הרמב"ם היה הרופא חכי חשוב בזמנו וכדאי ללמוד דעותיו היום. במשנה תורה מובא פרק אחד בעניין בריאות הגוף. בו כתוב, "היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא . . . לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים", (הלכות דעות ד א). בהלכות דעות הוא מדבר בקצרה בנושאים הבאים: תזונה, הפרשה, פעילות גופנית, ניקיון, שינה. הנוגע לנו ביותר, בין ענייני אכילה הוא כותב ש"לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו", (שם ב). גם הוא מפרט שהשמנה הוא גורם למחלות קשות ורבות. בדבר הפרשת האדם שאסור להשהות את נקביו, וברגע שמרגישים את הצורך, צריך להימנע מלהחזיק בה. הדיאטה של אדם צריכה להיות כזה שאינו גורם לעצירות. הוא בעד פעילות גופנית סדירה ומזהיר מפני הבטלה. רחצה רגילה היא חשובה במיוחד כדי לנקות את הזיעה. צריך לישון שמונה שעות ביום, מאחרי השקיעה ועד לפני הזריחה. הוא אינו דן תרופות למחלות ספציפיות כאן.
את הקטע בדעות (ג א) הוא פותח באומרו, "שמן החולים מי שמתאוה ותאב למאכלות שאינן ראויין לאכילה . . . ושונא המאכלות הטובים כגון הפת והבשר הכל לפי רוב החולי כך בני אדם שנפשותיהם חולות מתאוים ואוהבים הדעות הרעות ושונאים הדרך הטובה ומתעצלים ללכת בה והיא כבידה עליהם למאד לפי חליים". בכתבים הרפואיים של הרמב"ם קובע במפורש כי יש בעלי אופי רע העוסקים במעשים אשר מזיק לבריאות. מנגד הסמיכות לכאן מרמז כי אורח חיים בריא מוביל לאופי טוב.
הרמב"ם כתב שתים עשרה ספרים בנושא בריאות ורפואה. ספרים נפרדים מתעסקים עם עפולים, מגורים משותפים, אסטמה, שיגעון, והרעלה. הוא עוקב אחר רפואה עתיקה של קנביס כטיפול לאסתמה, אולם לא מזכיר פסיכדליים ומורי צמח. שני ספרים עוסקים בכתבי גאלן ואבוקרט (היפוקרטס) שהיו מחברי הספרים העיקריים על תרופות בזמנו.
ספר פרקי משה עוסק על הרפואה בכלליותו. בהקדמה הוא מסביר, הרבה כתבו ספרים רבים על כל מיני חכמות. אך הנושא עם הצורך הגדול ביותר, הוא הנושא של רפואה. המושגים בעיקר קשים. בנוסף הם מסובכים. ועוד דבר חייב להיות מסוגל להבחין בין לשון של מומחים ובין לשון של הדיוטות. בניגוד החכמות אחרות אין לקבל תמונה או הבנה מטושטשת של ההיבטים שלה. המשמעות היא הרופא חייב לדעת את החומר באופן ברור. אחד מן הקשיים הוא שהרופא חייב כל זמן לשים לב לפרטים רבים מאוד ולא מספיק לזכור את העקרונות הכלליים בלבד. בנוסף הוא חייב לדעת, כי הרבה פרטים מגיעים מן החולים, ועיתים קרובות הם בורים וטיפשים. יש לספר 25 פרקים הכוללים סוגיות של מחלות שונות, את דרך הפעולה של הגוף, שיטות בריאות, וארבע ליחות.
ארבע הליחות היה חכמה של רפואה, יסודו ארבעה ליחות בגוף. חוסר איזון מהם גורם מחלות הגוף ומצוקה נפשית משולבים. הלימפה הוא כנגד אש וקשור לכעס. המרה היא כנגד עפר וקשור לדיכאון. דם הוא כנגד רוח וקשור לביטחון. הליחה היא כנגד מים וקשור לשלווה.
בפרק הראשון של הלכות דעות, הרמב"ם מגנה מידות רעות, כעס וגאווה הם הגרועים ביותר של המידות, עין רע, ליצנות, רמאות, דיכאון, וחמדנות. הוא משבח המידות של מתינות ושליטה עצמית. באופן כללי הרמב"ם מאמין כי דרכים אשר שומר על בריאות נפשית, מחזקים את היכולות לפתח כישורים לשמירה על גוף בריא. הדרך הטובה ביותר להשיג זאת היא על ידי לימוד התורה ושמירה על המצוות ברמה גבוהה. וזאת מפני שהגוף והנפש הם אחד, וזה היסוד של ההשקפה של הרמב"ם בבריאות ורפואה.
לע"נ הסבא אהרן בן יוסף ז"ל נלב"ע כז טבת תשכ"ו
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
Blogger Hebrew http://dyschreiber.blogspot.com/2017/01/210.html
YouTube https://youtu.be/N_rFsPou6RE
No comments:
Post a Comment