שופטים / אלול # 190 - מסכה לאהבה

יש סיפור מעשה בגמרא שבת לא. בשלש נכרים שבקשו להתגייר. הא' אמר גיירני על מנת שתשימני כהן גדול. הב' אמר גיירני על תנאי לקיים תורה שבכתב בלי חיוב לקיים תורה שבעל פה. הג' אמר גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. באו לפני שמאי הזקן והוא דחף אותם באמת הבנין שבידו. באו לפני הלל הזקן והוא קבל אותם.

הראשון למד תורה וראה שהכוהנים רק מזרע אהרן. הוא קבל את זה ואעפ"כ היה שמח להיות יהודי. הדחף לתושב"ע בא ללמד אצל הלל יומא קמא א"ל א"ב ג"ד למחר אפיך ליה א"ל והא אתמול לא אמרת לי הכי א"ל לאו עלי דידי קא סמכת דעל פה נמי סמוך עלי.

יש רמז במשנה בדבר ספקות לגבי תוקפו המוחלט של התורה שבעל פה. בפרק השני של מסכת ראש השנה ישנו סיפור על עדים שהעידו שראו את הירח החדש בזמן שלו. משמעות הדבר לראות חצי סהר דק במערב, סמוך לאופק מעט אחרי השקיעה. בנוסף הם העידו כי למחרת הירח  לא היה ברקיע כלל. זהו דבר בלתי אפשרי מבחינה אסטרונומית. למרות זה רבן גמליאל, ראש הסנהדרין, קיבל את עדותם כתקפה והכריז על תחילת חודש תשרי. רבי יהושע היה נסער על זה, במיוחד כי זה קובע את היום שבו יום הכיפורים חל. בגלל הקושי הגדול הזה הוא ביקש את עצתו של רבי עקיבא. רומז כי היו לו ספקות לגבי הגישה של רבן גמליאל, רבי עקיבא לא לימד אותו תובנות חדשות באסטרונומיה. במקום זאת הוא הדגיש את החשיבות של בית דין ואמר כי ההכרזה של רבן גמליאל לחודש החדש היא בתוקף למרות שזה לא  נכון מבחינה אסטרונומית. הוא הוסיף כי אם אנחנו בודקים את תוקף החלטה זו היינו צריך לבדוק את תוקפם של כל ההלכות עד משה רבנו. "אין לי מועדים אלה אלו", הוא אמר בסובלנות.

שוב מעשה בנכרי אחד שבא ואמר גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. אמר לו הלל דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור. בגלל זה תשובת רגליים אחד הוא ביטוי לתשובה בדבר נושא ארוך כי הוא מאוד תמציתי על היעד. עם זאת הגרסה ניתן להבין כבקשה ללמוד תורה על תנאי זה הוא כאל הלצה. זה מתקשר למעשה אחר, סיפור על קונדס שקינטר את הלל על הימור. הלל הוא דמות ידועה בקרב העם היהודי בגלל החסד שלו שהיה ללא גבול. סיפורו של רומי שעמד על רגל אחת כנראה נוגע ללב, עד כדי כך שייצוג שלו חקוק על מנורת אבן מחוץ לכנסת של מדינת ישראל.

הרומי שעמד על רגל אחת עם האחרים נזדווגו למקום אחד אמרו קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה. העניין מרומז בפרשת שופטים כאשר משה רבינו, "בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול ה' אלקי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות. ויאמר ה' אלי היטיבו אשר דברו. נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו", (דברים יח טז יח). הסוד הוא שהדת אמורה להיות מלחיצה במקצת וכי יש מקום להתפשר.

במקרה של הרומי שעמד על רגל אחת, מאחורי הקבלה הקלה דעת של התורה הייתה מצוי קבלה כנה. באופן דומה התנאי להיות כהן הגדול, מאחורי ציפיות לא מציאותיות היו ציפיות מתאימות. ובדבר דחיית התורה שבעל פה, מאחורי הקבלה חלקית היה קבלה מלאה. נראה כי למרות קלות הדעת של הרומי שעמד על רגל אחת היתה מסכה לאהבה בשכל נעלם להקב"ה. אבל יכול להגיע אליו רק בדרך של מידות החסד.

חריפותה היא שגם היהדות האורתודוקסית יש מסכה של יראה ואהבה כי בא לידי ביטוי כמו ליצנות, ציפיות לא מציאותיות, וקבלה חלקית. המורים של דת בדרך כלל יודעים זאת והולכים אחרי הדוגמא של הלל לאהב את הבריות ולקרבן לתורה (ר' אבות א יב). יתר על כן עם כל יום הכיפורים יחידים וקהילות מתעסקים בבחינה עצמית להתקדם לתיקון שגיאות אלו. בסופו של דבר זה יביא את השלמות של האדם ובימות המשיח, במהרה בימינו אמן.

לע"נ הדוד לייב הערש בן אהרן ז"ל נלב"ע יז תמוז תשמ"ב

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English    http://dyschreiber.blogspot.com/2016/09/shoftim-elul-mask-for-love.html

Blogger Hebrew    http://dyschreiber.blogspot.com/2016/09/190.html

YouTube               https://youtu.be/PmzYXazTpzI