פרשת כי תשא מתחיל עם המצווה, כיצד לבצע מפקד אוכלוסין של עם ישראל. רש"י מסביר: כי תשא" -
לשון קבלה, תרגומו, כשתחפוץ לקבל סכום מניינם,
לדעת כמה הם – אל תמנם לגולגולת, אלא יתנו כל אחד מחצית השקל, ותמנה את השקלים
ותדע מנינם, עכ"ל. הכסף לשימוש למטרות דתיות. " כפר נפשו" הביטוי
החומש לצדקה. זה עניין צדקה תציל ממות. רש"י ממשיך, "ולא יהיה בהם נגף"
- שהמניין, שולט בו עין הרע, והדֶבֶר בא עליהם, כמו שמצינו בימי דוד.
"ויסף אף יהוה לחרות בישראל ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל
ואת יהודה", (ב שמואל כד). פ' רש"י: לא ידעתי על מה. בכל מקרה מפקד לאומי
משמש שם כהסתה לעונש.
פירוש הכלי יקר:
·
שכופר זה היה להציל מן עין הרע השולט בשעת המספר, כי בפעם ההוא יש מקום לשרי מעלה של האומות לקטרג ולומר מה יקר וגדולה
לישראל במספר זה על כל האומות והלא הללו עע"ז והללו עע"ז לפיכך צריכין בפעם
ההוא אל כופר נפש להשקיט מדה"ד. . . .
·
שבכל מקום שיש נדנוד גסות הרוח שהעשיר יש לו מקום להתגאות על העני לאמר לו נדבתי גדולה משלך שם אין הקב"ה קורא שמו יתברך עליו לפיכך
לא יחס אל השי"ת בפר' תרומה הנדבה הג', אבל כאן שכל הג' היו הבקע שעשיר ועני שוין
בו ואין מקום להתגאות אחד על חבירו, עכ"ל. כתוצאה מכך, מראים מידה רעה בשעה דין.
·
ובדרך זה נמשלו ישראל לכוכבים, שנאמר בהם (ישעיה מ.כו) המוציא במספר צבאם
כי מספר ההוא ודאי הוא בעבור מעלתם כי בלי ספק שהקב"ה יודע מספרם, כך מספר
בני ישראל אחר מעשה העגל דומה למה שנאמר אחר חטא של ראובן (בראשית לה.כג) ויהיו בני
יעקב י"ב. כך הודיע לנו כאן שלא נמאסו בעבור מעשה העגל אלא כולם במעלות המספר
המורה שכל איש מישראל מושגח בהשגחה פרטית. אמנם המספר הנאמר בפר' במדבר היה
לפי שבא להשרות שכינתו בתוך כל שבט ושבט כי דבר זה צריך מספר, כי אין הקב"ה
משרה שכינתו על פחות מן כ"ב אלף (יבמות סד.)
·
אבל בזמן שהם נספרים אחד לאחד יש לחוש שהמספר יגרום שכל אחד לבדו
בפני עצמו יעלה זכרונו למעלה ויתבקר פנקסו בכל זכות וחובה שיש לו, ושמא לא
יכריעו זכיותיו על חובותיו ובסבה זו יזכירו לו עון העגל שכבר נמחל כי לא נמחל
כ"א אל רבים ולא ליחידים והמספר גורם שכל יחיד נזכר לעצמו, לכך נאמר
וביום פקדי והוא לשון מספר ור"ל כשיהיו נמנין לאיזו צורך אז יעלה זכרון כל
איש פרטי לפני ואז ופקדתי עליהם את חטאתם כי החטא חוזר וניעור, ע"כ צוה כאן
על כופר נפש זה לכפר על מעשה העגל בשעת המספר כי יפקד מושבו על כל אחד ואחד . . . לפי שיבא לפני
הש"י זכרון כל ראש בפני עצמו לפיכך ונתנו איש כל איש פרטי שיש לחוש שיתבקר
פנקסו ויבוקש וימצא כי היה לו חלק בפועל המגונה ההוא לפיכך יתן בפעם ההוא כופר
נפשו.
ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר לפי שחטאו במחצית היום יתנו מחצית השקל
וחד אמר לפי שחטאו בשש שעות ביום יתנו מחצית השקל דעבד שיתא גרמסין ר' יהושע בי ר'
נחמיה בשם ר' יוחנן בן זכאי לפי שעברו על עשרת הדברות יהיה נותן כל אחד ואחד עשרה
גרה )ירושלמי שקלים ב
ג(.רבי ישמעאל אומר: בוא וראה
רחמיו של מי שאמר והיה העולם על בשר ודם, שאדם קונה את עצמו בממון (מכילתא). בעיקר
חטא העגל היה חטא של חוסר נאמנות לאמונה. תרומת מחצית השקל עבור קורבנות של בית המקדש
דווקא בביטוי של מסירות לדת. לכן מעשה צדקה הזה מעשה של חזרה בתשובה.
נראה הלקט העקרוני שיש זמנים לחשבון נפש גם ליחיד גם לאום. בדרך כלל
הם זמני שמחה להראות מעלות והישגים. אבל למרבה מעלות והישגים אפשר לעורר קנאה. בנוסף
יהיו גם חסרונות הן בהווה הן בעתיק. כתוצאה מכך צריכה להתבצע התחשבנות כזו מתוך צניעות
ובאמצעות שיטה שהיא באופן ניכר נדיב.
Blogger English
Blogger Hebrew
YouTube
Acknowledgements
to websites: תורת
אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/,
http://hebrewbooks.org/,
לע"נ, האמה
,מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע ט"ז ניסן תשנ"ח וגם בדואר אלקטרוני ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il
No comments:
Post a Comment