עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ
לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם. עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ
אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד כב), וַיְנַסּוּ אֹתִי
זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי: (אבות ה ד).
המשנה אומרת שהקב"ה עשה עשר נסים בעד עם ישראל במצריים. הם הי'
מכות לפני יציאת מצריים. הם
היו ניסים למען ישראל כי המצרים רדפו אותם בחומרה, ותוך כדי כך היה מעשה של נקמה
על הכאב וההשפלה שלהם.
המשנה ממשיכה עם להזכיר את הנסים שעשה
הקב"ה לישראל בעת קריעת ים סוף. אלה היו בעיקר מעשי חסד לישראל. פירוש רבי
עובדיה מברטנורא: אחד, ויבקעו המים. שני, שנעשה הים כמין אוהל ונכנסו ישראל לתוכו.
שלישי, שנעשה קרקעית הים יבש בלא חומר וטיט. רביעי, שקרקעית הים שדרכו בו המצריים
שהיו רודפים אחרי ישראל נתלחלח ונעשה חומר וטיט. חמישי, שהמים הנקפאים בקרקע הים
לא היו חתיכה אחת אלא חתיכות קטנות, כעין לבינים ואבני הבנין מסודרים זה אצל זה.
שישי, שנתקשו המים הנקפאים ונעשו קשים כסלעים, כדכתיב (שם) שברת ראשי תנינים על
המים, והמצריים נקראו תנינים. שביעי, שנגזר הים לשנים עשר גזרים כדי שיעברו כל שבט
ושבט בדרך אחד לבדו. שמיני, שקפאו המים כספיר ושוהם וזכוכית, כדי שיראו השבטים אלו
את אלו. תשיעי, שהיו יוצאים ממנו מים מתוקים שהיו שותים אותם. עשירי, שלאחר ששתו
מהם מה שרצו, הנותרים מהם היו נקפאים ונעשים ערימות.
אז המשנה מדבר על בעשרת ניסיונות שעם ישראל
נתנו לה'. הם היו הפעמים ישראל היה צווחני, לא ממושמעים, וחסרו אמונה. ואלה הם: 1)
לצעוק על ים סוף, האם יש אין קברים במצרים, כי אתה צריך לקחת אותנו למות במדבר, 2)
לקטר על המים המרים במרה, 3) לקטר על חוסר מים במדבר ב ברפידים, 4) איסוף מן
בחילול שבת, 5) מפרה את הוראות הפקודות לא לאחסן את המן, 6) מתלונן על המן באומרו
היה להם המון אוכל חינם טוב במצרים, 7) מצטרפים דופי על חוסר הבשר, 8) עגל הזהב 9)
ממלמל נגד ה', 10) המרגלים.
לאחר חטא המרגלים הקדוש ברוך הוא, קובע את מהות
במיוחד שכל אנשים ראו ניסים שלו אשר מעידים על גדולתו, כוח, נדיבות, ואהבת ישראל.
אעפ"כ העם עדיין לא מקשיב אליו. בקנה אחד עם זה תוספות יו"ט מעיר בדבר
חטא העגל שזה היה מקרה של ספקות מוצדקים מעט אמונה. לכן לא היה להם את הביטחון
להמשיך במסלול.
שם אלקים
עניינו כוח. גם כן יש שמות באותתו עניין. לכל יש בחירה חופשי לבחור מקורו של כוח. רבים יבחרו להיות עצמאי ואומרים דברים כמו הכוח
של הידיים שלי עשו את כל הדברים הנפלאים האלה. גם יש שיסמכו בממון וכלי נשק. מקור
כוח של אדם דתי דבקותם דברים כמו ערכים דתיים, ספרי קדש, ותפיסת רצונו של המקום.
מבחן של מקור הכח זה, כמה טוב מי מסתמך עליו
עושה בעולם הזה. נראה כי תחושה אישית של האושר הוא המדריך. נראה כי תחושה אישית של
האושר הוא המדריך. כסף זה נחמד, אבל אדם יכול לקנות כל מיני דברים, ועדיין להיות
אומלל. אקדח זה לא יכול להגן נגד מחלות. אפשר שאדם מושפל על ידי חוסר יכולות שלו.
כאשר להסתמך על אנשים אחרים יש להעריך האם הם חזקים מספיק ויהיו הם נשארים נאמנים.
דור המדבר ראה את הכח וחסד של קדוש ברוך הוא.
לכן הם הצטרכו להאמין שמציית מצוותיו יביא להם אושר והצלחה על אויביהם. יהיו
ניסויים אבל בסופו של דבר הם היו ללמד ולחזק. היום אין לנו נסים גלויים ונביאים
אבל יש לנו ספרי קדש, רבנים, ואת היכולת להתבונן על דברים. אם הערכים, רעיונות,
ושיטות העבודה הגיונית מצד השכל צריך לנטות ללכת בכיוון הזה, במיוחד אם הם מביאים
תוצאות טובות. הפיתוי של דברים כמו כסף, גאווה, ותאווה יישאר נסיון. אף על פי כן
צריך הביטחון להחזיק מעמד עד הסוף, אם בכל הדברים נחשבים, ה' הומטר מן השמים הרבה
ברכות גדולות עד שנראה כאילו אין להם סוף.
לע"נ הדוד לייב הערש בן אהרן ז"ל נלב"ע יז תמוז תשמ"ב
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר
http://dyschreiber.blogspot.co.il
Blogger Hebrew http://dyschreiber.blogspot.com/2016/07/182.html
YouTube
https://youtu.be/_zoS2MCU30U
No comments:
Post a Comment