמים לא כל כך ברור לבשר ודם. נאמר לנו כי
שבת היא אות בין ה 'וישראל, שבאמצעותו אנו יודעים שהקב"ה מקדש את ישראל. העונש
על עבודה התפרדות מהעם. הקב"ה מסיים את המצווה באומרו כי שבת סימן שהוא עשה את
השמים ואת הארץ בשישה ימים וביום השביעי לקח את ההנאה (ויינפש) מעבודתו.
לאחר המוסר על שבת, משה מפרט את מרכיביו של בית
המקדש ובגד הכהונה. קטע זה מהיסוד למשנה (שבת ז ב), "אבות מלאכה ארבעים חסר
אחד". המלאכות מתחלקות לארבע, סדר דפת, סדר בגדי בד, עבודת עור, ובנייה. הגמרא
דורשת המילה ארבעים ושואלת מה הוא המלאכה החסר. הפסוק הנוגע לעבודתו של יוסף בביתו
של פוטיפר (בראשית לט יא) מובא. נראה מקצועו של יוסף משרת, רואה חשבון, ומנהל אחראי
על המטע של האדון. לא יתכן שהוא לכלך את ידיו. זה מרמז כי העוסק בפעילות למען הרווח,
שאינם אסורים בדרך אחרת, עשוי להיות בלתי רצוי, אך מותר במצבים מוגבלים מסוימים.
מהקטעים האלה לומדים עקרונים על שמירת שבת. האיסור
הבסיסי ביותר הוא ייצור רגיל של דברים לשימוש הגוףכגון: מזון, ביגוד ומחסה. כל הפרשנויות
דוחים את הרעיון שיש איסור מוחלט על אש ונכונה לשבת בקור ולאכול אוכל קר. אלא יש
הרבה הלכות באיסור ובהתר באש. הרמב"ם משתמש בפסוק למקור לאיסור עונשים בשבת, משהו
שלא ממש שימוש אש. הבערת אש למעשה אחד מהל"ט המלאכות. עם זאת, יש מחלוקת
אם פסוק זה (שמות לה ג) המקור.
אש חשוב לייצור. לדוגמא יש צורך באש לאפות לחם וגם
צריך אותו לחמם מים לצביעה וכבישה. נראה כי האיסור על בוער אש בעיקר איסור להכנה משבת
לחול. על פי ההלכה הכנת משבת לחול, אם לא נאסר בכלל, הוא לפחות מוגבל והזעיף את פניו
במידה רבה עליו.
קושי כאשר מטרת העבודה לא כל כך לשם פרנסה, אלא
לטובת הציבור ובמיוחד כדי לסייע בשמירת שבת. מכיוון שבניית בית המקדש אסורה בשבת ניתן
להסיק אין ייצור מותר בשבת. מכיוון שבניית בית המקדש אסורה בשבת ניתן להסיק אין ייצור
מותר בשבת. לכן אף אחד לא יכול לומר שהעבודה שלו היא כל כך חשובה שזה דוחה את שבת.
פיקוח נפר בכל אופן מותר. במצבים שבם העדר פעילות מסוימת יגרום טרחה דציבור גדול
בדרך כלל יש איזה התר.
עניין של תחביב לדוגמה גן פרחים משל טוב. אפשר להגיד
כי השקיה, עישוב, זבול בגן כזה לא עושה כלום לפרנסה. אבל יש בהם טורח, שבאמת לא
שבתדיק. בשבת טוב ליהנות מהגינה, דווקא מסתכל על הפרחים ולשבח היופי שלהם, ולנסות לראות
את יד ה' בטבע, כמו כן גם שריים של ששת ימי המעשה. בדרך זו יכולים להבין כיצד שבת כמו
בית המקדש. על ידי נח בשבת והנאה בברכות שהגיעו מלמעלה, מכירים הבורא ונותן הודאה.
בבית מקדש מביא קרבן להביע אותה המחשבה.
חשיבות של העניין של מנוחה בשבת כמו חשיבות של
ענייני נופש, הקשר בין הקב"ה וישראל, ואמונה המלומד שהאלוקים ברא את העולם בשישה
ימים. פירוש
הדבר כי הפסקת העבודה לא מספיק אלא צריך ליהנות מיום החופש גם כן. כתוצאה מכך צריך
לעשות דברים שנותנים הנאה. עם זאת חלק מהיום צריך להיות קשור לדת. לימודי דת רצויים,
אלה המדגישים יחס בין ה' ועם ישראל.
Blogger English
Blogger Hebrew
YouTube
לע"נ, האמה ,מלכה בת חיים ז"ל
נלב"ע ט"ז ניסן תשנ"ח
Acknowledgements to websites:
תורת אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/,
http://hebrewbooks.org/,
וגם בדואר אלקטרוני
ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il
No comments:
Post a Comment