בס"ד
שיר פופולרי בחג השבועות הוא "וְעַתָּה בָנִים". שמו של השיר לקוח משתי המילים הראשונות של מילותיו שהן, "ועתה בנים שירו למלך בתפארת מפואר . . . ואשרי עבדיו המשמיעים בקול שבחו". שורות אלה מקורן בפיוט שהוא חלק מהתפילות שֶׁל בְּחִירָה לחג, המורכב מארבעה בתים וניתן למצוא אותו במַחזוֹר לשבועות ביוֹצרוֹת לברכות על קריאת שמע.
הנושא של הפיוט הוא היופי והשמחה שמגיע דרך עבודת השם באמצעות המצוות בתורה. חכמי התלמוד מחשיבים את חג השבועות כיום השנה למתן עשרת הדיברות בהר סיני ובהרחבה אותם הם כל המצוות. ישנם האומרים שכל המצוות הם פירושים על עשרת הדיברות במיוחד את הראשון שבהם הוא לדעת ה'.
מטרת התנ"ך היא להוציא את המיטב שבאדם ובמין האנושי וזה בעצם מה שהופך אותנו לאנושים ולא לחיה פראית. פאֵר ואוֹשֶר נחשבים במחשבה היהודית כמאפיינים נעלים מאוד, תגמול על התנהגות טובה והוכחות כי מעשיו של האדם היו נכונים.
בזמן שבית המקדש היה קיים, כאשר אדם רוצה לתת מתנה לאלוקים, היה יכול להקריב עולה, או תרומה לבית המקדש במיוחד לכוהנים. שור נחשב לקורבן המכובד ביותר. אנשים היו תורמים גם חפצים עשויים זהב מעוטרים בפאר ויופי.
אחרים היו מביאים לבית המקדש פריטים ממלאכתם שלהם שהיו הטובים ביותר שיכלו לייצר. הרעיון היה לעשות את השימוש הגבוה ביותר במיטב יכולותיו של האדם. זו התשובה לשאלות כמו מתי אדם לובש את מיטב הבגדים, התכשיטים הטובים ביותר, מגיש את האוכל הטוב ביותר ועושה את העבודה הטובה ביותר שהם יכולים. עם זאת, המתנה האולטימטיבית שאדם יכול להעניק לקדוש ברוך הוא, זה הוא עצמו. זה נעשה על ידי חיים על פי רצונו של המקום.
אז היינו יודעים מהו רצון האלוקים, הוא גילה זאת בבירור בתורה ובמיוחד במהלך ההתגלות בהר סיני. למעשה אדם צריך לעשות חשבון נפש לפני כל החגים. עם זאת אנו רוצים גם להביע את הערכתנו ואהבתנו לבורא הכל במיוחד לברכות הרבות שהטיל עלינו. דרך נהדרת לעשות זאת היא לשיר שירים יפים ומשמעותיים בבתי התפילה שלנו בימי הקודש.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment