היהודים חוגגים את ראש השנה כיום ההולדת של העולם. העניין רב פנים ואפשר
לזקק הביטויים אעפ"כ כולם אותו דבר. לדוגמא הפזמון אחרי השופר במוסף הוא "הֲרַת
הַיּוֹם עוֹלָם", ל' הרה. למעשה רוב אומרים העולם הרת מ' יום קודם, בט"ו
באב, ולא הושלם עד יום השישי לבריאה, כאשר אדם כפי שאנו מכירים אותו בא לעולם. אדם
המטרה של בריאת ולכן כל מה שקדם לו הוא העריך כהכנה.
סיפור מעשה בראשית פחות או יותר ג' חלקים. חלק א' שמים וארץ נברא יש
מאין. אחרי זה תהו ובהו שנתקן בו' ימים בעיקר ע"י בורר והוצאה. לדוגמה אור מופרד
מחושך, הרקיע מבדיל בין המים למעלה והמים למטה, יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה,
דשא צמח מהארץ, מהמים שרצו דגים.
חלק ב' כמעט שלל כל זה. בתחילה לא היה צמחים רק אד יעלה מן הארץ והשקה
את כל פני האדמה. אחרי האדם נטוע בגן עדן הצמחים צמחו. ואחרי זה, כל הבעלי החיים הובאו
לפניו. החומש מסביר כי המצעד של בעלי חיים היה למצוא עוזר שיהיה קרוב אליו. דרך
אגב אמר וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו. זה מקדים את החלק הג' של סיפור הבריאה,
היצירה של האישה.
יש קשיות. לדוגמא הפרשנויות מתמודדים עם הרעיון איך אפשר בריאה שלו
מתגשם. גם יש סתירה שבאדם על ידי עצמו, לבד, עושה עבודה משמעותית, אבל האם איך הוא
בריאת שלמה בלי האישה.
להוסיף קשיות יש אור היום והחושך של הלילה, וגם ערב ובוקר לפני שהשמש
אשר נוצרה ביום הרביעי. צמחים מגיעים לבריאת לפני השמש. הפרשנויות נותנים סיבות שונות
על זה.
אפשר לשאול מה החשיבות של כל זה. התורה באה ללמד איך להיות איש טוב.
אשר לא גונב, לא משקר, כבוד הורים, לא עובד בשבת עושה איש טוב. אבל אפילו לתורה
אפשר לשאול. אסור לקלל חרש אע"פ הוא לא שומע ואפילו לא שומעים אחרים. אבל
בדרך הטבע נראה שובבות כזה באמת רשעות.
יכול למצוא באוניברסיטה יהודי עם מידת החסד שלמד תורה. עם זאת, אי
אפשר להשוואה בין אדם שלומד תורה ומאמין שיש אלוקים בשמים שמנהל את העולם ובין שלא
מאמין בכך. הם שונים מאוד במראה על המבט על הפנים, בקול הדיבור שלהם, ובאת החיים שהם
חיים. לכן רואים שיש הבדל בין מי שמאמין באלוקים, מאמין חידוש העולם, ומאמין
בששת ימי בראשית.
הרמב"ם מגיד בתחילת המשנה תורה (ספר המדע - הלכות יסודי התורה א
א), "יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ
ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו". העניין מפותח במורה נבוכים (ב כג).
יש בו סוגיה גדולה בעניין בריאת העולם ע"י הקב"ה דרך חקירה ובדרך הטבע.
יש בדיקה גדולה בעניין תקופות כוכבים ומזלות דרך הטבע. ההסקה או העולם קים מעולם או העולם נברא
ע"י ה'. הוא אמר אין לשניהם ראיה גמורה אבל חידוש העולם יותר חזק ויש קשיות
לעניין העולם תמידי.
הרמב"ם מסביר להגיע לאמונה חכמת אמתית בחידוש העולם צריך מידת
האמת וחסר פניות. אחרי זה ג' תנאים: תחילתן שתדע ערך טוב תבונתך ושלמות אופיך הטבעי.
והשני ידיעת מדעי הטבע כפי אמתתן, כדי שתדע את הספקות באופן יסודי. והשלישי מידות
טובות, בגלל מידות רעות תמיד יטעה ויכשל בכל אשר ילך, מפני שהוא יחפש השקפות אשר יסייעוהו
למה שטבעו נוטה אליו.
הלקח של סיפור של ששת ימי בראשית שיכול לראות אצבע אלוקים בטבע. אבל
יש הרבה מנעות בינם שכלי, חברתי, ואישי. אעפ"כ החומש מגלה המסקנה הנכונה כדי להדריך
אותנו בכיוון הנכון. כמו מעשיות האבות מגלות יד ה' כך מעשה בראשית. התורה לא באה
ללמד היסטוריה או מדע אלא ללמד איך להיות איש טוב. לפעמים פקודות התורה קשה
להבין. אבל כמו מי שיגע עצמו ימצא את האמת
במדע כך מי שיגע עצמו בתרה ימצה הצדקות והחסד במצוות.
לע"נ, הדוד ,מאיר בן חיים ז"ל
נלב"ע כה תשרי תשנ"ב,
Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,,
וגם בדואר אלקטרוני ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il
Blogger Hebrew http://dyschreiber.blogspot.com/2014/09/89.html
No comments:
Post a Comment