במשנה הדנה בהלכות ברכת המזון מובא מחלוקת. "בית שמאי אומרים, מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים. ובית הלל אומרים, נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית" (ברכות ח ד). גם אחרי הסעודה לפני ברכת המזון, יש לרחוץ הידיים. ובאם אכל מלח סדומית חיוב הוא. בימי קדם השתמשו במלח סדומית . לקחו קמצוץ מלח במקום להשתמש במלחייה. בעקבות זאת, זה נשאר על אצבעותיו של אדם ובעין אם הם נגעו בם. המלח עלולים להזיק את העינים, ולכן היה חובה לשטוף את הידיים לאחר אכילה.
עוד אמרו, שישנה מצווה ליטול ידיים לפני ברכת המזון, כדי להתקדש לקראת הברכה, שאין ראוי לומר ברכת המזון כשהידיים מזוהמות משיירי המאכלים (תר"י ורא"ש עפ"י ברכות נג, ב). גמ' ברכות נג ב מסביר, "כשם שמזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסולות לברכה. . . דאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא (ויקרא כ, ז) והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן, אני ה' אלקיכם זו ברכה".
בית שמאי ובית הלל שניהם מסכימים שמכבדין את הבית לפני בהמ"ז. הגמרא מסבירה המחלוקת בעניין מלצר עם הארץ. החשש הוא בשטיפת הידיים נתזים טיפה בטעות על פירור לחם גדול שנפל על הרצפה ונמאס ולא יהיה ראוי לאכול. היסוד הוא בל תשחית לא לחם, מזון, או כל דבר בעל ערך. מלצר חכם מרים מיד חתיכה קטנה של לחם אשר נפלה אבל מלצר ע"ה ישאיר אותו על הקרקע. בית הלל פוסק כי ניתן למנוע את הבעיה ולהשתמש רק במלצר חכם. בית שמאי מתיר מלצר ע"ה אבל חייב להיזהר שלא להשחית שום לחם בגללו.
נראה שהסיבה העיקרית לטאטא את הרצפה כי יפה לומר ברכה במקום נקי. פסק רש"י בארוחה מפוארת שבה ערכו על ספה עם שולחן קטן ליד זה חייב לטעטע את הרצפה מן הפירורים, אבל אם הסבו על שלחן רגיל מכבדין את השלחן משיורי אוכלין שנתפזרו עליו. המשנה ברורה (אורח חיים קפ"ג ס"ג) מוסיף, "אבל כשנוטלין הידים בכלי על השלחן כמנהגנו לכו"ע צריך לנקות הפירורין סביב".
לסיכום גודל הפירורים, איכות המלצר, סוג השלחן לא חשוב למשנתנו. אלא המקום צריך להיות נקי ומסודר כאשר אומרים ברכת מזון, כל ברכה, או עושה כל מצוה. אם יהיו נשפכים בארוחה, קידוש, או כל אירוע שבו אוכל. יש לנקות אותו מיד. לא רק זה אלא צריך בית הכנסת מסודר ויפה. גם יהודי צריך להיות עדין ויפה. גם ארץ ישראל צריך להיות עדין ויפה. וגם העולם צרך להיות יפה. צריך לזרוק את הזבל בפח לא על הקרקע, השכונה צריכה להיות נקיה מאשפה. גם צריך לחנך הילדים להתנהג ככה. יש רמז בזה בספר תהלים (כד ג ה) כמו שכתוב, "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו. נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה. ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלקי ישעו".
לע"נ הדוד גדול שמואל בן יואל לייב ז"ל נלב"ע כסלו תשמ"ד
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment