פרשת אמור אומר שבארץ ישראל ביום השני של פסח הבני ישראל קוצר "עומר"
של תבואה והביא אותו כקרבן בבית המקדש. יש למילת עומר שתי משמעויות שניהם שייך למצווה
זו. הראשון, חבילה של תבואה שנקצרה מהשדה. הגרעינים עדיין מחוברים לגבעולים שקוצצו,
אסף, וקשור זה לזה. דגנים כמו חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל מתחילים גדולתם בסוף
החורף ומתבשל בתחילת האביב והם הפירות הראשונות של העונה החדשה.
פירוש עומר גם כן מידה יבשה שווה לשניים וחצי ליטרים, לשון החומש
"עשרון". עשרון עשירית של איפה. איפה לשון לאפות, משמע כמות רגיל בצק שאופה
מערבב. לכן מעומר תבואה זאת יוצא מספיק קמח לעשות ככר לחם יפה.
לחם מטה חיים. בגלל דגנים מזוקקים ללחם, יש להם חשיבות מיוחדת. הרעיון
של זיקוק גם חשוב. רוב מזונות אחרים לא צריך הרבה עבודה. פירות וירקות נאכלים טריים
או מבושלים עם מעט תבלינים. לאחר חיה נשחטה הבשר מומלח, שרוי, ניתח, קצת יותר עבודה.
הגבינה הוא כבש שכולל כמה עיבוד וזמן. דגנים יש הרבה עבודה, הוסרו מהגבעול וקלפו, לאחר
תוחן אותו עד שהוא קמח. לקמח מוסיף מים לעשות בצק אשר לש ומניח להתחמץ. לאחר כך אפוי בלחם. בסוף זה תהליך ארוך.
נגד זיקוק יש מצווה לספור את הימים של שבעה שבועות. זה יהיה זמן הוגן
לייצר לחם מיבול התבואה החדש. עם לחץ לחם ניתן לייצר מהיבול החדש בזמן קצר. בעצלנות
יכול להימשך לנצח. החומש מקשר את המספר שבע עם יצירה. בראשית ברא האלוקים את השמים
ואת הארץ. בשישה ימים הוא ברא את אור, צמחים, בהמות, ואדם. וביום השביעי הוא נח. נגד
לזה היהודים קוצרים עומר השעורים ביום הראשון, לבלות שבעה שבועות עיבוד חיטה של היבול
החדש לעשות קמח, ביום החמישים אןפים אותו לשתי כיכרות לחם באיכות גבוהה, והביאו כקורבן
בבית המקדש.
התהליך מתחיל עם חגיגה קטנה. כאשר העומר הראשון של היבול החדש נקקצר,
הוא הובא לבית המקדש. שם הכהן נופף אותו בפומבי, כאילו נאמר שהבאנו בהצלחה מזון מהאדמה.
לאחר מביא כבש אחד עם פרפראותו לעולה. לפני זה שבירה קרקע הזה אשור לאכול התבואה החדש.
כאשר לחם מהיבול החדש נכנס לייצור בקנה מידה מלאה, יש חגיגה גדולה. שתי
כיכרות לחם מפוארות נאפות והובאו לבית המקדש. שבעה כבשים, פר, ושני אילים הביאו לעולות,
יחד עם שעיר לחטאה. שני כבשים הם הביאו לזבחים לסעודת מצווה. בתוכה הכהן עושה הצגה
פומבית של מנופף לחם חדש. כאילו אמר התבואה החדש אכן להיות המרכיב העיקרי של האומה.
האחרון חביב היום הוא הכריז באופן רשמי שהיא יום קדוש וכולם חופשי מהעבודה. שמו של
החג הזה הוא חג השבועות. זה פשוטו כמשמעו שבועות ומתייחס לשבועות שבילו הולכים מתקווה
שמגיעה מחבילה של שעורה לשגשוג מפרותיה של הארץ ישראל. פשוטו כמשמעו שבועות ומתייחס
לשבועות שמתחיל בתקוות עומר שעורה להגיע לשפע רב מהפרותיה של הארץ ישראל.
מספירת העומר לומדים כיצד להתנהג
נוגע בפרויקט ארוך לדוגמא בניית בית או בית כנסת. יש שלב שבו תכנון נעשים ו גויס כסף.
בתחילת חפרת היסוד כדאי לערוך אסיפה חגיגית נאומים קצרים וכיבוד קל. בנייה צריכה להמשיך
בקצב קבוע, אבל לא מיהר. אין להשתמש הקניין עד להשלמתה מלא. עם ההשלמה כדאי לערוך חגיגה
גדולה עם כמה נאומי שבח ואחד מהם ארוך ומהודר. בנוסף עוד נאום קצר לישב הדעת על יד
לב טוב שמתנצל לדברים שלא הלך כשורה ותקוות שלא מומשו. כדאי לערוך סעודה חגיגית עם
לחם ובשר וגם לעשות ותמונות ומאמרים גאים שפורסמו בעיתונות.
לע"נ, הדוד ,לייב הערש בן אהרון ז"ל
נלב"ע י"ז תמוז תשל"ב
Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,
וגם בדואר אלקטרוני ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il
Blogger English
Blogger Hebrew
YouTube
No comments:
Post a Comment